הישראלי העובד: הרבה יותר מבעולם המערבי
הישראלי הממוצע עובד יותר מ-8 שעות ביום ונוטה לפדות ימי חופשה. הוא עובד אפילו יותר מאשר בארה"ב, בין השאר משום שתרבות החופש והפנאי שלו עדיין אינה מפותחת מספיק. ולמרות כל הקיטורים, סקר שנערך לאחרונה מגלה כי כ-70% מהעובדים הישראלים מרוצים ממקום עבודתם ולא מתכוונים לחפש מקום עבודה אחר
הישראלי הממוצע עובד 8.2 שעות ביום, ירושלמים מבוגרים ומשכילים עובדים הכי הרבה, נשים צעירות וחסרות השכלה מהדרום עובדות הכי פחות. העובד הישראלי נוסע לעבודתו במכונית ו"מבלה" בדרך 52 דקות. והחדשות הטובות: 70% מאתנו מרוצים מהעבודה. זו תמונת המצב של הישראלי העובד ביום העצמאות ה-58 למדינת ישראל.
עוד על הישראלי והכלכלה ביום העצמאות ה-58 של ישראל:
- הישראלי כבר לא שבויי של הבנקים
- הצרכן הישראלי: שונא שעובדים עליו
- מרוצו של "מר ישראלי" אחר קורת גג
- המטייל הישראלי: מכוער, אבל פחות
- הישראלי והסלולרי: לא יכול בלעדיו
סקר שערכה חברת הייעוץ HPS באמצעות מכון המחקר "הגל החדש" שבדק את הרגלי העבודה של עובדים יהודים בישראל, מגלה כי 69% מהעובדים היהודים בישראל בטוחים שלא יחליפו את מקום העובדה שלהם בשנה הקרובה. 28% חושבים שלא יחליפו את מקום העבודה (אך אינם בטוחים בכך). רק 4% אינם יודעים אם ימשיכו בעבודתם הנוכחית או יעזבו אותה בשנה הקרובה.
70% מהעובדים שהשתתפו בסקר אומרים כי הם מרוצים ממקום עבודתם הנוכחי ואינם מעונינים להחליף אותו בשנה הקרובה.
עובדים 8 שעות ונוסעים שעה
לפי הסקר, שבו השתתפו 500 עובדים בני 18 ומעלה מקרב האוכלוסייה היהודית דוברת העברית, אורך יום העבודה הישראלי בממוצע 8.2 שעות. הממוצע אינו כולל 37.7% מהנשאלים בסקר, שענו כי אינם עובדים כלל, בין אם הם מובטלים ובין אם אנשים שמחוץ למעגל העבודה.
ואולם, רק 17.2% מנשאלי הסקר ענו כי הם עובדים בממוצע 8 שעות ביום, קרוב לממוצע. 14.2% מהנשאלים ענו כי הם עובדים פחות מהממוצע: 4.4% מהנשאלים ענו כי הם עובדים 7 שעות ביום. 12.5% ענו כי הם עובדים בין 4 ל-6 שעות עבודה ביום. 1.7% ענו כי הם עובדים 3 שעות ומטה.
24.8% מנשאלי הסקר ענו כי הם עובדים יותר והרבה יותר מהממוצע. 11% ענו כי הם עובדים 9 שעות ביום.12% ענו כי הם עובדים 10-12 שעות ביום. 1.4%, שיש לקוות כי רובם עובדים במשמרות פחות מ-5 ימים בשבוע, ענו כי הם עובדים 14-18 שעות ביום. 0.2% מהעובדים אמרו כי הם עובדים במשמרות של 24 שעות.
הירושלמים עובדים יותר
לפי הסקר, עובדים תושבי ירושלים את מספר השעות הגדול ביותר, העומד בממוצע על 8.7 שעות ביום. תושבי דרום הארץ עובדים הכי פחות, 7.4 שעות. תושבי גוש דן עובדים 8 שעות; תושבי השרון עובדים 8.3 שעות; תושבי חיפה והצפון עובדים 8.6 שעות.
בני 54-45 עובדים בממוצע את מספר השעות הגבוה ביותר, 9 שעות ביום. עובדים בני 24-18 עובדים בממוצע 6.8 שעות ביום בלבד, כנראה בגלל שרובם סטודנטים המשלבים לימודים עם עבודה במשרה חלקית. עובדים בני 65 ומעלה שממשיכים לעבוד, עובדים בממוצע 5 שעות ביום.
הגבר העובד הממוצע עובד 8.7 שעות ביום. האישה העובדת הממוצעת מועסקת 7.7 שעות ביום. יום העבודה של אקדמאים אורך 8.5 שעות. יום העבודה הממוצע של חסרי השכלה תיכונית הוא 6.25 שעות בלבד.
