מדריך: כך תעזרו לילד שלכם לרזות

הפניית הילד לטיפול חשובה גם במקרים שבהם מדובר בהשמנה קיצונית, משום שהיא עלולה להעיד על התמכרות לאוכל, ועל מי שכל עולמו סובב סביב האוכל.

ערכת התנהגות:

• התייעצו עם הדיאטנית בלעדיו. ילד ש"תופסים" אותו לשיחה על ההשמנה שלו עלול לחוות זאת כביקורת, מה שיביא, בסופו של דבר, לפגיעה בדימוי הגופני שלו.
  
• עזרו לו לאהוב את גופו. שימו לב למסרים שאתם מעבירים לו. דאגו שאלה יהיו מסרים המעידים שאתם אוהבים אותו בדיוק כפי שהוא, והסבירו לו שאנשים באים לעולם בכל מיני גדלים ומידות. לעולם אל תעירו הערות מבזות על אדם שמן שמופיע בטלוויזיה, ואל תתבטאו בזלזול ובגועל כלפי השומן שבגופכם.
  
• הרבו לדבר בבית על מאכלים בריאים ומאכלים מזיקים. כשאתם מכינים ארוחה שתפו אותו בהכנתה. ספרו לו על מזונות מזיקים או כאלה שהורסים את השיניים ופוגעים בבריאות, ועל מזונות שעושים דברים טובים לגוף משום שהם עשירים בסיבים תזונתיים, ויטימינים ומינרלים. השתמשו במושגים של "תזונה נבונה" ו"בריאות הגוף", ולא של "מראה שמן" ו"מכוער".
  
• אל תכעסו עליו כשהוא מפריז באכילה ואל תאיימו עליו בסגנון "אם תאכל - לא תצא לטיול". מעגל הפיצוי אצל הילד מתחיל מדימוי נמוך: החברים לכיתה יורדים עליו, נוצרת אצלו תחושה קשה, שאליה מתווסף הכעס על ההורים, לכן הפיצוי היחיד שנותר הוא המזון. כשהורים מתחילים לכעוס על הילד שמתחיל לזלול, הוא נקלע למצוקה קשה יותר. הוא עלול להתחיל לראות באוכל מעין סם, משהו מרגיע ומנחם, אך שגם צריך לרמות בכל הקשור אליו.
  
• לעולם אל תתביישו בהופעתו. חשבתם שהוא לא רואה את מבטי המצוקה שלכם כשאתם בדיוק פוגשים עמית למקצוע שמעולם לא ראה אותו? טעיתם. המבטים האלה עלולים להותיר פצע כואב בנפשו. חוץ מזה, אל תגידו לו שהוא שמן ואל תנדנדו לו בנוגע למשקלו. זכרו: המשקל שלו עשוי לרדת, אבל את חוויית הדחייה שלכם יהיה לו קשה מאוד לשכוח.
  
• אל תחביאו מפניו אוכל. החבאת האוכל היא חוויה משפילה, מה גם שבסופו של דבר הוא ימצא אותו.
  
• אל תבטיחו תמריצים. ההבטחה מעמידה את הילד במצב קשה, כי אם הוא לא יצליח להפחית ממשקלו, הוא יחווה חוויה קשה של כישלון.
  
• שמשו לו כמודל. אם תאכלו לידו צ'יפסים ועוגות, הוא יתקשה לקבל מכם מסר שחשוב לצרוך מזון בריא.
  
• שנו את הרגלי הצפייה בטלוויזיה. מומלץ להגביל את מספר שעות הצפייה ולהחליף חלק מאותן שעות בהייה בחוויה של עשייה: משחק חברתי, הכנת ארוחות נחמדות כמו סנדוויצ'ים עם פרצופים וכו'.
  
• הציעו לו חטיף מתוק מדי יום בשעה קבועה ("השעה המתוקה"). כך הוא לא ירגיש חסך ולא יתנפל על ממתקים ברגע שייתקל בהם. משטר קפדני מדי עלול להלחיץ את הילד ולגרום לפעולה הפוכה.
  

ערכת מזון:

• הוציאו מהמטבח את כל הג'אנק פוד, אותם מזונות בעלי תכולה גבוהה של שומן ואחוז נמוך מאוד של ויטמינים, כמו חטיפים, ממתקים, צ'יפסים, מלווח, ג'חנון, עוגיות, מאפים.
  
• החליפו את הלחם הלבן בלחם מלא העשיר בסיבים תזונתיים.
  
• עודדו אותו לצרוך יותר ירקות ופירות (הציעו לו סלט בצהריים ובערב, השתדלו שיאכל 3-2 ירקות בצבעים שונים. עשו איתו אטרקציות עם ירקות כמו פרצוף על חביתה וכו').
  
