יומן מסע: שני כ' באדר

בוקר נאה ובהיר קידם את פנינו בכניסה למושב אחוזם, נקודת ההתחלה של היום ה-16 למסע. לאחר טקס הבוקר יצאנו אל הדרך מלווים במדריך אוריה בן ישראל, מוותיקי המדריכים של "החברה להגנת הטבע" (יש האומרים שהוא גם מורו ורבו של נחום ברוכי, מנהל המסע, שלמד אצלו ידיעת הארץ והדרכה). בדרכנו נפגשנו עם התוואי הדרומי ההולך ונבנה של כביש חוצה ישראל. חצינו אותו והמשכנו ללכת לכיוון מושב לכיש בתוך שדות חומוס וחיטה המשתרעים עד לאופק, טובלים בירוק בגוונים שונים ובפרחים רבים.

ומי ומי בהולכים היום? למעלה מ-50 איש נכחו ביום ההליכה הראשון של השבוע השלישי למסע. חבורת "כל השביל", הלנה בלילות בשטח, ממשיכה להפגין נחישות מופלאה. עם ההולכים המזדמנים נמנו משפחות מהיישוב שורשים שבגוש שגב וטפן - שישה ילדים שגמעו את השביל כאיילות שלוחות. חבורה גדולה של

חברי קיבוץ מגדל עוז מגוש עציון, שהזמינו ללינת לילה את ההולכים, הצטרפה אף היא. אורח מפתיע הוא גיא, קצין בשירות חובה, שצעד עימנו בימים הראשונים למסע. הלה קפץ לביקור לאחר שהתמקם ביחידתו בסיום קורס קצינים.

מעט לפני מושב לכיש, בחורש קטן ומוצל, עצרנו ללימוד היומי בחברותות, שנשא את הכותרת "עם הפנים לירושלים - מהי קדושה". בדקנו יחד את הקשר בין קדושה לירושלים, בין היתר באמצעות היכרות מחודשת עם טקסט מאת ש"י עגנון שעניינו קדושת יום הכיפורים וזיכרון ילדות מבית הכנסת. טקסט אחר שקראנו עסק בדויד המלך שלפני שהחל לחפור את יסודות בית המקדש חיפש, ומצא, תהום מתחת ליסודות. אנו, מצדנו, ניסינו לברר מה בין התהום ובין הקדושה.

במהלך הלימוד הרבינו לדבר על סוגי קדושה, על קדושת הזמן וקדושת המקום, על התביעה "קדושים תהיו" והמשמעויות השונות שלה. איך הקדושה מתפקדת בחייו של כל אחד? היתה השאלה שליוותה את השיחות. האם היא רק אלמנט דתי או שהיא גם אלמנט רוחני, שבעצם נמצא בחיי כל-אחד מאיתנו? האם בית הכנסת והפולחן הדתי הוא המקום בו הקדושה מוצאת את מקומה, או אולי בטבע, כשהאדם מתבודד?

השאלות הללו העסיקו אותנו גם כשהמשכנו בדרך, עת הקפנו את מושב לכיש. העפלנו לתל לכיש ושם ניסינו להתחקות אחר עבודתם של הארכיאולוגים העוסקים בתיארוך ובזיהוי מקומות. את היום סיימנו בווילה הממוקמת סמוך לקיבוץ בית גוברין, שם נפגשנו עם הרב עמית קולא, רב קיבוץ עלומים. הוא דיבר על המתח שמכיל מושג הקדושה: בין אם היא צופנת סוד גדול, בין אם היא כיסוי שמגרה להתקרב, ובין אם מדובר בדחייה ופחד מהבלתי ידוע.

• דני גספר, מ"החברה להגנת הטבע" על מסלול היום:
  

הבוקר החל במושב אחוזם, שהוקם בשנת 1950 בידי עולים ממרוקו ושמו הראשון היה מעגלים. ועדת השמות הממשלתית שינתה את שמו לאחוזם לפי דברי הימים פרק ד' פסוק ו', בו מוזכר אחד מבני שבט יהודה.

למעשה, כבר בתחילת המסלול אנו יוצאים מהנגב (נחל אדוריים) ונעים בדרום השפלה ושולי הר חברון. לאחר הליכה נוחה על דרכי עפר נעבור משדות החיטה המשתבלת (יוצרת שיבולים) אל כרמי הענבים של לכיש. מהחקלאות העכשווית נפליג לשנת 701 לפני הספירה, עת צר סנחריב מלך אשור על ביצורי העיר לכיש, הבקיע את חומותיה, החריבה והגלה את תושביה. תבליט הכיבוש האשורי המקורי מוצג במוזיאון הבריטי בלונדון, והעתק מדויק שלו מצוי במוזיאון ישראל בירושלים.

ערוצו היבש של נחל מרשה מוביל אותנו ל"וילה של חוסיין", בית קייט שנבנה עבור המלך הירדני, אללה ירחמו, עוד בטרם נפל הכפר בית ג'יברין בידי צה"ל במלחמת העצמאות. שולי הגן הלאומי בית גוברין, המזמין לטיול ארוך ונפרד בין אתריו המרתקים, מהווים את נקודת הסיום ליום זה.

• רוצים להיפגש? אתם מוזמנים לפורום "נפגשים בשביל ישראל"