האנושות מתכוננת למגפה הקטלנית

כשהתמוטטו הסכרים בניו אורלינס קרסה גם אמונתם של האמריקנים ביכולתה של ממשלתם להגן עליהם מפני אסונות טבע. מייקל צ'רטוף, השר האמריקני לביטחון פנים שהיה אחראי לתגובת הממשל הפדרלי, כינה את סופת ההוריקן קתרינה ואת השיטפונות שגרמה, "אולטרה-קטסטרופה...מעבר לצפי של המתכננים".

לפרויקט מיוחד בנושא - לחצו כאן .

אך למעשה, סיבת הכישלון לא הייתה בתכנון הלקוי. לרשויות הפדרליות ולרשויות המקומיות גם יחד הייתה תכנית פעולה מוכנה למקרה שהוריקן בעוצמה של 200 קמ"ש יכה בניו אורלינס, יגרום לנחשול שימוטט את הסכרים והמשאבות ויותיר אלפי אנשים נטושים בתוככי העיר המוצפת. בשנה שעברה הם אפילו התאמנו על פי התרחיש, אבל כשקתרינה הכתה, היה ביצוע התכנית מחפיר.

התגובה הישנונית, הדלה וחסרת התיאום מעלה שאלות לגבי הדרך שבה תתמודד ארצות הברית עם אסון טבע גדול וקטלני בהרבה שמדענים מזהירים מפניו, אולי אף בזמן הקרוב: מגפת שפעת עולמית. מגפת שפעת דומה לאסון קתרינה יותר מכפי שנדמה בתחילה. ההתפרצות העונתית של שפעת ושל סופות הוריקן הופכת אותן לתופעות מוכרות, המולידות שאננות והכנה לקויה ל"מכה הגדולה", שמומחים מתריעים מפניה.

הדבר הבסיסי ביותר שיש להבין לגבי מגפת שפעת רצינית הוא שהיא דומה אך במעט לשפעת שכל אחד מאתנו חולה בה לפעמים, חוץ מאשר ברמה המולקולרית. מגפת שפעת, על פי הגדרתה, מתרחשת רק כשנגיף השפעת עובר מוטציה ההופכת אותו בלתי מוכר למערכת החיסון שלנו, ואף על פי כן הנגיף הזה מסוגל לקפוץ מאדם לאדם באמצעות התעטשות, שיעול או מגע.

מגפות שפעת בלתי צפויות צצות כמעט מדי דור. שלוש הפעמים האחרונות היו ב-1918, ב-1957 וב-1968. הן מתחילות כשאחד מזני השפעת הרבים, הקיימים דרך קבע בעופות, מפתח יכולת להדביק גם בני אדם. נגיף זה ממשיך להתאים את עצמו, או שהוא מחליף גנים עם זן שפעת הקיים כבר בבני אדם, ויוצר בכך נגיף חדש ומידבק ביותר לבני אדם.

מוות מהיר

חלק מן המגפות מתונות, אך חלק מהן קשות. אם קצב שכפול הנגיף מהיר מקצב הכנת הנוגדנים שמייצרת מערכת החיסון, יגרום הנגיף למחלה קשה ולעתים אף קטלנית שיכולה להרוג בקלות בשנה אחת יותר בני אדם משהרגה מגפת האיידס ב-25 שנים. אפידמיולוגים הזהירו כי המגפה הבאה תתקוף אחד מכל שלושה אנשים על פני כדור הארץ ותקטול עשרות עד מאות מיליונים. המגפה לא תחוס על אף מדינה, גזע או מעמד חברתי-כלכלי. לא תהיה דרך ודאית להימנע מהידבקות.

מדענים אינם יכולים לנבא איזה זן שפעת יגרום למגפה או מתי תפרוץ המגפה הבאה. הם רק יכולים להזהיר שמגפה נוספת עתידה לפרוץ ושהתנאים נראים כרגע בשלים לכך. זן אלים של שפעת עופות, ההורג אנשים באסיה, נע היום בקצב מסחרר לכיוון אירופה באמצעות הדבקת ציפורים. זן זה, שפעת A - H5N1 לא עובר עדיין בקלות מאדם לאדם. אבל הנגיף מתפתח, וחלק מזני העופות הנגועים כבר ערכו את נדידת החורף שלהם.

