רטוב, שקט ויקר: כמה עולה ללמוד לצלול

לקראת הקיץ שהגיע יצאנו לבדוק מה קורה באחד התחומים הכי רטובים שיש – הצלילה הספורטיבית. הרבה חולמים לתפוס קצת שלווה ושקט מתחת לפני הים, אבל לא יודעים בדיוק איך לעשות את זה.

"מועדון הצלילה הראשון הוקם באילת כבר ב-1960" מספר לירון תירוש, מנכ"ל ההתאחדות הישראלית לצלילה www.diving.org.il, "ואחריו הוקמו גם בסידני עלי ויפו. מספר הצוללים המשוגעים לדבר היה קטן, כולם הכירו את כולם ופשוט צללו. תעודות, קורסים רשמיים וחוקים ממילא לא היו נחוצים".

בשנת 66' הוקמה התאחדות, וכבר אז התגאתה ישראל בחלוציות כיוון שבעולם כולו היו רק 2-3 ארגוני צלילה ספורטיבית.

"בתחילת שנות ה-70 החל המעגל להתרחב אך הצלילה נחשבה לספורט אתגרי ואקסקלוסיבי", מתאר תירוש, "רוב המדריכים הגיעו מהשייטת ובחינות הכניסה לקורס היו בהתאם. אנשים שבסך הכל רצו לראות כמה דגים, נאלצו לעבור מבחני כושר מפרכים ולבוסס במים רדודים עם משקולות מעל הראש". המובחרים שצלחו את סיוטי הכניסה היו בעיקר בני נוער הרפתקנים או כאלה שאבא בא מחיל הים. המדריך, מיותר לציין היה שתקן, בלונדיני (מבלוני החמצן) וגם חצי אלוהים.

ותודה לדליה איציק

ב-1980 נחקק חוק הצלילה שהסדיר את התחום סופית וקבע חובת ביטוח, דרגות וגיל מינימלי. עד אז היווה גיל 15 רף תחתון. כשהגיעו אנשי ההתאחדות לועדת הכנסת שדנה בנושא הציעו להתייחס לקורס כאל מתנת בר מיצווה, ולהוריד את גיל המינימום ל-13. "למה לא בת מיצווה", זינקה דליה איציק הפמיניסטית אל הדיון. "שיהיה בת מצווה", אמרו אנשי ההתאחדות וקבעו את גיל המינימום ל-12.

בסירה, לפני שקופצים למים (צילום: נפתלי בלאו)

השנים חלפו, התיירים שהגיעו לסיני מילאו את מועדוני הצלילה וההתייחסות הפכה קצת יותר מסחרית. לקראת שנות ה -90 הפך הקורס המיוחס לחוויה של כו-לם, סיני חזרה מזמן למצרים ובארץ קמו מועדוני צלילה שהחלו לקרוע זה את גרונו של השני.

היום מפוזרים מאכזיב ועד אילת 30 מועדונים שונים המציעים את אותו דבר ברמת מחירים שונה לחלוטין. בהתאחדות רשומים היום 1,200 מדריכים, מתוכם 150 פעילים וגם 120,000 צוללים מוסמכים. לדעת המנכ"ל זה לא מספיק. "כמו שלכל ילד נורבגי יש מחליקיים וכל שוויצרי יודע סקי, כך גם אצלנו" הוא אומר, "כדאי שכל ילד ישראלי ידע מה עושים עם שנורקל וסנפירים ומאוחר יותר ילמד גם לצלול".

איך אהפוך לצולל?

הדרך לעומק מתחילה בקורס כוכב ראשון. מדובר בקורס בן חמישה ימים בתומו יכול הצולל להגיע עד עומק של 20 מטרים אך נאסר עליו לצלול ללא בן זוג בדרגה גבוהה יותר. את הכוכב השני משלימים ביומיים, והוא מאפשר לרדת לעומק 30 מטרים וניתן לצלול עם צולל באותה דרגה. על פי תירוש מעדיפים רוב האנשים לבצע את שני הקורסים ברצף. כדי לקבל את התעודה הרשמית חייב הצולל להשלים את מספר הצלילות שעשה בקורס ל-20 צלילות ים (צלילות בבריכה לא נחשב). בתום שני הקורסים נרשמים לזכות הצולל 12 צלילות ועליו להשלים עוד שמונה צלילות מודרכות ורשומות.

כדי לקבל כוכב שלישי חייב הצולל השאפתן לעבור ארבע או חמש התמחויות ביניהן קורס הצלה, צלילות עומק, התמצאות וניווט וצלילה מסירה. הכוכב השלישי יוריד אתכם עד 42 מטרים. השלב הבא הוא שלושה כוכבים מוביל. בעל התואר לא יכול ללמד שום דבר אבל יכול כבר להוביל קבוצות במים. מי שרוצה לעשות קריירה חייב להשתתף גם בקורס מדריך- עוזר בן 4 ימים, ולהצליח גם בקורס המדריכים הנחשק האורך בין ה-10-14 יום (תלוי בגורם המסמיך, יש עוד שמונה כאלה בארץ מלבד ההתאחדות הישראלית), ועוד שלושה ימי מבחנים.

איך אבחר את מועדון הצלילה שלי?

