איך לבחור מצלמה דיגיטלית?

אם שאלתם את עצמכם מתי יהיה הזמן הנכון לקנות לעצמכם מצלמה דיגיטלית – התשובה היא: עכשיו. גם אם יש לכם כבר דיגיטלית בת כמה שנים, סביר להניח שתוכלו למצוא היום אחת שעולה עליה מכל בחינה, ובחצי המחיר ששילמתם בזמנו.

השנתיים האחרונות היו החשובות בהיסטוריה הקצרה של תחום הצילום הדיגיטלי. הטכנולוגיה והשוק עברו אבולוציה מואצת, והגיעו לבשלות: המצלמות החדשות טובות יותר, איכותיות ומתוחכמות, ועולות הרבה פחות.

בכל תחום של צרכנות טכנולוגית ישנו נתון טכני אחד, שכל היצרנים והמשווקים מטילים עליו את יהבם. בתחום הצילום הדיגיטלי זו הרזולוציה. פעם היא הייתה הנתון החשוב ביותר אבל היום היא כמעט חסרת משמעות. דגמי ה-5-6 מגה-פיקסל הופכים היום לנפוצים ביותר, וזה טוב. זה אומר שתוכלו לקבל מצלמת 3-4 מגה-פיקסל בזול, ורוב הסיכויים שאתם לא צריכים יותר.

רזולוציה היא לא הכל

בשביל מה צריך את הרזולוציות הגבוהות? בשביל מה שנקרא: "טוב שיש בבית", או לצורך הדפסת תמונות גדולות (A4 ויותר) לפוסטרים. אם אתם רוצים לחסוך – אין צורך בכל-כך הרבה מגה-פיקסלים. ואם אתם כן צריכים את זה – חפשו מוצר עם תקופת אחריות ארוכה.

מה שלא כדאי לעשות בשום אופן הוא לקנות מצלמה עם רזולוציה גבוהה במיוחד מיצרן קיקיוני. הרזולוציה אומרת באיזה גודל תהיה התמונה – אבל לא עד כמה היא תהיה איכותית.

ממילא, בחלק מהמצלמות ברזולוציה גבוהה, רכיב ה- CCD (התחליף האלקטרוני לפילם, המותקן ברוב הדיגיטליות), קטן מדי, ומתאים לרזולוציות נמוכות מאלה שהמצלמה תומכת בהן (נחזור לזה בהמשך).

התעלמו מהגימיקים

רזולוציה גבוהה היא לא הגימיק היחיד. המצלמות החדשות מגיעות עם הפתעות נוספות כמו: צילום וידאו ללא הגבלת זמן, הדפסה ישירה למדפסת, אפשרויות עריכה בסיסיות ישירות על המצלמה, הקלטת אודיו, ועוד כהנה וכהנה.

גם מגמת המזעור הולידה מבחר דגמים קומפקטיים במיוחד, חלקם במארזי מתכת (במקום פלסטיק), עמידים לחבטות ו/או למים. הכל טוב ויפה וגם חשוב, אבל לא סיבה לוותר על השיפורים החשובים באמת, ברכיבי ה- CCD ובאלקטרוניקה שמקיפה אותם, בהנדסת האנוש ובביצועי המצלמה.

לכן כדאי להיזהר מהגימיקים ולהתרכז במה שחשוב לכם באמת. חפשו מצלמה שמסוגלת להגיע לאיכויות תמונה גבוהות, אינה רגישה מדי לשינויים במצבי התאורה, בעלת תגובות מהירות, נוחה לאחיזה ולשליטה, ידידותית ומאובזרת היטב. וכמובן שחשוב להתאים את הדרישות לתקציב.

איזה דגם מתאים לך?

בצילום הדיגיטלי, כמו באנלוגי, לדבר האמיתי קוראים Single Lens Reflex, או SLR בקיצור. אלה המצלמות המקצועיות, שהן גדולות ומסורבלות יותר, אך מציעות איכויות ללא תחרות. היתרון המרכזי שלהן: התמונה בעינית מגיעה ישירות מהעדשה, כך שהצלם רואה את האובייקט בדיוק כפי ש"רואה" אותו המצלמה.

