מחקר: הציבור הערבי מזלזל בבטיחות

25% בלבד בין הילדים הערבים עד גיל שמונה שנוסעים בכבישי ישראל, נחגר ברצועת הבטיחות על-ידי הוריו, או מתמקם בתוך מושב בטיחות מיוחד, כפי שמחייב החוק. בקרב קבוצת הגיל 8-3 הנתונים נמוכים עוד יותר - רק ב-16% מהמקרים נחגרו כנדרש ילדים שהוסעו במכוניות. נתונים מדאיגים אלה אינם מפתיעים אגב, אם בודקים את מידת ההיענות לחוק של ההורים עצמם. רק 17% מהנהגים עצמם חוגרים בעת הנהיגה.

• חרדים וערבים חוגרים פחות
• הישראלים לא חוגרים במושב האחורי
  

נתונים אלה עולים ממחקר חדש שנערך על-ידי סמירה עביד והוגש לאחרונה באוניברסיטת חיפה. לטענת עורכת המחקר, אחד הגורמים העיקריים לאחוז הגבוה בהרבה של נפגעים בתאונות דרכים בקרב הערבים, ביחס למספרם באוכלוסיה, הוא אי השימוש באמצעי ריסון הולמים בעת הסעת ילדים. "יש צורך בהגדלת המודעות לנושא, להגביר את האכיפה, ההסברה ותכניות החינוך", כך היא טוענת.

מעורבות גדולה הרבה יותר

זה מזמן לא סוד. הציבור הערבי בישראל חשוף הרבה יותר למעורבות בתאונות דרכים ולפגיעה מהן. בכל מחקר או דו"ח סטטיסטי שמתפרסם בשנים האחרונות, עולה נקודה זו באופן ברור. כך הסתבר מדו"ח שפורסם רק אמש, כי חלקם של תושבי ישראל הערבים בין נפגעי תאונות דרכים והרוגים כתוצאה מתאונות אלה, גבוה משמעותית מחלקם באוכלוסיה. כך למשל נהרגו בשנה החולפת 18 ילדים ישראלים-ערבים, יותר ממחצית מכלל הילדים שנהרגו בכביש, בדיוק כפליים מחלקם באוכלוסיה.

אלא שכעת מתבררים נתונים חדשים ומאלפים. אם במקרה של ילדים הרוגים מדובר גם בחוסר זהירות של נהגים בעת נסיעה לאחור, תשתיות גרועות ושילוט גרוע, במקרה של חגירה מאחור מדובר אך ורק במודעות ואכפתיות. במחקר שערכה סמירה עביד עולה כי רק 9% מהנשאלים בסקר הפגינו ידיעה מלאה בדרישות החוק, לגבי הסעת ילדים ברכב. רק 3% מהם דיווח כי קיבל מידע אודות החוק מגורמים מקצועיים.

וזה הופך לגרוע עוד יותר. מחצית מכלל הנשאלים הודו כי הם לא משתמשים במושבי הבטיחות מסיבות של עצלות וחוסר זמן. 60% הודו כי הם מוותרים לילד שמתנגד לחגירה. רק 12% אמרו כי כאשר הילד מסרב להחגר, הם עומדים על כך. מצב כלכלי וריבוי ילדים - אלה שתי הסיבות שהוזכרו על-ידי הנהגים שהשתתפו בסקר, כמניעה לשימוש במושבי ילדים כחוק.

במחקר המקיף התברר באופן צפוי כי רמת השכלה, שנות לימוד, הכנסה כללית של המשפחה והכנסה אישית, הם גורמים ישירים לחגירת ילדים כחוק. אחוז המשתמשים בחגורות בטיחות ומושבי בטיחות עולה ביחס ישיר להכנסה והשכלה גבוהות יותר. כך גם במקרה של אלה שהצהירו על עצמם כדתיים וחילוניים. אלה האחרונים חגרו את ילדיהם הרבה יותר מאשר הדתיים. בנים נחגרו פחות מבנות, ואילו נהגים מקרבה ראשונה (אב או אם) חגרו יותר מאשר נהגים שהסיעו ילדים שלא ממשפחתם הקרובה.

נתונים חד-משמעיים

עשרות מחקרים בנושא השימוש בחגורות בטיחות ומושבי בטיחות עבור ילדים ובוגרים, במושבים הקדמיים ומאחור, הוכיחו כי תועלתם של אמצעי ריסון אלה אדירה. עם זאת, ברחבי העולם מקובלת ההנחה כי לעיתים קרובות מדי "מוותרים" הורים לילדיהם בנושא החגירה מאחור. הסיבות לכך רבות ומגוונות, וכוללות חוסר ידע ומודעות, רמה סוציו-אקונומית נמוכה ועוד.

לכן, אם שאלתם עצמכם פעם האם חגורת הבטיחות יעילה בכל מצב, האם מושב בטיחות הולם אכן רצוי, ולא רק בגלל החוק הקובע זאת, התשובה היא כן. בהחלט כן.