יומן מסע: שלישי כ"א באדר

כ-60 הולכים נפגשו בבוקר היום ה-17 למסע בכניסה לקיבוץ בית גוברין, בהם שני אורחים מאנשי האזור בו אנו הולכים השבוע: ראש המועצה האזורית יואב רני טריינין, ומזכיר המועצה יוסי שיש. טריינין בירך את ההולכים, ושניהם המשיכו לצעוד איתנו במהלך חלקו הראשון של היום.

מראש אחת הגבעות שבשביליה הלכנו עמדנו כדי להשקיף על הנוף הנפרש מסביב, והקשבנו להסברים על מיקומה של שפלת יהודה בין אזור ההר למישור החוף. השרטוט הטופוגרפי, המציין את גבולות האזורים, נגלה לעינינו באופן ברור והעניק לכל-אחד ואחת מאיתנו תמונה ברורה ומאלפת על הסביבה.

תחת עצי החרוב התיישבנו לקיים את סדנת הלימוד במסגרתה התפנינו כדי לעיין וללבן את נושא היום: קדושה וגבולותיה. למדנו משנה ממסכת יומא, העוסקת בתחרותיות עד-כדי רצח בין כוהנים הנכסים לעבוד בבית המקדש. הנושא העלה שאלות רבות על עבודת הקודש. תהינו עד כמה היא הופכת את התנהגות האדם לפחות רציונלית ומבוקרת.

עסקנו באופן מינורי יותר בשני נושאים נוספים. האחד היה ויכוח אידיאולוגי שעוררה אחת ההולכות שסרט כתום נקשר לתיקה. המחווה עוררה פולמוס בינה ובין אחד הצועדים שהרגיש שיש בכך אמירה פוליטית כלשהי, והשניים דנו ביניהם. נושא נוסף שעלה נגע במושג הצניעות של ההולכים וההולכות בשביל. האם זה נושא שאפשר לקבל החלטה לגביו? האם יש להתחשב ברגשותיהם של כל הצועדים כדי לאפשר לאנשים ממגזרים שונים להרגיש בנוח בהליכה המשותפת? הדי הדיון ליוו את המשך הדרך.

הדרך למצפה משואה עברה בתוך נוף גִבעי, ועשינו אותה מוקפים בפריחה משגעת, עצי אלון ושיחי אלה. היה אפילו מישהו שמצא סוג מסוים של סחלב. בחוויה "חיבלו" מוקשים שהותירו אחריהן פרות הסביבה, שהתקילו אותנו ללא כל אזהרה לאורך כל הדרך. האזור, התברר לנו, משמש למרעה בקר.

את הדרך עד תל עזקה עשינו בקלות יחסית, שכן מרבית הנוכחים מיטיבי לכת הם. בתל, שם הסתיים המסלול היומי, פגשנו את שרון לשם-זינגר מארגון "קולות בנגב" ומרכז הרצוג. שרון, הנפגשת עם קבוצות קונפליקט של ערבים ויהודים, דתיים וחילונים, אנשי שמאל וימין, סיפרה על שפה שנרכשת במשך המפגשים האלה - ויכולה להפוך אותם לפעילות מפרה. היא דיברה איתנו על גבולות פנימיים וחיצוניים ועל מרחבי קדושה בקבוצות מפגש דוגמת אלה שהיא מובילה.

היום הסתיים בביקור בחיזיון האור-קולי בכפר עציון, המציג את סיפורם ההרואי של מתיישבי הכפר והקרב הנורא שהתחולל במקום. הצטרף אלינו סגן המועצה האזורית גוש עציון יאיר וולף, והוא סיפר לנו על החיים בצוותא של דתיים וחילונים שקבעו את ביתם ביישובי האזור.

את ארוחת הערב סעדנו בחוות משואות, שם קיבלו אותנו ברוחב לב רפי וקרן אור. השניים הזמינו את "חבורת כל השביל" ללון במקום, ורפי הבטיח שמי שיחזיק מעמד ויתעניין יזכה להצטרף אליו לסיור ערב בישיבת הר עציון.

• דני גספר, מ"החברה להגנת הטבע" על מסלול היום:
  

מסלול היום החל בצומת גוברין, שהוקם על-ידי משוחררי הפלמ"ח בשנת 1949. לאחר שאנחנו חולפים על-פני קבר שייח', אשר גודר וננעל בשנים האחרונות במסגרת פעילות השימור של הווקף המוסלמי, נקיף מצפון את הקיבוץ.

תל גודד, או בשמו הערבי תל ג'דידה (שפירושו תל חדש), מהווה את יעד הטיפוס הראשון ליום זה. גובהו מעל לפני הים 398 מטר, ולמרגלותיו מחילות מסתור מהן הגיחו מורדי בר כוכבא במלחמתם ברומאים בשנים 132-135 לספירה.

לאחר תצפית היקפית נהדרת אל עבר שדרת ההר, יהודה וחברון, שפלת יהודה ומישור החוף, נמשיך אל שרידי חווה חקלאית מהתקופה הביזנטית הנמצאים ברמת אבישור, ממנה נעפיל אל מצפה משואה. זהו מגדל תצפית שיערני "הקרן הקיימת לישראל" הקימו למניעת שריפות בחורשות שניטעו בעבודות יזומות בשנות החמישים.

מכאן נמשיך צפונה, דרך שבילי הרגל הנהדרים שהוכשרו בפארק בריטניה, עד לתל עזקה, נדבך היסטורי חשוב בתולדות עם ישראל. עזקה היתה עיר מבצר שנבנתה על-ידי מלכי יהודה ונכבשה בשנת 701 לפני הספירה בידי האשורים. מאוחר יותר, בשנת 586 לפני הספירה, כבשו אותה גם הבבלים והחריבו אותה עד היסוד.

• רוצים להיפגש? אתם מוזמנים לפורום "נפגשים בשביל ישראל"