תירוש: " צלילה היא ספורט שמתאים לכל אדם בריא בכל גיל, ואכן בהתאחדות רשומים צוללים פעילים מגיל 12 עד 80. קורס הצלילה יכול לקבוע את ההתייחסות לספורט גם בעתיד, לכן כדי ליהנות ממנו ככל האפשר".

לפני הבחירה יש להחליט האם ברצונכם ללמוד בים התיכון או בים סוף. קורס בים התיכון כולל גם צלילה מסירה (מה שלא יכלול קורס באילת) אבל על הראות אין צורך להרחיב. יתרון נוסף של הים התיכון הוא בעובדה כי ניתן לפצל את הקורס לסופי שבוע או לשעות אחר הצהריים, ואפשר לישון במהלכו בבית, בעוד אילת דורשת קורס רצוף והוצאות אוכל ולינה.

בתוך המים. שקט מוחלט (צילום: נפתלי בלאו)

"התחרות היום פרועה מאוד", אומר תירוש, "בעיקר באילת שם נאבקים על קיומם לא פחות משמונה מועדונים. שם ובכל מקום אחר כדאי לבדוק בשבע עיניים מה מציע המועדון ולא להחליט על פי המלצה או מחיר בלבד, אלא על פי מכלול הנתונים".

מה כדאי לבדוק?

1. יש לברר מראש מה הן שעות הקורס. משונה ככל שזה ישמע יש מועדונים שמחלקים את הקורס למשמרות כדי שמדריך אחד יוכל לדלג בין שתי קבוצות או כיוון שאין די ציוד. יש לברר את הסוגיה הזו לעמק כדי לא להיות מופתעים בזמן אמת.

2. אם ניתן כדאי מאוד לבקר במועדון טרם הקורס ולראות את רמת התחזוקה: האם הציוד שטוף ותלוי? האם המאזנים נטולי מים או זרוקים בארגז בפינה? האם הוא ניראה כאילו חודש לאחרונה או מטולא ומתפורר? רמת התחזוקה אומרת הרבה מאוד על רמת המועדון והרצינות שהוא מייחס לפעילות שהוא מציע.

3. בררו (גם בטלפון) מה מקבל חניך בתחילת הקורס: האם מדובר בערכה מושקעת ומסודרת או שתשלחו אחר כבוד לאתר באינטרנט כדי ללמוד ממנו תיאוריה.

4. חשוב מאוד לברר מה כולל מחיר הקורס: האם הוא כולל ערכת לימוד או שמא יש לקנות אותה בנפרד? האם הוא כולל את מחיר תעודת הביטוח? האם ניתן במהלכו כל הציוד? האם הקורס כולל את מחיר הצלילות או שיש לשלמן בנפרד?

5. מועדון שמציע חבילה שכוללת מגורים: בדקו האם היא כוללת גם הסעות. המחיר של אלה עלול להקפיץ מאוד את המחיר המקורי הזול.

6. בעלי משקפיים שימו לב: חשוב לבדוק האם המועדון נותן משקפת צלילה אופטית או שלא. כבר היו מקרים בהם הגיע הצולל החדש לתחילת הקורס והתבקש להוסיף עוד 300 שקל עבור מסיכה מתאימה.

7. כל צולל חותם על הצהרה רפואית. חשוב להודיע למועדון כבר בשיחה הראשונה אם יש מגבלות כל שהן כדי לא להגיע לתחילת הקורס ולהתחיל להתרוצץ בין רופאים-מאשרים, בזמן שכולם כבר במים.

8. ניתן ורצוי בהחלט לקבל המלצה ולבקש מדריך ספציפי. "לאחרונה", מספר תירוש "יש ביקוש גדול דווקא למדריכות (יש כ-40 מדריכות צלילה פעילות בארץ) . אין סיבה שלא תצלול עם מדריך/ה עליו המליצו חבריך. יש אפילו המכוונים את קורסי הצלילה על פי הלו"ז של המדריך הספציפי ואין בכך כל פסול".

כמה זה עולה לנו?

טווח מחירי קורס כוכב אחד ושניים בים תיכון 1,200-1,500 שקלים. אותו קורס באילת : 650-900 שקלים (לא כולל לינה, אוכל, נסיעות).

קורס שלושה כוכבים: 1,500—3,000 שקל. לקורס אין תקן אחיד אך הוא צריך לכלול 8 ימים לפחות וספרות מקצועית רחבה.

מדריך עוזר: משתנה בין מי שגדל במועדון לאדם שמגיע אליו בפעם הראשונה ונע בין 1500-3000 שקלים.

קורס לדרגת מדריך : 5,000-7,500 שקלים.

טיולי צלילה (סאפארי) שמוזמנים דרך סוכנות ישראלית על יכטה בסיני: 3-4 ימים יעלו בין 300-400 דולר. המחיר כולל מדריך ישראלי ואפשרות להשלים צלילות.

צלילת היכרות חד פעמית (אינטרו דייב) עם מדריך לשישה מטרים: 150-180 שקל. מגיל 8.

כתבות נוספות בסדרת בעלי מקצוע יקרים:

יום הולדת לילדים? הכינו את המזומנים 

החיים כמגרש משחקים: על מאמנים אישיים

עושות סדר: חברות שמסדרות את הבית

מיילדות פרטיות: כמה עולה התענוג

על הספה: כך תבחרו פסיכולוג