במצלמות SLR מקובל להפריד בין הגוף לעדשה, כדי שהצלם יוכל לבחור את העדשה המתאימה לצרכים ולתקציב שלו. המנגנון המתוחכם, הסטנדרטים הגבוהים של החלקים, והאפשרות לשלוט בפרטי הפרטים של ההגדרות, יעניקו לכם תמורה אמיתית לכל אחד מאלפי השקלים (הבודדים או הרבים) שמצלמה כזו תעלה.

בתקציב שפוי יותר, הדבר הכי קרוב הוא מצלמה "דמויית SLR". במצלמות האלה העדשה קבועה, והתמונה בעינית היא בדרך-כלל אלקטרונית. הזום אמנם תלוי בעדשה, אבל נוטה להיות גדול יחסית (X6-10). על מצלמה כזו תשלמו החל מ-1,000 שקל לדגם בסיסי וכ-2,500 שקל (או יותר) לדגמים האיכותיים יותר.

אם צילום אמנותי וגמישות הגדרות לא חשובים לכם תוכלו ללכת על דגם Point and Shoot (כוון וצלם) בסיסי. אלה מצלמות נוחות ופשוטות לתפעול: כל מה שצריך לעשות הוא "לכוון וללחוץ". במצלמה כזו, העדשה, לעיתים קרובות, תהיה חלק מובנה מגוף המצלמה, מוגבלת יחסית אבל אמינה. מצלמות אלה הן לרוב גם הזולות ביותר, והרבה יותר קומפקטיות. "מגדילי הראש" ימצאו בהן, בדרך-כלל, אפשרות לשלוט בכמה הגדרות צילום בסיסיות או לבחור באחת ממגוון תוכניות צילום מוכנות (Scenes).

בין הדגמים האלה לבין מצלמות ה- SLR אפשר למצוא הרבה דגמי ביניים "חצי מקצועיים", שמאפשרים גם צילום אוטומטי, גם הגדרה ידנית וגם תוכניות מוגדרות מראש. העדשות שלהן נשלטות באמצעות מנוע ונשלפות מהגוף במהלך השימוש. יכולות הזום שלהן גבוהות יותר. האיכויות, כמו המחיר, נמצאות באמצע הדרך, עם חפיפה מסויימת משני הצדדים. תמורת 1,000-1,800 שקל אפשר למצוא מוצר מוצלח בהחלט בקטגוריה הזו.

אז מה לבדוק?

לא נוכל להתעמק בכל הפרמטרים והמושגים, אבל יש כמה שכדאי לשנן. בחרנו לפרט את המרכזיים, ולהוסיף כמה טיפים חשובים:

גודל ה- CCD: כאמור, זה נתון חשוב לא פחות מהרזולוציה. את גודלו של רכיב ה- CCD מקובל להציג ביחידות של חלקי אינץ', כאשר מספר קטן יותר במכנה אומר רכיב CCD גדול יותר ותמונה מדוייקת יותר. במצלמות 3-4 מגה-פיקסל, הגדלים המקובלים הם סביב ה-1/2.5 אינץ' ובמצלמות 5-6 מגה-פיקסל מקובל להשתמש ברכיבים בגדלים שסביב ה-1/1.8 אינץ'. את הנתון אפשר למצוא במפרט הטכני של המצלמה הדיגיטלית, באתר היצרן.

זום: הזום האופטי מאפשר להתמקד באובייקט המצולם בלי שתצטרכו להתקרב אליו. במצלמות SLR הוא תלוי בעדשה החיצונית שתרכשו. במצלמות אחרות הזום המקסימלי נתון, וכשהוא קטן זוהי מגבלה שתפריע לכם ליהנות מהמצלמה. יש גם זום דיגיטלי שמגדיל את התמונה בעזרת תוכנה (במקום בתנועת עדשות). זו תוספת לא מזיקה אבל גם לא מועילה יותר מדי.

