מדריך: מה לעשות כשה-BSA דופק בדלת

לא ניתן להתעלם מן העובדה כי במהלך השנים האחרונות בשוק התוכנות בכלל ותוכנות הגרפיקה בפרט, המודעות להרשאות ורישיונות לשימוש בתוכנות עיצוב ועריכה על שלל סוגיהן גדלה באופן ניכר.

אחת מן הסיבות המרכזיות לכך נבעה מפעילות חברות תוכנות לשמירה על זכויותיהן בישראל מחד ומאידך הפעילות האינטנסיבית של ארגון ה- BSA (ראשי תיבות של Business Software Alliance), אשר השקיע מאמץ וממון רב בהגדלת המודעות הישראלית לשמירה על זכויות יוצרים בתוכנות בין אם בפרסום והסברה ובין אם בהגברת אכיפת החוק המקומי.

יצרניות התוכנות כגון: Autodesk, אדובי ומיקרוסופט נעזרות באמצעים שונים בכדי למצות את הדין עם אותם גורמים אשר עושים שימוש ללא הרשאה בתוכנות. אחד מן האמצעים לשמירה על זכויות אלה מתבצע באמצעות אכיפה ממוקדת, כאשר

במהלכה נוקטת יצרנית התוכנה בהליכי תביעה, בקשה לצווים זמניים ובקשה למינוי כונס נכסים זמני במעמד צד אחד וזאת מבלי שהנתבע ידע על פתיחת התביעה נגדו והגשת הבקשה לתפיסת המוצרים המפרים.

נזקי הפיראטיות

מהיכן שואבות חברות התוכנה את הזכות למנוע מן המעצב להשתמש בתוכנה? הרי מדובר בשורות קוד ולא בציור, פיסול וכיו"ב. ההסבר בקצרה נחלק לשניים, המישור התמריצי והמישור המשפטי. פיתוח תוכנת מחשב אינו עניין של מה בכך וקיימות תוכנות רבות הדורשות שנים רבות של פיתוח, מחקר, ניסוי ויצירה המלוות בהשקעת סכומי עתק.

אלה המעורבים בפיתוח התוכנה מקווים כי ביום מן הימים, לאחר שהשקיעו ממיטב זמנם וכספם, יתאפשר להם להשיב את ההשקעה ואולי אף להרוויח מפיתוחה. המישור המשפטי נועד לתמוך במישור התמריצי ולספק כלים אשר יבטיחו כי התמריץ לפיתוח תוכנות טובות יותר ושיפורן המתמיד יתקיים.

אין עוררין כי שימוש בתוכנה מבלי לקבל הרשאה מתאימה, עלול לפגוע באופן חמור ביוצריה. פגיעה שכזו יכולה להתבטא בנזק כספי ישיר הנובע מהעתקה וזיוף ובנזק עקיף הנובע מפגיעה במוניטין והתעשרות שלא כדין. נזקים אלה, במקרים רבים, נאמדים בסכומים גבוהים שפוגעים בטווח הקצר ביוצרי התוכנה ולאורך זמן, למרבה הפלא, גם בקהל הצרכנים.

זכות יוצרים ותוכנה

התוכנה, כידוע, מורכבת משורות קוד היוצרות אינטראקציה פנימית וחיצונית למטרות שונות, החל מקובץ פונט (גופן ממוחשב) וכלה באפליקציות מורכבות בעלות אינספור אפשרויות, כגון: מערכות הפעלה, תוכנות גרפיקה, יישומים משרדיים וכיו"ב. אמנם שורת קוד כשלעצמה אינה עונה על הגדרת ה"ביטוי" העומדת בליבת זכות היוצרים.

אולם, ה"ביטוי" של מצרף שורות קוד הוכר מזה זמן רב בעולם כראוי להגנת זכות היוצרים. בישראל דין תוכנת מחשב (קוד מקור וקוד יעד) כדין יצירה ספרותית כמשמעותה בחוק זכות יוצרים, 1911, ומשכך החקיקה הרלוונטית לזכויות יוצרים חלה גם על תוכנה. זכות היוצרים הינה זכות בלתי מוחשית ומטרתה בעיקר למנוע מאחר לקחת לעצמו את פרי עמלו של היוצר.

נוסף על כך, תוכנה (יצירה) שפורסמה בישראל מוגנת בישראל ויצירה שפורסמה בחו"ל מוגנת גם היא בישראל מכוח אחת האמנות הבינלאומיות שמדינת ישראל קיבלה על עצמה. עוד בעניין זה ניתן לראות ב- ע"א 2392/99 אשרז עיבוד נתונים בע"מ נ' טרנסבטון בע"מ ואח' וכן ברע"א 10994/02 אגמה מחשוב 1999 בע"מ נ' מיקרוסופט. לכן, כברירת מחדל זכרו כי ליוצרי התוכנה, תהא מורכבותה, יישומה ומטרותיה אשר תהא, עומדת זכות בלעדית לעשות כל דבר שיחפצו בה.

