"המקלדת" – יש בשורה בסיפורים מהבלוגים?
אתר תפוז הוציא לאור את הספר "המקלדת", סיפורים של גולשים, שפורסמו במקור בבלוגים. אין בתהליך היצירה של הספר כל חידוש, אך אפשר לאתר בו כמה פנינים
אתר "תפוז" הוציא לאור את הספר "המקלדת", סיפורים של גולשים, שפורסמו במקור בבלוגים. הסיפורים עברו סינון ראשוני על ידי גולשים, שהגיבו והעירו ובחרו ב-120 הסיפורים המוצלחים לטעמם, וסופרים בהם שלומית אברמסון ודורית זילברמן ביצעו סינון נוסף והחליטו על 53 הסיפורים שנכללו בספר המודפס.
"האינטרנט עובד לדפוס – הספר היחיד שהוא יצירה של אלפי אנשים", מבשרת ההודעה לעיתונות. ראוי לתקן: הספר נוצר אך ורק על ידי כותביו. אם הכוונה היא לכך שהספר נערך על ידי הגולשים, הרי שגם קביעה זו לא מדויקת.
לא ספר וירטואלי
"המקלדת" אינו הספר הראשון שמבוסס על כישרונות שאותרו ברשת - בעבר ראו אור סיפורים של יוצרים שהתחילו את דרכם ב"במה חדשה" ובאתרים אחרים. לא מדובר בספר "וירטואלי", כפי שתפוז כינו אותו – אלא בעצם מאוד ממשי.
הגולשים בחרו סיפורים שלטעמם ראויים לקבל חיים באמצעות הדפוס, נכתב בהתייחסות מעוררת מחשבה נוספת. "הוצאת הספר נותנת לסיפורים שנכתבו מעמד ספרותי לגיטימי", אומר ניר אופיר, עורך תפוז.
דווקא הוא צריך לדעת שבאינטרנט יש חיים יותר מהדפוס, ואין במעבר ממדיה אחת (הרשת) לאחרת (דפוס) לבדו כדי לתרום לאיכות התכנים. כי סיפורים טובים נשארים טובים אם הם מתפרסמים ברשת, מודפסים על ספר או נכתבים על החול בחוף היום.
מתחת לפני השטח מבצבצת התחושה לפיה האינטרנט נחות יותר מהדפוס – רק כאשר ספר מודפס, מוטבע החותם שהופך אותו ל"ספרות". אין שטות גדולה מכך.
התכנים חשובים יותר מהמדיה
לרוב, התכנים הם החשובים ואמצעי הפרסום שלהם רלוונטי פחות. זאת, אלא אם כן המדיה ממלאה תפקיד חשוב בחיבור היצירה. בעידן מוקדם זה בתולדות הרשת, החוקרים מתחילים להבחין בדרכים חדשניות לספר סיפור: עלילות הנרקמות בשיתוף מאות ואלפי גולשים בעולמות מקוונים תלת מימדיים, סופרים שבוראים סיפורים בעזרת קהילה של גולשים-מעריצים ועוד.
לעומתם, התפקיד שמילא האינטרנט בחיבור הסיפורים של "המקלדת" הוא שולי, וכותבים רבים המשתתפים בפרויקט ציינו כי כתבו את הסיפורים במקור למגירה.
באשר לתכנים עצמם, לא אתיימר לכתוב ביקורת ספרות, והדברים הבאים מייצגים רק את טעמי האישי, אך אפשר להצטער על כך שהגולשים והסופרים שבחרו את הסיפורים לא היו יותר סלקטיביים. חלק מהסיפורים לא ניתנים לצליחה, אך בין כל מיני ניסיונות נפל ואתגר קרתים בשני שקל, אפשר למצוא כמה פנינים, שגם אם לא יזכו את כותביהם במועמדות לפרס "ספיר", הצליחו להבריק.
הסיפורים המוצלחים ביותר עוסקים בפערים התהומיים בין האון ליין והאוף ליין, ואולי נכון היה לעורכי הספר להתמקד בכיוון הזה.
כמה דוגמאות: גבר נפגש במציאות עם אישה בה התאהב נואשות בצ'ט ולמרות שהמראה הפיזי שלה מזכיר את סיוטיו הוא נסחף לרומן ("לא זכיתי באור מן ההפקר", זרה 38); בחורה ששוקעת בדיכאון, מחליטה לזכות בתהילה באמצעות התאבדות בשידור חי בצ'ט, אך מגלה שמישהי גנבה לה את ההצגה ("שאולה", giulietta); אשה שקובעת להיפגש עם גבר שהכירה בצ'ט ומסתבר לה בדיעבד שהיא מנהלת רומן סוער עם גבר אחר שנקלע למקום ("פגישה עיוורת" מירב רזניק). גם ראוי לציון: אסיר שזוכה בחופש תמורת הסכמתו לקבל זריקת הזקנה שמבגרת אותו ב-30 שנים ("ממתין למותו", יוסי צור).
"המקלדת – סיפורים מהבלוגים". תפוז אנשים בשיתוף הוצאת שחר ניר
מומלצים