ככל שגדלה תחושת הדחיפות, ממשלות ומומחי בריאות פועלים לעבות ארבעה קווי הגנה חשובים כנגד מגפה: מעקב, חיסון, הסגרים וטיפול רפואי. באוקטובר 2005 פרסמה ממשלת ארה"ב תכנית מוכנות לקראת מגפה הבוחנת את עוצמתם של כל אחד מקווי ההגנה האלה. כמה כישלונות הם בלתי נמנעים, אך ככל שיתרחבו ההכנות, כך יקטן סבל האנושות. אירוע קתרינה מעורר שאלה: האם יצליחו הרשויות לדבוק בתכניותיהן גם כשאחוז גבוה מכוח העבודה שלהן ייפול למשכב בשל שפעת?

מעקב: מה מעוללת השפעת כעת?

קו ההגנה הראשון שלנו כנגד שפעת הוא היכולת לנבא את בואה. שלוש סוכנויות בין-לאומיות מתאמות את המאמץ העולמי לעקוב אחרי H5N1 וזני שפעת אחרים. ארגון הבריאות העולמי (WHO) עוקב אחרי הידבקויות של בני אדם בעזרת 110 מרכזי שפעת ב-83 ארצות. הארגון העולמי לבריאות בעלי חיים (OIE) וארגון המזון והחקלאות (FAO) אוספים דוחות על התפרצויות בציפורים ובחיות אחרות. אבל אפילו מנהלי סקרים אלו מודים שהם חלקיים מדי ואיטיים מדי.

כשמדובר בנגיף כמו שפעת, הנישא באוויר והפועל במהירות, תגובה מהירה היא חיונית. הדעת נותנת שלרשויות אין סיכוי מעשי לעצור מגפה חדשה אלא אם יצליחו לרסן אותה בתוך 30 יום. השעון מתחיל לתקתק ברגע שהקורבן הראשון של הזן מחולל המגפה הופך למידבק.

הדרך היחידה לתפוס בזמן את הופעת הנגיף היא לנטר ללא הרף את היקף התפשטות הנגיף ואת מידת ההתפתחות של יכולותיו. ב-WHO עסוקים באומדן שני הגורמים הללו כדי להחליט היכן עומד העולם במעגל המגפות, המחולק לשישה שלבים על פי מדריך חדש שהונפק באפריל 2005.

ההתפרצות המוגבלת של זן השפעת האנושי H5N1 הקפיצה את רמת הכוננות לשלב השלישי - שני שלבים לפני השלב השישי המוגדר כהתפרצות מלאה של מגפה. וירולוגים מנסים להשיג דגימות מכל חולה חדש שנדבק ב-H5N1 כדי לחפש סימנים המעידים שנגיף העופות מסתגל להדבקה יעילה יותר של בני אדם. הנגיף מתפתח בשתי דרכים: התפתחות הדרגתית באמצעות מוטציות אקראיות, והתפתחות מהירה יותר כשזני שפעת שונים מחליפים ביניהם גנים בתוך אדם או חיה.

לארה"ב יש מערכת מתוחכמת למעקב אחר שפעת, שמתעלת מידע על התאשפזות עקב מחלות דמויות שפעת, על מוות ממחלות נשימתיות ועל זני שפעת שנצפו במעבדות בריאות הציבור. המידע מועבר אל המרכזים לבקרת מחלות ולמניעתן (CDC) באטלנטה. "אבל המערכת אינה מהירה דיה כדי לנקוט בפעולת הבידוד או ההסגר הדרושה להתמודדות עם שפעת העופות," אמרה ג'ולי ל' גרברדינג, מנהלת ה-CDC, בכנס שנערך בפברואר 2005. "לכן הרחבנו את פריסת הרופאים והווטרינרים שלנו."

בכמה עשרות מקרים הגיעו לארה"ב נוסעים שנפגעו מ-H5N1 בארצות אסיאתיות ופיתחו תסמינים דמויי שפעת. במקרים אלו הוחשו דגימות ל-CDC, אומר אלכסנדר קלימוב מאגף השפעת ב-CDC. "בתוך 40 שעות מרגע האשפוז, אנו יכולים להגיד אם יש לחולה H5N1. בתוך שש שעות נוספות ביכולתנו לנתח את הרצף הגנטי של הגן הֶמַאגְלוּטינין (hemagglutinin)" כדי לאמוד עד כמה הזן מידבק. (הנגיף משתמש בהמאגלוטינין כדי לחדור לתוך תאים.) בדיקה שאורכת יומיים מגלה לאחר מכן אם הזן עמיד לתרופות אנטי-ויראליות, אומר קלימוב.