הליך כינוס הנכסים

אחד מן הכלים אשר החוק מספק ליוצר התוכנה והפולשני ביותר הוא הליך כינוס הנכסים לחיפוש ותפיסת תוכנות מפרות

וראיות המצביעות על שימוש בתוכנות מפרות. במסגרת הליך זה, ברוב המקרים ממונה כונס נכסים, במעמד צד אחד.

הכוונה ל"במעמד צד אחד" שאלה אשר אצלם יתבצע החיפוש אינם יודעים ואינם מודעים על פתיחת ההליכים נגדם ובמיוחד כי התבקש מינויו של כונס אשר יהיה רשאי להיכנס למשרד או לבית בו קיים שימוש מפר לכאורה בתוכנה. אם יצרנית התוכנה מצליחה לשכנע את בית המשפט כי יש צורך לבצע את הליך הכינוס וכי מתקיימת הפרה, הפעם הראשונה שהמפר לכאורה יגלה כי ננקטו הליכים משפטיים נגדו, תהיה כאשר כונס הנכסים בליווי צוות אבטחה ולפעמים גם שוטרי משטרת ישראל, יעמדו על מפתן משרדו/ביתו.

בעבר, כונס הנכסים אשר מונה לביצוע הכניסה לחצרי המפרים ותפיסת התוכנות היה בא-כוח התובע, אולם תיקון מס' 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, קבע כי הכונס לא יהיה בא-כוחו של התובע כפי שהיה נהוג, אלא צד שלישי, אשר יתפקד כזרוע הארוכה של בית המשפט (Officer of the Court) לצורך חיפוש ותפיסת תוכנות מפרות.

הצורך בגורם חיצוני לצדדים לתביעה נועד בעיקרו להגביר את השמירה על זכויותיו של הנמצא במקום בו מתבצע הכינוס, בדר"כ הנתבע עצמו. בנוסף, במקרים של חיפוש ותפיסת תוכנה, התיקון הכניס צורך גם באישור בית המשפט למינויו של מומחה בתחום המחשבים אשר יבצע את החיפוש בפועל.

למען הגילוי הנאות, כותב מאמר זה מונה ככונס נכסים במסגרת הליכי תפיסת תוכנות מפרות מטעם בית המשפט בהליכים שננקטו על ידי חברות תוכנה שונות, ארגון ה-BSA ומיקרוסופט. במסגרת צווים אלה התבצע הליך כניסה, חיפוש ותפיסת ראיות במשרדים גדולים וקטנים כאחד, אשר עשו שימוש בתוכנות לציור, עיבוד, עיצוב ועריכה גרפית המיועדות לצרכן החובבני ולקהל המקצועני, ללא הרשאה מתאימה.

אין צורך לומר כי לפעילות שכזו נלוות עוגמת נפש רבה לבעלי החברה ו/או המעצבים אשר מחפשים בכליהם וכמובן לאחר שנמצאו תוכנות ללא הרשאה, הנזק הכלכלי ותדמיתי הבלתי מבוטל שנגרם להם.

הפיצוי הכספי

כלי נוסף להתמודדות עם הפרת זכויות היוצרים וליצירת הרתעה מפני שימוש שלא כדין בתוכנה נמצא בפיצויים הסטאטוטוריים, במסגרתם התובע אינו צריך להוכיח כי נגרם לו נזק, רק להוכיח כי יש לו זכויות בעלות בתוכנה וכי התבצע בה שימוש ללא הרשאה. בסעיף 3א לפקודת זכות יוצרים, הקנה המחוקק פיצוי לבעל זכות יוצרים בסכום הנע בין 10,000 ל-20,000 שקלים בגין כל הפרה של זכות יוצרים, במצטבר.

בלשון אחרת, בכל פעם שמתבצע שימוש מפר בתוכנה כלשהי, משמעו הפרה אחת. אם כך, לדוגמא - חישוב הפיצוי לבעל זכות יוצרים בתוכנה כאשר נמצא עותק תוכנה מפר על כל אחד מעשרת המחשבים במשרדי חברה יכול להגיע ל-200,000 שקלים וזאת ללא הוכחת נזק. בפועל, מבלי להיכנס לדקויות, אי-הצורך בהוכחת הנזק מאפשרת לתובע לקבל את הפיצוי אם הוכיח כי הזכויות בתוכנה שייכות לו וכי הנתבע עשה שימוש בתוכנה ללא הרשאה.

