הירשזון: לא נקצץ בתקציב המשרדים שעוסקים ברווחה
לרגל הגשת התקציב מבהיר שר האוצר את סדר העדיפות החדש של הממשלה: הקיצוץ בתקציבי המשרדים לא יהיה אחיד כבעבר, אלא יפסח על תקציב המשרדים שעוסקים בנושאי רווחה. הקיצוץ הכבד ביותר - בהיקף 510 מיליון שקל - בתקציב הביטחון
"תקציב המדינה לשנת 2006 מביא לידי ביטוי את ההסכמים הקואליציוניים ומהווה תחילתו של סדר עדיפויות חדש במדינה, שכולל גם צמיחה וגם צימצום פערים". כך אמר היום (א') שר האוצר, אברהם הירשזון, במסיבת עיתונאים בירושלים לרגל הגשת התקציב.
"קיבלנו החלטה חד משמעית, לפיה לא פורצים את מסגרת התקציב", אמר הירשזון, "ואולם, במקום לעשות קיצוץ רוחבי בכל תקציבי הממשלה כפי שנעשה בעבר, החלטנו לפסוח בקיצוץ על מספר משרדים.
"במשרד הרווחה לא יהיה כל קיצוץ, במשרד הבריאות יהיה קיצוץ קטן מאוד והוא יהיה במינהלה בלבד. במשרדי החינוך וביטחון הפנים יהיה קיצוץ קטן יותר מאשר בשאר המשרדים, ואנחנו לא נפגע בעבודת ההוראה. כמו כן לא נקצץ במענקי האיזון ותוכניות ההבראה ברשויות המקומיות. הפעם לא נקצץ בתקציב המשרדים שעוסקים בנושאי רווחה, וזה שינוי במדיניות הממשלה שחשוב להדגישו", אמר הירשזון.
תקציב המדינה ל-2006 כולל תוספת של 4.3 מיליארד שקלים ביחס לתקציב המדינה בשנה שעברה. כדי לממן את תוספות התקציב לוקח האוצר חצי מיליארד שקלים מיתרת הרזרבה הכללית ומבצע קיצוץ של כמיליארד שקלים נוספים בשאר תקציבי הממשלה.
במשרד החינוך יקוצצו 87 מיליון שקלים שהם 2.5% מתקציבו, בעיקר תקציבי הישיבות, התרבות הטלוויזיה החינוכית, הספורט והמינהל. במשרד הפנים יתבצע קיצוץ של 5.7 מיליון שקלים שיפסח לחלוטין על התקציבים המיועדים לרשויות המקומיות. במשרד לביטחון פנים יתבצע קיצוץ של 30.2 מיליון שקלים שהם 2.5% מתקציבו. תקציב ההשכלה הגבוהה יקוצץ ב-18.3 מיליון שקלים.
משרד הביטחון יספוג את הקיצוץ הגדול ביותר בהיקף 510 מיליון שקל, שהם קרוב ל-10% מתקציב הביטחון.
שאר משרדי הממשלה – משפטים, חוץ, איכות הסביבה, בינוי ושיכון, חקלאות, תשתיות, תמ"ת, תיירות ותקשורת יקבלו תקציב הקטן ב-5% מתקציב השנה שעברה. התקציבים הקשיחים של המשרדים – כולל שכר, לא יקוצצו והפגיעה תהיה ברכש בפיתוח ובפרויקטים.
במשרד המשפטים יתבצע קיצוץ של 23.3 מיליון שקלים; משרד החוץ יפסיד 20 מיליון שקלים; משרד התמ"ת יפסיד 16.3 מיליון שקלים; המשרד לקליטת עלייה יפסיד 27.4 מיליון שקלים. בנוסף יתבצע קיצוץ של עשרות מיליוני שקלים בפרויקטים חדשים בהוצאות פיתוח שונות ובפונקציות ממשלתיות מיוחדות כמו: הוצאות חירום אזרחיות 8.2 מיליון שקלים או תמיכות בענפי משק – קיצוץ של 65.1 מיליון שקלים.
עלות הקואליציה 1.4 מיליארד שקלים
במשרד האוצר טוענים כי הקיצוץ במשרדי הממשלה הוא חיוני בשל תוספת של 4.3 מיליארד שקלים שנוספה לתקציב המדינה. תוספת התקציב כוללת תוספת של 650 מיליון שקל לחיזוק החינוך, תוספת של 350 מיליון שקלים המיועדים לרשויות המקומיות, 300 מיליון שקלים לניצולי שואה ו-200 מיליון שלקים לתרבות ולפיתוח הגליל והנגב.
בנוסף, כוללת תוספת התקציב 800 מיליון שקלים שכבר הוחלט עליהם כתוספת לתקציב הביטחון לצרכים מיוחדים ו-1.4 מיליארד שקלים שהובטחו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים.
במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הובטחו לש"ס לגימלאים ולמפלגת העבודה למעלה מ-2 מיליארד שקלים בשנה, ואולם, התוספות לתקציב שהובטחו למפלגות הן מדורגות והגדלת התקציב תחייב את הממשלה לשלם עבור ההסכמים הקואליציוניים 1.4 מיליארד שקל. באוצר מעריכים כי ישלמו כחצי מיליארד שקלים נוספים במסגרת ההסכם הקואליציוני עם יהדות התורה.
את עיקר התוספת הצפויה מההסכמים הקואליציוניים תקבל ש"ס, שהשיגה יותר ממיליארד שקלים עבור הגדלת קצבאות הילדים וכ-800 מיליון שקלים סיוע לנוער וילדים במצוקה.
בנוסף תשלם הממשלה כבר השנה תוספת של 330 מיליון שקלים לקצבאות הזקנה וכ-100 מיליון שקלים לסיוע בריאותי לקשישים, כולל הגדלת סל הבריאות ב-50 מליון שקלים. כמו כן מעריכים באוצר את עלות העלאת שכר המינימים ב-900 מיליון שקלים.
"ועדת הסל צריכה לקבוע עדיפויות"
בהתייחסו לסל התרופות אמר שר האוצר: "הממשלה אישרה תוספת של 310 מיליון שקלים לסל התרופות, וועדת הסל ביקשה 460 מיליון שקלים. כל תוספת שמעבר לכך עדיין אינה נמצאת בשום סדר עדיפויות. גם אם נחליט יותר לתת מ- 460 מיליון שקלים, עדיין לא ברור איזו תרופה תיכנס לסל כי ועדת הסל צריכה לקבוע עדיפויות. סיכמנו כי נקיים עם יו"ר ועדת הסל פגישה מקצועית כדי לשמוע ממנו את חוות דעתו בנושא. ישנם רעיונות נוספים שנידונים כעת, אבל אין לנו מושג מה יקרה מעבר לכך".
ח"כ אורון: אין הצדקה לקיצוץ ולו של שקל אחד
ח"כ חיים אורון (מרצ), חבר ועדת הכספים, אומר בתגובה להצהרת הירשזון על הקיצוצים בתקציב המדינה: "אין הצדקה לקיצוץ ולו של שקל אחד בתקציבי משרדי הממשלה. אם הממשלה לא הייתה מתעקשת על פרנציפ אי פתיחת התקציב ניתן היה להגדיל את תקציב המדינה כבר בעת הזו ב-1.8 מיליארד שקל ובמקום לקצץ בתקציבי החינוך, התרבות וההשכלה הגבוהה ניתן היה להעניק תוספת תקציבית. אי הכפלת תקציב סל התרופות השנה משמעה שהממשלה מרמה את החולים ולא יימצא פתרון לבעיית חולי המעי הגס וחולים נוספים".