הרעה תפתח מאסיה

המגפה העולמית הבאה יכולה לפרוץ בכל מקום, גם בארה"ב, אבל מומחים מניחים שסביר כי תפרוץ באסיה, כמו רוב זני השפעת שגורמים למגפות העונתיות הרגילות. עופות מים כמו ברווזים ואווזים הם הפונדקאים הטבעיים לשפעת, וכפריים רבים באסיה מתגוררים בסמיכות רבה לעופות אלו. אך המעקב באזור זה עדיין חלקי למרות טפטוף איטי של עזרה מה-WHO, מה-CDC ומארגונים אחרים.

התפרצות של H5N1 שארעה לאחרונה באינדונזיה מאירה את הבעיות ואת ההתקדמות כאחת. בפרבר אמיד יחסית בג'קרטה חלתה בסוף יוני 2005 בתו בת השמונה של רואה חשבון ממשלתי. רופא רשם לה אנטיביוטיקה, אך מצבה החמיר והיא אושפזה ב-28 ביוני. שבוע לאחר מכן אושפזו גם אביה ואחותה בת השנה בשל חום ושיעול. התינוקת נפטרה ב-9 ביולי, האב ב-12 ביולי.

למחרת היום הזהיר רופא ערני את רשויות הבריאות ושלח דגימות דם ורקמה ליחידת מחקר רפואי של צי ארה"ב בג'קרטה. ב-14 ביולי נפטרה הילדה. על פי דוח פנימי קבעו באותו יום טכנאים אינדונזים במעבדת הצי ששניים מתוך שלושת בני המשפחה נדבקו בשפעת מזן H5N1. אבל הממשלה לא הכירה בעובדה זו עד ה-22 ביולי, לאחר שמעבדה של ה-WHO בהונג קונג בודדה את הנגיף בוודאות.

בשל כך הכין משרד הבריאות את מחלקות בתי החולים לקראת חולי שפעת נוספים, ומנהל בקרת המחלות באינדונזיה, ששמו אי ניומן קנדון, ביקש מצוות של WHO לסייע בחקירת ההתפרצות. לו הייתה זו תחילתה של מגפה, החלון הדרוש לריסון המגפה בן 30 הימים היה כבר נסגר קודם לכן. קנדון ביטל את החקירה שבועיים לאחר מכן. "לא מצאנו שום רמז לדרך שבה נדבקו החולים," הוא אומר.

נתיחה לאחר המוות של הגופות לא התאפשרה בגלל מנהגי המקום. קלאוס שטור, מתכנית השפעת העולמית של WHO, התלונן שהיעדר כמעט מוחלט של נתיחות אנשים שנפטרו בגלל H5N1 מותיר שאלות פתוחות רבות. אילו איברים מדביק H5N1? אילו איברים נפגעים ביותר? באיזו עוצמה מגיבה מערכת החיסון?

וירולוגים מודאגים גם מהיעדר מידע מספיק על תפקידם של עופות נודדים בהפצת המחלה. ביולי 2005 החלו להופיע עופות נגועים ב-H5N1 בסיביר ולאחר מכן בקזחסטן וברוסיה. אין יודעים עדיין איך נדבקו העופות במחלה.

התסכול מהשאלות הרבות שנותרו ללא מענה הוביל את שטור ומדעני שפעת אחרים ליזום הקמת צוות עבודה עולמי שיפקח על ההכנות למגפה. באוגוסט פנה הארגון העולמי לבריאות בעלי חיים בבקשה למימון נוסף כדי לתמוך בתכניות מעקב שהוא מקים יחד עם ארגון המזון והחקלאות ועם ארגון הבריאות העולמי.

"ברור שעלינו לשפר את יכולתנו לגלות את הנגיף," אומר ברוס ג' גלין, ראש המשרד הלאומי לתכניות חיסון במחלקה האמריקנית לבריאות ולשירותי אנוש (HHS) המתאם את התכנון האמריקני למגפה. "עלינו להשקיע בארצות אלו ולעזור להן, כי בכך נעזור לכולם".

לקריאת המשך הכתבה לחצו כאן .