אפשרות נוספת היא לבקש סעד סטטוטורי ללא הוכחת נזק בהתאם לסעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות התשנ"ט-1999 על-פיו רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי בסך של 100,000 שקלים.

מעבר לסעדים האזרחיים ניתן גם להשתמש באמצעים נוספים נגד המפרים, המצויים במשפט הפלילי והעונש בגין הפרת זכות יוצרים יכול להגיע עד שלוש שנות מאסר למפר. ניתן לראות כי המחוקק סיפק בידי בעלי זכות היוצרים בתוכנות אמצעים וסנקציות שלא ניתן להקל בהם ראש ואף ניתן להחילם באופן נרחב למדי, הן כנגד הפרט והן כנגד התאגדות (חברה, שותפות, עמותה וכיו"ב).

הלכה למעשה כל מי שעושה שימוש בתוכנה ללא הרשאה מתאימה, ניתן לפתוח בהליכים משפטיים נגדו ובמידה ומדובר בחברה גם נגד המעצב, המנכ"ל ושאר אנשי מפתח בחברה.

איך מתמודדים

מה כדאי לעשות אם יוצרים עמכם קשר ודורשים להיכנס ולבדוק האם אתם אוחזים בהרשאה לשימוש בתוכנות? בעיקרון, כל עוד פניה זו אינה חלק מתנאי השימוש בתוכנה ו/או הפונה מגובה בצו מטעם בית המשפט, ברוב המקרים מדובר בבקשה, אשר אתם יכולים להיעתר לה אך אין בכך כל חובה. יחד עם זאת, כל מקרה לגופו ולכן במקרה שכזה מאוד מומלץ לפנות לעו"ד להציג את הפניה בפניו ולקבל ממנו ייעוץ ממוקד כיצד להתמודד עם הפניה.

במקרה שבו מתדפק על דלתכם, כונס נכסים מטעם בית המשפט, חשוב מאוד לוודא כי:

1. הכונס הציג בפניכם את כל מסמכי כינוס הנכסים חתומים על-ידי בית משפט.

2. הכונס הסביר לכם את מהות ביצוע הכינוס לפני שהחל בביצוע הכינוס.

3. בידי הכונס טופס סודיות חתום על-ידי כל המשתתפים בכינוס.

4. מקום ביצוע הכינוס המפורט בצו אכן הינו המקום בו מתבצע ההליך בפועל.

5. כל הפעולות שהכונס מבצע מפורטות בצו הכינוס.

6. רק מומחה המחשבים שמונה על-ידי בית המשפט רשאי לחדור למחשביכם.

7. בסיום החיפוש, יש בידיכם צילום מכל המסמכים ו/או חפצים שהכונס הוציא.

8. הכונס השאיר בידכם דו"ח כונס לפני שיצא מן החצרים.

מאחר וקיימים ניואנסים רבים המשמעותיים לביצוע הכינוס ולתוצאותיו, מיד עם כניסת הכונס צרו קשר עם עו"ד המתמחה בתחום זה ופקססו אליו את הבקשה לצו כינוס ואת החלטת בית המשפט.

לאחר שיתברר כי המסמכים תקינים וכי יש בידי כונס הנכסים סמכות לבצע בחצרכם את החיפוש והתפיסה, שתפו עימו פעולה אך בד בבד, תתעדו את כל פעולות הכינוס. כשם שלשיתוף הפעולה יתרונות רבים במהלך הדיון בבית המשפט, לפעמים לתיעוד הכינוס משמעות הרת גורל על תוצאותיו ולכן כדאי מאוד לצלם את ביצועו בווידיאו או בכל אמצעי תיעוד אחר.

סוף דבר

אין צורך להתאמץ בכדי לדמיין את אי-הנעימות במהלך ביצוע כינוס נכסים במשרד ואף בבית, על שלל ההשלכות האזרחיות והפליליות הנובעות מתפיסת תוכנות מפרות באופן פיזי או כאלה שמותקנות על המחשבים. לפיכך, המלצתי החמה ביותר היא לבצע בדק בית ולנקוט בכל האמצעים שבידכם בכדי לוודא כי לא מתבצעת הפרת זכויות יוצרים בתוכנות הנמצאות בתחום אחריותכם.

אין בתוכן המאמר כדי להוות יעוץ משפטי כלשהו ואין בו כדי להוות תחליף לפניה לעו"ד. ניתן לפנות לעו"ד אילון בדוא"ל aviv@netlaw.co.il. פסקי הדין המפורטים במאמר ומידע רב נוסף הנוגע לסוגיות השונות בהן עוסקים המאמרים ניתן למצוא באתר "דיני רשת" בכתובת www.netlaw.co.il. 

הכתבה פורסמה במקור ב"זמן דיגיטלי", מגזין ברזולוציה גבוהה. לחצו כאן כדי להזמין מנוי