חלק מהמשווקים מאחדים את הנתונים, ובמקום לציין שמדובר בזום אופטי 3 X ובזום דיגיטלי 4 X , אומרים שהמצלמה תומכת ב"זום 12 X ". אם אתם צלמים מתחילים, זום אופטי 3 X (הנתון המקובל במצלמות זולות), עשוי לספק אתכם. אבל כדאי לשים לב שיש כמה דגמים, לאו דווקא יקרים מאוד, שמציעים ערכי זום גדולים בהרבה (לעיתים 8 X ואפילו 10 X. (זו תוספת חשובה, ושווה, לדעתנו, להוסיף כמה מאות שקלים בשבילה).

גוף המצלמה והממשק: שני אלה הם משניים ביחס לפרמטרים הקודמים שהזכרנו, אבל לפעמים הם אלו שעושים את ההבדל. ייתכן שתעדיפו מצלמה דקיקה, עשויה מתכת עמידה, או צג LCD גדול ואיכותי, שיאפשר לכם צפייה מקדימה נוחה באובייקט המצולם. יש דגמים המשלבים את השניים, ויש מצלמות עדינות יותר או בעלות צג קטן, אבל איכותיות וזולות מספיק כדי להיות אטרקטיביות.

הצג, אגב, מגיע לעיתים במקום עינית (Viewfinder) ולעיתים בנוסף, ובדרך-כלל מומלץ לרכוש מצלמה שבה יש את שניהם. גם אז כדאי לשים לב לאיכות הצג וליכולת שלו להציג תמונה ברורה בתנועה, או בתאורת יום חזקה, למשל.

הבדלים משמעותיים מאוד יכולים להיות גם בהנדסת האנוש של המצלמה, באיכות מימשק המשתמש שלה, בנוחות התפעול ובקלות השליטה – דברים שקשה לנחש אותם מראש. עדיף, פשוט, לנסות להניח את ידיכם על המצלמה שאתם חושבים לקנות לפני ההחלטה. אם אינכם יכולים לעשות זאת, כדאי מאוד לקרוא ביקורות בלתי תלויות שנכתבו על המוצר.

זיכרון: חלק מהדיגיטליות מגיעות בחבילה שכוללת גם כרטיס זיכרון בסיסי (16-32 מגהבייט) ולעיתים גם זיכרון מובנה בנפח קטן יותר. אבל זה לא מספיק לשימוש נוח ומהנה במצלמה, ולכן כדאי לבדוק אם הספק מציע לכם דיל, שכולל כרטיס זיכרון "אמיתי" (רצוי של 128 מגהבייט ומעלה). גם סוג הכרטיסים הנתמכים חשוב, בעיקר אם אתם רוצים לחסוך. כרטיסים בפורמטים SD וקומפקט פלאש ( CF ) מיוצרים על-ידי יצרנים רבים יותר, ולכן זמינים בהיצע ובמחירים שעדיפים על פורמטים קנייניים כמו xD או ממורי-סטיק. למרות שאם תקנו כרטיס בנפח גדול יחד עם המצלמה, סביר להניח שלא תידרשו לעניין הזה שוב.

צריכת אנרגיה: מצלמה דיגיטלית עלולה להתגלות כצרכנית לא קטנה של סוללות, ולכן חלק גדול מהמצלמות מגיעות עם סוללות נטענות. הן יכולות להיות קלות וחסכוניות ולהספיק למאות תצלומים לפני טעינה נוספת, אבל לא תמיד זה כך וכדאי לבדוק לפני הקנייה. בחלק מהמצלמות ניתן להשתמש גם בסוללות נטענות וגם בסוללות אלקליין רגילות, מה שיתן לכם יותר גמישות. בכל מקרה, העדיפו מצלמה שמגיעה עם מטען חיצוני, ואם אתם רוצים לצלם הרבה, כדאי לרכוש סוללה נטענת נוספת. 

מצבי הצילום: להוציא מצלמות זולות ופשוטות מאוד, כמעט כל דיגיטלית מציעה גם צילום אוטומטי, גם כוונון ידני וגם מגוון תוכניות צילום מוכנות כמו נוף, פורטרט, ספורט, צילומי פנים, מאקרו (תקריב) ורבים אחרים. עוד תכונות הן תמיכה בצילום מושהה (טיימר), בצילום רצוף של מספר תמונות, ועוד.

צילומים בתנאי תאורה שונים

הבדלים עשויים להיות במספר המצבים וההגדרות האפשריות, בקלות השימוש והמעבר ביניהם, וכמובן באיכות שהמצלמה מצליחה להפיק בכל אחד מהמצבים. נקודת תורפה מקובלת ברוב המצלמות הזולות: צילומי לילה ופנים, שבהם התאורה חלשה יחסית.

כמעט כל המצלמות מאפשרות להגדיר ידנית את הרגישות לאור ( ISO , שחלקנו מכירים כ"אסא" של פילם), בטווח ערכים שבין 100 ל-400, ובמצלמות היקרות – גם יותר. רוב המצלמות משיגות תוצאות טובות ב-100 ISO ואולי גם 200 ISO , אבל מעטות עושות זאת גם ב-400 ISO .

למצלמות רבות יש כיום נורת פלאש מובנית עם מספר מצבים (רגיל, אוטומטי, איטי, "עין אדומה" וכו'), וגם אפשרות לחבר מנורת פלאש חיצונית. אבל העוצמה, הטווח, איכות הסנכרון עם פעולת המצלמה וגורמים נוספים הם פרמטרים שעשויים להשתנות – והתוצאות בהתאם. כך גם עם נתונים אחרים שהצלמים המנוסים מכירים: מהירות התריס, מפתח עדשה (F), איזון לבן (Balance White), חשיפה (EV), פוקוס ידני ואוטומטי ועוד כהנה וכהנה.

אבל איך בוחרים?

להכיר את המונחים השונים זה מועיל, אבל לעולם לא מספיק. גם אם תחרשו את אתרי היצרנים ותעיינו בעשרות מפרטים טכניים, אתם עלולים לגלות שמצלמות – שעל הנייר נראות אותו דבר – מגיעות לתוצאות שונות בשטח. למשל, שתי מצלמות ברמות מחיר דומות יכולות לצלם בקצב של שתי תמונות בשנייה או תמונה אחת לשתי שניות – הבדל עצום.

רבים פותרים זאת בכך שהם דבקים במוצרים של יצרן מסויים (שיטה פופולרית מאוד בישראל, אגב). את הרשימה מובילות Canon ו- Nikon . יצרנים נוספים שנחשבים איכותיים הם אולימפוס, קודאק, קוניקה-מינולטה ופנטאקס. בשנים האחרונות נראו בשטח גם הרבה מוצרים מצויינים של סוני, קאסיו, פוג'י, סמסונג, פנסוניק וחברות אחרות.

התנסו בעצמכם וקראו ביקורות

אבל ההתבססות על מותג בלבד היא לא ממש צרכנות נבונה. לכן תמיד טוב לבקר קודם לקנייה בחנות שמאפשרת לראות את המצלמות, לגעת ולהתנסות. כדאי גם להיוועץ באנשים שקנו את המצלמה שאתם חושבים לקנות, ולשאול עד כמה הם מרוצים ממנה ומהם חסרונותיה.

מכל מקום, אין תחליף לביקורות של גורמים בלתי תלויים, ורצוי יותר מאחד. ביקורות בעברית אפשר למצוא בכמה אתרים ישראליים ובערוץ הסקירות של ynet. ביקורות באנגלית מציעים אתרים כמו DCResource ו- Steve Digicams המקצועיים, או CNET העממי מעט יותר. ריכוז של הפניות לביקורות כאלה, כולל הצגת הציון שהוענקו למוצרים השונים, אפשר למצוא באתר Viewscore .

ביקורות כאלה יאפשרו לכם לקבל נתונים על ביצועי המצלמות, התרשמות מצלמים שניסו אותן, ולעיתים גם לראות תמונות לדוגמה.

לחצו כאן לסקירות מצלמות בערוץ סקירות מוצרים ב-ynet.