הולכים יותר ברגל
העובד הישראלי הממוצע נוסע 26 דקות לעבודתו. הממוצע כולל את הנסיעה למקום העבודה ואת הנסיעה בחזרה ממנו, כך שבסך הכול "מבלים" העובדים 52 דקות ביום בדרך לעבודה וממנה. 45% מהעובדים שהשתתפו בסקר נוסעים למקום עבודתם ברכבם הפרטי. 10% מגיעים לעבודה ברכב של החברה. רק % 21.4 מגיעים לעבודה באמצעות תחבורה ציבורית. 15% מגיעים לעבודתם בהליכה רגלית. 3% מהעובדים עובדים מהבית.
"נראה שאנשים רבים החלו ללכת ברגל לעבודה בשל עליית מחירי הדלק ובשל החשש להיפגע מטרור בנסיעה בתחבורה ציבורית", אומרת עו"ד הלה פורת מנהלת מרכז המומחים של HPS.
50% מהנשים נוסעות לעבודה, לפי הסקר, ברכבן הפרטי, לעומת 40% מהגברים. ההסבר לכך פשוט למדי: רק ל-4% מהנשים יש רכב חברה, לעומת 15% מהגברים.
יצוין, כי המעסיקים צריכים לשלם לעובדים עד 21 שקלים ביום כהוצאות נסיעה. עובדים שלאוטובוס המוביל מביתם למקום עבודתם יש כרטיס חופשי חודשי מקבלים כרטיס בגובה החזר החופשי חודשי, במידה והוא זול מ-21 שקלים ליום.
מתי מקבלים את תלוש המשכורת?
שליש מהנשאלים בסקר העידו כי הם מקבלים את משכורתם ב-1 בחודש. שליש נוסף מקבלים שכר ב-10 בחודש. מרבית הנותרים מקבלים שכר בין 5 ל-9 בחודש. כצפוי, מרבית העובדים ברמות השכר הגבוהות מקבלים את משכורתם ב-1 בחודש, ואילו מרבית העובדים בעלי השכר הממוצע ומטה מקבלים שכר ב-10 בחודש.
"עובדים יותר מאשר במערב"
פורת אומרת כי "ברור שבישראל עובדים יותר מאשר במדינות המערב. בוודאי שהישראלי הממוצע עובד הרבה יותר מעמיתו האירופי, ואני מעריכה שבאופן כללי בישראל עובדים יותר אפילו מאשר בארה"ב. הסיבה המרכזית לעבודת היתר היא דווקא תרבותית יותר מאשר כלכלית. עובדה שבארה"ב רמת החיים יותר גבוהה מאשר באירופה אבל האמריקנים עובדים יותר. תרבות החופש והפנאי בישראל עדיין אינה מפותחת מספיק. אני נתקלת שוב ושוב בבקשות של עובדים לפדות ימי חופשה.
"שים לב, שמי שמבקש זאת הם העובדים, לא המעסיקים. זאת, כיוון שלמעסיקים אסור לעשות דבר כזה בלא בקשה מפורשת מצד העובד. יש אנשים שזה פשוט עונש בשבילם להיות בבית, בין אם בגלל שאין להם עיסוקים אחרים שמרתקים אותם כמו העבודה ובין אם בגלל מצוקה ולחצים כלכליים, נפשיים ומשפחתיים בבית. שני הגורמים לכך אופייניים לישראל- לישראלים יש פחות תחביבים ועיסוקים של פנאי, ורמת הלחץ בחברה שלנו גבוהה יותר.
"הנטייה לפדות ימי חופשה, ובכלל לעבוד יותר מדי אופיינית יותר לאנשים מחתך סוציו אקונומי נמוך. ככל שאנשים במעמד חברתי גבוה יותר, תרבות הפנאי שלהם מפותחת יותר, רמת הלחצים בבית נמוכה יותר ויש פחות נטייה לעבוד יותר מדי.
"אני בפירוש לא חושבת שהחשש מפיטורים הוא הסיבה העיקרית לעודף המוטיבציה שלהם, אבל בוודאי שזה קיים. כמובן שיש גם לחץ מצד החלשים יותר לעבוד שעות נוספות כדי להרוויח יותר כסף. לעובדים בשכר נמוך בישראל יש נטייה 'להשלים שעות'- לעבוד רק שלושה ימים בשבוע 14 שעות בכל יום, שזה בעצם משרה מלאה במספר ימים קטן יותר.
"זה מתאים לאנשים שעובדים שתי משרות, לסטודנטים המשלבים לימודים ועבודה ולהורים החולקים את ההשגחה על ילדיהם. כל זה מאפיין את עומס היתר שיש לנו כאן בארץ. הבעיה היא, שהמעסיקים מנצלים את הסידור הזה לרעת העובדים, ולא משלמים להם תוספת על שעות נוספות. עובד שעובד יום עבודה רצוף של יותר מ-9 שעות צריך לקבל את כל התוספות והתנאים המגיעים לו על שעות נוספות בכל מקרה, גם אם הוא עובד רק יום אחד בשבוע", אומרת עו"ד פורת.