• לכו איתו לקניות. התעכבו ליד מוצרים שונים ובקשו ממנו לעזור לכם בקריאת תוויות המזון ובבחירת המוצר המתאים, כזה המכיל פחות שומן וקלוריות, ושאינו מכיל חומרים משמרים ו/או צבעי מאכל.
  
• רצוי מאוד לכנס את כל המשפחה לארוחות משותפות כדי להעביר לילד את המסר שיש ארוחות מסודרות במהלך היום, והן נעשות סביב השולחן בלבד.
  
• הקטינו צריכת מזונות מלוחים, בעיקר חטיפים שעשירים בשומן ובנתרן. הנתרן גורם לאגירת נוזלים ומראה נפוח.
  
• ב"שעה המתוקה" שלו הציעו לו חטיף שערכו הקלורי נע בסביבות ה-100 קלוריות (חטיף אנרגיה / שקית במבה קטנה / קרטיב / שלוש כוסות פופקורן / כדור גלידה).
  
• הכינו פשטידות דלות קלוריות בתוך תבניות בצורות שונות המיועדות לילדים, כמו מיקי מאוס, כוכב, לב. ילדים אוהבים דברים קטנים עם צורות.
  
• הרגילו אותו ללעוס ולאכול לאט, גם אם לשם כך תצטרכו לשבת ליד השולחן זמן רב יותר משתכננתם. איתות השובע הראשון מהקיבה למוח מתרחש אחרי כ20- דקות.
  
• הוא רעב מאוד לפני הארוחה? תנו לו סוכרייה שתעלה את רמות הסרוטונין ותרגיע את תחושת הרעב.
  
• הוא לא מגלה התלהבות מהאוכל הבריא המוצע לו? אל תתייאשו. מחקרים מראים כי ילדים מוכנים לטעום מזון חדש ולא מוכר רק אחרי 14-10 ניסיונות.
  
• הדגישו בפניו את חשיבות המים וקבעו איתו שבכל שעה עגולה עליו לשתות כוס. קנו לו כוס צבעונית או בקבוק פלסטיק מעניין שיהיו מיועדים לכך.
  
• התירו צ'ופר שבועי. אם הוא אוהב מאוד המבורגר לכו איתו עם ההנאה הזאת. פעם בשבוע אפשר להיכנס איתו לאחת מרשתות ההמבורגר ולעשות ביחד את ה"בחירה הנכונה" (צ'יפס רק באריזה קטנה, דיאט קולה במקום קולה, משולש פיצה אחד בלבד).
  

ערכת ספורט:

• דאגו לבילויים משפחתיים פעילים. בלו בגני משחקים אחר הצהריים, רכבו איתו על אופניים, ואם מדובר בפעוט, רשמו אותו ואת עצמכם לחוגי ג'ימבורי. כבונוס תרוויחו גם קשר איכותי יותר.
  
• שוחחו עם המורה לחינוך גופני. זכרו שהוא מלמד לא רק את ילדכם אלא עוד 39 תלמידים. ילדים הסובלים מעודף משקל זקוקים לטיפול מיוחד, ולרוב הם אינם מקבלים זאת במסגרות החינוך הרגילות. מורה לחינוך גופני חייב לגלות קצת יותר סלחנות והבנה כלפי כושרו של ילד שמן.
  
• רשמו אותו לחוגים פעילים (ג'ודו, ריקוד, כדורגל). לכו עם נטיית לבו. הוא חייב ליהנות מהפעילות, אחרת זה לא יעבוד.
  
• לכו איתו ברגל לקניון או לחברים. עודדו אותו לעלות במדרגות הרגילות ולא במדרגות הנעות או במעלית.
  
• גדלו חיית מחמד. כלב זה רעיון נהדר. גם חבר שמסייע להפגת הבדידות וגם יצור שהטיפול בו מחייב יציאה מהבית לפחות פעמיים ביום.
  
• קנו מתנה שמעודדת פעילות. כדורגל, מטקות, חבל קפיצה, טרמפולינה. לילדים גדולים יותר אפשר להעניק אופני כושר, סקייטבורד, רולר בליידס.
  
• הימנעו מפעילות גופנית הכרוכה בתחרות. ילד שירגיש שהוא נמצא בתחרות עלול לחוש תסכול גדול ולשבור את הכלים. זכרו שהוא צריך להשתפר מול עצמו. זאת גם הסיבה שכשילדים עם עודף משקל נפגשים יחד בתהליך ההרזיה, ההצלחה גדולה, כי כולם אחים לאותה צרה, וכל אחד מצליח בדרכו.