שתף קטע נבחר

הלילה ב-2:00: השעון הוזז לשעה 3:00

שעון הקיץ אמור להסתיים, על פי החוק, ביום ראשון האחרון שלפני יום כיפור. מומחה להפרעות שינה: "לוקח לנו לפחות שבוע להתאים את השעון הביולוגי-הפנימי לשעון החיצוני. השינויים הללו יכולים לגרום לעייפות ולתחושת לאות"

הלילה, ה-30 במרס, עבר השעון במדינת ישראל למתכונת קיץ ובשעה 2:00 הוזז השעון לשעה 3:00. לאורך כל השנים, האמון על קביעת מועד שעון הקיץ היה שר הפנים. בתחילת שנת 2005 קבעה הכנסת כי מועד המעבר לשעון קיץ יהיה קבוע בחוק והוחלט כי יחול ביום חמישי האחרון של חודש מרס. שעון הקיץ אמור להסתיים ביום ראשון האחרון שלפני י' בתשרי - יום כיפור.

 

במשך שנים ניטש ויכוח סביב קביעת מועד שעון הקיץ. רוב הכלכלנים וראשי המשק טוענים כי ככל ששעון הקיץ חל מוקדם יותר, כך החיסכון באנרגיה גבוה יותר והנטייה הייתה לקבוע את שעון הקיץ לפני הפסח. מנגד, חברי הכנסת הדתיים ביקשו לקצר את התקופה - בעיקר בשל אמירת הסליחות בחושך - בחודש אלול.

 

לפני חקיקת החוק בנושא, במסגרת דיוני ועדת הפנים, נדרש משרד התשתיות להציג בפני חברי הכנסת נתונים לגבי החסכון באנרגיה. מנהל האגף לניהול משאבי תשתיות, זאב גרוס אמר אתמול ל-ynet שעל פי בדיקה שנעשתה על ידם, החיסכון בצריכה הביתית בשעון קיץ מגיע לחצי קילו-וואט שעה. אם משפחה ממוצעת צורכת במהלך חודשיים, במהלך חודשי הקיץ בסביבות 1000 קילו-וואט שעה, החסכון באנרגיה הוא כמעט בלתי משמעותי, לדברי גרוס. "אין ספק" אומר גרוס, "שיש חיסכון. אבל לגבי השאלה האם החסכון הוא גדול או קטן, ברמת הצריכה הביתית, התרומה להתייעלות אנרגטית אינה גדולה".

 

"לוקח לפחות שבוע להתרגל לשינויים"

 

למעט ההשפעה על צריכת האנרגיה, קיימת גם השפעה פיזית-ביולוגית על בני האדם כששעון הקיץ נכנס לתוקפו. ד"ר אורי לקסר, מומחה להפרעות שינה מבית החולים הדסה עין-כרם טוען כי ההשפעות של השינוי אינן תמיד חיוביות והזזת השעון גורמת לשינוי בשעונים הביולוגיים של האנשים. השעון הביולוגי גורם לנו למשל, להתעורר דקה לפני שהשעון המעורר מצלצל או לחוש רעב בשעות מסוימות. "ברגע שמשנים את השעון החיצוני, שהחברה כופה עלינו", מסביר ד"ר לקסר, "זה לא אומר שאנחנו משתנים. לוקח לנו לפחות שבוע להתאים את השעון הביולוגי- הפנימי לשעון החיצוני. השינויים הללו יכולים לגרום לעייפות ולתחושת לאות, למרות שאיבדנו רק שעה אחת, בגלל שנכפה עלינו סדר יום שונה".

 

למעשה, הגורם המשפיע על השעון הביולוגי הוא החשיפה לאור השמש. בעבר בני האדם חשו עייפות ורצון לישון כשהשמש הייתה שוקעת והתעוררו עם הנץ החמה. על הפעולה הזו אחראי אור השמש הגורם לשחרור מלטונים במוח, האחראים על הדרכת השעון הביולוגי במוחנו. לקסר טוען שעם הזזת שעון הקיץ "נוצר פער בין החשיפה לאור וההפרשה הקודמת של המלטונים במוח וזה הגורם המשפיע על השעון הביולוגי ותחושת הזמן".

 

במחקר שהתפרסם לאחרונה על ידי בית החולים האוניברסיטאי הרוארד, עולה תמונה שאף יכולה להדאיג. נמצא כי ביום הראשון שאחרי המעבר לשעון קיץ יש עלייה מובהקת במספר תאונות הדרכים הקטלניות. הסיבה: לאנשים קשה להתרגל לשינוי והם חשים עייפות וכמו כן, המעבר גורם להשפעה על רמת הריכוז והערנות.

 

במסגרת המחקר פרסם בית החולים של הרווארד רשימת המלצות כיצד להתמודד עם התופעה והשלכותיה המסוכנות. מומלץ לשנות את השעונים עוד במהלך היום הקודם לשינוי וכך להרגיל את הגוף לשעון החדש.

 

במהלך סוף השבוע שלאחר שינוי השעון יש להקפיד על מנוחה אבל לא אחר הצהרים כי אחרת לא נצליח להירדם בלילה ובכך לא השגנו כלום. ביום העבודה הראשון לאחר השינוי, יש להקפיד על לוח זמנים פחות צפוף ועם פחות נסיעות. אין להסתמך על קפאין על מנת להתעורר או על אלכוהול על מנת להירדם. לא להפריז באכילה ויש להרבות בשתייה ולהקפיד על פעילות גופנית. לזכור שהגוף צריך להתאים עצמו בהדרגה למצב החדש ובמידה וישנם אנשים אשר לא מצליחים להסתגל בקלות לשינוי, מומלץ להתייעץ עם רופא מומחה לשינה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים