שתף קטע נבחר

יומן מסע: חמישי כ"ג באדר

"יש אנשים עם לב של אבן, יש אבנים עם לב אדם" (מתוך "הכותל" מאת יוסי גמזו)

 

התאספנו הבוקר, כ-120 איש, בכניסה ליישוב מבוא בית"ר: הצטרפו אלינו חניכי המכינה הקדם צבאית הדתית-חילונית הירושלמית "בית ישראל"; קבוצה בשם "צור וצוהר" המורכבת מאנשי הקהילה האורתודוקסית ביישוב צור הדסה; שלוש משפחות מטבעון שהגיעו עם ילדיהן ליומיים; וחברים מהקיבוצים עלומים ובארות יצחק ומהמושבים חצבה ועין יהב.

 

לאחר טקס הבוקר הקבוע התחלנו את מסלול ההליכה עת ירדנו לעין קוֹבִּי. כמה וכמה מאיתנו עשו שם "טבילת הבוקר" במים הקר-ר-ר-רים מאוד. משם המשכנו לצעוד בוואדי יפהפה, העובר בין בוסתנים וטרסות פתוחות, לעבר נחל רפאים.

 

לפני העלייה לחירבת סעדים התיישבנו ל"סדנת ביניים" מאולתרת שהעביר הושע בן-שלום, איש מכינת "בית ישראל". הלה הוביל דיון על שבירת הלוחות על-ידי משה רבנו. ביחד תהינו מדוע היה צריך משה לשבור אותם, מה הרלוונטיות של מנהיגות כדוגמת זו לימינו, ומה צריך להחליף - את הלוחות או את העם.

 

אגרנו כוחות והתחלנו לטפס בדרך תלולה לעבר חירבת סעדים. העלייה לא הייתה קלה ואל סופה הגיעו המטפסים אדומים ומתנשפים. שאפנו אוויר והמשכנו אל היעד הבא, יד קנדי, שם חיכו לנו אוטובוסים שהסיעו אותנו לגן הוורדים, הממוקם מול הכנסת בירושלים.

 

בגן הוורדים התאספו אנשים רבים. חניכי "בית הגלגלים" הירושלמי ומלוויהם, חיילים מחיל המודיעין וגם קבוצה גדולה של צנחנים לשעבר, חבריו של יוסי אפנר. חבורה זו היתה שותפה לשחרור ירושלים בשנת 1967. אחד מהם יורם זמוש, מי שהניף את הדגל ברחבת הכותל עם שחרור העיר העתיקה.

 

בשעה שההולכים והקהל הרב התארגנו ללימוד הסדנה היומית בגן הוורדים, פרשה קבוצה של כעשרה מההולכים הקבועים ויצאה לבית הנשיא. אלה התקבלו על-ידי משה קצב לפגישה שהתקיימה באווירה לבבית וחמה. הוא התעניין מאוד במסר של המסע ושאל כל-אחד מאיתנו מהיכן הוא מגיע. חלקנו עימו חוויות מהדרך וסיפרנו לו מדוע חשוב לנו כל-כך לקחת חלק ביוזמה. בתום הפגישה הנשיא קיבל מאתנו שי צנוע והוא, איך לא, חולצת השביל.

 

במקביל, נערכה בגן הוורדים הסדנה היומית, שנשאה את הכותרת "בין הכנסת לכותל". השיעור כלל טקסטים מתוך ההקדמה של הרב יעקב מדן לאמנת גביזון-מדן וקטע העוסק במשימה הציונית הנוכחית מאת אסף ענברי. תחילה, בדקנו יחד אם המחלוקת שעליה מדבר הרב מדן ניתנת להכרעה.

 

בהמשך, לאחר שקראנו את המאמר של ענברי, ביררנו האם אנו מסכימים אתו שהתרבות הישראלית איננה יהודית. ענברי מציע לאחד את הציבור היהודי בישראל סביב ערכים תרבותיים משותפים. שאלנו את עצמנו האם הדבר יכול להתרחש, האם קיימים בכלל ערכים תרבותיים משותפים מהם ניתן לייצר כור היתוך יהודי במדינת ישראל.

 

בסיום הסדנה יצאנו לצעוד ברחובות ירושלים לכיוון הכותל כשאנחנו מלווים בשוטרים. הגענו לכותל ושם התכנסנו באזור חפירות הכותל הדרומי במרכז "דווידסון" שאירח אותנו. לפנות ערב נערכה במקום עצרת להולכים, בה נשאו דברים הרב האורתודוכסי ד"ר בני לאו ושי זרחי מהמדרשה באורנים שנשא בתפקיד "הרב החילוני". לאחר דבריהם הופיע לפנינו בשירה אהוד בנאי, ואת היום כולו סיימנו יחד בשירת התקווה נרגשת.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עודד חכים
"יחד צעדנו ברחובות ירושלים". ההולכים בבירה
צילום: עודד חכים
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים