שתף קטע נבחר
 
צילום: סי די בנק

שינוי חברתי? בהחלט. שקיפות? לא בהכרח

זכויות אדם ואזרח, צדק חברתי, דמוקרטיה ומיגור השחיתות הם רק חלק קטן מהנושאים למענם נאבקים ארגוני השינוי החברתי. שקיפות, כך מתברר, אינה אחת מהם. ביקשנו משמונה ארגונים לחשוף את היקף פעילותם הכספית: חמישה נענו ברצון, אנשי "שתיל" מיאנו לשתף פעולה, נתוני "המרכז לפלורליזם יהודי" הועברו למערכת רק לאחר פרסום הכתבה ואילו "המכון הישראלי לדמוקרטיה" העלים את משכורות בכיריו. כתבה רביעית בסדרה

"האגודה לזכויות האזרח בישראל" "המכון הישראלי לדמוקרטיה" "התנועה למען איכות השלטון בישראל" "ידיד" 
"המרכז לפלורליזם יהודי" "קו לעובד" "הקשת הדמוקרטית המזרחית" "שתיל" 

התחקיר שנערך בעבור הכתבה הרביעית בסדרת הבודקת את מידת שקיפותן של עמותות בישראל, התנהל בנחת. דוברי הארגונים לשינוי חברתי אליהם פנינו במסגרת התחקיר היו מנומסים, חלקם אפילו הודו בהתרגשות על ההזדמנות להשתתף. נדמה היה כי העמותות העוסקות בתחום מבינות טוב מכולנו את חשיבות הנושא.

 

הימים חלפו, השאלונים החקרניים בהם מתבקשים הארגונים לתאר בקצרה את אופי פעילותם וכן את אופן התנהלותם הכספית נשלחו. במקביל, אתרי האינטרנט שלהם נהפכו על-פיהם במטרה להבין עד כמה הם מוכנים לשתף את הקהל הרחב לא רק בפעילותם ובהישגיהם למען החברה הישראלית, אלא גם בהכנסות ובהוצאות שלהם.

 

ראויה לציון התייחסותה של עמותת "קו לעובד", שהשיבה את השאלון מלא ביום בו קיבלה אותו, ללא החסרת אף פרט. אחריו הגיעו גם פרטיהן המלאים של "התנועה למען איכות השלטון בישראל", "האגודה לזכויות האזרח בישראל", "הקשת הדמוקרטית המזרחית" ועמותת "ידיד". בדיוק כשחשבנו שהפכנו לאנגליה (מבחינת הנימוס) ולארצות הברית (מבחינת השקיפות) צצו שלוש הפתעות לא נעימות.

 

אחרי בדיקה שארכה שלושה שבועות הודיע "שתיל" (שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים לשינוי חברתי), מהגופים המשפיעים על קהילת פעילי השינוי החברתי בארץ, כי אינו מעוניין להשתתף בכתבה. במילים אחרות, לחשוף בפנינו את הנתונים. את ההסבר התמוה סיפקה יועצת התקשורת של הארגון בזו הלשון: "אין באפשרותנו להשתתף בשל העובדה ש"שתיל" איננו גוף עצמאי בעל סטטוס משפטי משלו, והוא מהווה חלק אורגני מ"הקרן החדשה לישראל". גוף זה רשום ופועל כחברה זרה בארצות הברית, כביטוי לרצון של אלפי תומכים בצפון אמריקה, אירופה ובארץ לתרום למען חיזוקה של הדמוקרטיה והחברה האזרחית בישראל. חלק מהנתונים והשאלות אליהם מתייחס השאלון מופיעים באתר מס הכנסה האמריקני או באתר Foundation Center".

 

על זה היו אומרים הילדים קשקוש בלבוש. העמותה פועלת בארץ, היא מספקת את שירותיה לארגונים מקומיים ועובדיה ישראליים לגמרי. לא ברור מדוע סבורים אנשי "שתיל" כי אם הנתונים מופיעים באתר מס הכנסה האמריקני, הם אינם ראויים להופיע באתר ישראלי. הנסיון להתחקות אחריהם עלו בתוהו, וגם הבקשה לציין

ספציפית היכן מצוי המידע הושבה ריקם. גם באתר האינטרנט של "שתיל" לא מצאנו זכר לכל הנושא הכספי.

 

לו היתה "שתיל" עמותה אמריקנית היתה יודעת כי עליה להעלות את דוחותיה הכספיים לאתר האינטרנט שלה. אלא שלפעמים בוחרים להיות אמריקה, ולפעמים לא. נשאלת רק השאלה כיצד הארגון יוביל לשינוי חברתי, כשהוא עצמו אינו מוכנה לאמץ סטנדרטים בסיסיים כמו שקיפות?

 

לא הספקנו להתאושש מניסיונות ההסתרה המתחמקים של עמותה אחת, וכבר נחתה הפתעה שנייה. את השאלון שנשלח ל"מכון הישראלי לדמוקרטיה" דווקא קיבלנו בחזרה. רק תשובה אחת לא הסכים דוברה המנומס של העמותה לחשוף בפנינו: כמה מרוויחים חמשת בכיריה. הנתונים, כך אמר, נמצאים במשרדי רשם העמותות. רק אחרי שהתעקשנו לקבל תשובה רשמית לשאלה, הסתבר לנו מדוע לא ששים אנשי המכון לחשוף את משכורותיהם. הן גבוהות, מאוד גבוהות.

 

"משכורות נשיא המכון צמודה למשכורות נשיאי האוניברסיטאות ושכר העמיתים הבכירים נקבע בהתאם לשכר הפרופסורים באוניברסיטאות", כתב הדובר, ולנו לא נותר אלא לברר מהו השכר המקובל בקרב האוכלוסיות הללו. התברר לנו כי בשנת 2003 (דו"ח 2004 טרם פורסם) הביא נשיא הטכניון הביתה 52,465 שקל ברוטו בחודש, נשיא אוניברסיטת בן גוריון השתכר 52,440 שקל ברוטו בחודש, ואילו נשיא מכון ויצמן ונשיא אוניברסיטת חיפה הרוויחו כ-48,000 שקל ברוטו בחודש.

 

בצר לנו פנינו אל אתר האינטרנט של המכון. אולי שם, חשבנו לעצמנו, הוא מתרגל שקיפות דמוקרטית כחלק מן הערכים אותם הוא מקדם. באתר אמנם אין זכר לפעילותו הכספית, אך לעומת זאת הוא מפרט תוכנית שלמה בנושא המלחמה בשחיתות השלטונית בישראל. אין ספק כי המכון חזק מאוד במלל תיאורטי ובמשכורות. אותם בכל הקשור לשקיפות כספית, הוא מגלה חולשה מתמיהה. יש שיקראו לזה צביעות.

 

הפתעה שלישית זימן לנו "המרכז לפלורילזם יהודי", שאמנם הביע נכונות רבה לחשוף את פעילותו, אך העביר את התשובות לשאלון רק לאחר שהכתבה עלתה הבוקר (רביעי) לאוויר. את תשובותיו ואת תשובותיהם של יתר הארגונים, שדווקא לא התקשו לחשוף בפנינו את תקציביהם, תוכלו למצוא להלן.

 

* יש לציין כי המידע הוא באחריות הארגונים בלבד.
הטבלה לא משקרת: ארגונים לשינוי חברתי

הטבלה לא משקרת: ארגונים לשינוי חברתי
  מחזור כספי שנתי מספר העובדים בשכר מספר המתנדבים המשכורת הגבוהה ביותר

כ-8 מיליון שקל בשנה 46 איש, חלקם במשרות חלקיות 35 מתנדבים קבועים, שלצדם פועלים כ-20 עורכי דין וכן מתנדבים שלא על בסיס קבוע 17,995 שקל ברוטו לחודש

23.85 מיליון שקל בשנה כ-90 איש מתנדבים מזדמנים ספורים המידע לא הועבר למערכת

כ-4.5 מיליון שקל בשנה 17 איש, חלקם במשרה חלקית מאות מתנדבים (לא הועבר מספר מדויק) 18,666 שקל ברוטו בחודש

כ-9 מיליון שקל בשנה כ-50 איש עובדים בהיקפי משרה שונים, וכ-30 איש מועסקים לפי פרויקטים כ-1,000 מתנדבים 26,000 שקל ברוטו בחודש

כ-1.8 מיליון שקל בשנה 13 איש כ-80 מתנדבים 10,563 שקל ברוטו בחודש

כ-405,000 שקל בשנה שתי משרות, מלאה וחלקית כ-100 פעילים 10,000 שקל ברוטו לחודש

6.75 מיליון שקל בשנה 33 איש עשרות מתנדבים (לא הועבר מספר מדויק) 16,500 שקל ברוטו בחודש

המידע לא הועבר למערכת המידע לא הועבר למערכת המידע לא הועבר למערכת המידע לא הועבר למערכת

 

"האגודה לזכויות האזרח בישראל"

 

"האגודה לזכויות האזרח בישראל" נוסדה בשנת 1972 על-ידי דוד (דייב) קרצ'מר, נסים רג'ואן, לסלי סבה, אליעזר יפה ומנחם אמיר, וכיום עומדים בראשה עו"ד רחל בנזימן (מנכ"לית) והסופר סמי מיכאל (נשיא האגודה הפועל בהתנדבות). האגודה, גוף בלתי מפלגתי ובלתי תלוי, פועלת להגנה על מלוא הטווח של זכויות האדם בישראל ובשטחים הנתונים לשליטתה באמצעים משפטיים וציבוריים, וכן לחינוך לזכויות אדם. פעילות האגודה מתקיימת בכל רחבי הארץ משלושה סניפיה, הממוקמים בירושלים, תל אביב וחיפה.

 

  • באתר האינטרנט מופיעים כראוי כל פעילי האגודה בוועדות השונות אך רמז להתנהלותה הכספית - אין. זכויות אדם רבות ופירוט מקיף של פעילות האגודה נמצאו באתר, למעט זכותנו לשקיפות.

 

מספר העובדים בשכר: 46, חלקם במשרות חלקיות (בסך-הכל 38.5 משרות מלאות). כל חברי הוועד המנהל של האגודה פועלים בהתנדבות.

 

מספר המתנדבים: 35 מתנדבים קבועים, שלצדם פועלים כ-20 עורכי דין המטפלים ללא תמורה בהליכים משפטיים עקרוניים מטעם האגודה וכן מתנדבים שלא על בסיס קבוע, בהם מרצים בהשתלמויות ואירועים. באגודה מעריכים כי סך שעות ההתנדבות החודשיות עומד על כ-650 שעות, ומציינים כי הוא אינו כולל את שעות עבודתם של נשיא האגודה וחברי הוועד המנהל הפעילים בה בהתנדבות.

 

מחזור כספי שנתי ומקורות הכנסה: המחזור השנתי עומד על כ-8 מיליון שקל שמקורם בתמיכת קרנות (92% מהתקציב) ובתרומות פרטיות (8% מהתקציב). אנשי האגודה מציינים כי כדי להימנע מכל מראית עין אפשרית של חוסר עצמאות ושל תלות אפשרית ברשויות, היא נמנעת מכל תמיכה כספית מצדן.

 

חמש המשכורות הגבוהות ביותר: 17,995 שקל ברוטו לחודש (מנכ"לית); 15,215 שקל ברוטו לחודש (יועץ משפטי); 13,620 שקל ברוטו לחודש (מנהלת מחלקה); 12,770 שקל ברוטו לחודש (מנהלת מחלקה); ו-12,095 שקל ברוטו לחודש (מנהלת מחלקה).

 

אחוז ההוצאות האדמיניסטרטיביות מסך התקציב השנתי: 14 אחוז.

 

גיוס תרומות: האגודה מעסיקה עובדת במשרה מלאה לקיום קשרים בינלאומיים, לרבות גיוס כספים מקרנות בחו"ל, ועובדת בחצי משרה האחראית בין היתר על גיוס משאבים בישראל. היא אינה נעזרת בגורמים חיצוניים לצורך גיוס משאבים.

 

שקיפות: הדו"ח הכספי השנתי מובא לאישור האסיפה הכללית השנתית של האגודה, נשלח לכל חבר אגודה המעוניין בכך ומועבר לרשם העמותות ולמס הכנסה. דו"חות הפעילות השנתיים המפורטים מתפרסמים באתר האגודה. התקציב מובא לאישור לאישור האסיפה הכללית אך אינו מופיע באתר האגודה. עוד מציינים באגודה כי היא "מקפידה על התנהלותה הכספית מעבר לנדרש ממנה על-פי חוק. מלבד ההנהלה, פועלת בה ועדת ביקורת, וכן ועדת ארגון וכספים, שהינה שותפה פעילה להחלטות בדבר ניהול משאביה הכספיים של האגודה".

 

כמה אגורות מכל שקל שנתרם מגיעות ליעד התרומה? 100 אגורות. מהאגודה מוסיפים כי "איננו אוספים תרומות בעבור גורמים אחרים, וכל שקל שנתרם משמש למימון הפעילות להגנת זכויות אדם. כל שימוש בכספי קרנות המועברים לאגודה, וכל שינוי בשימוש זה, נעשה על דעת הקרן התורמת, תוך פירוט מקסימלי".

 

חזור למעלה
"המכון הישראלי לדמוקרטיה"

 

"המכון הישראלי לדמוקרטיה" נוסד בשנת 1991 כמוסד עצמאי, לא פוליטי ולא מפלגתי, לשם קידום וחיזוק ערכי הדמוקרטיה הישראלית באמצעות מחקר, חינוך ופעולות ציבוריות. כיו"ר המכון משמש אלי הורביץ, נשיאו הוא הפרופסור אריק כרמון ועל חברי הוועד המנהל נמנים אהרון דברת, אלי הורביץ, יפה זילברשץ, משה הלברטל, רמזי חלב, יצחק פטרבורג, סאמי פרידריך, זאב צחור, יוסי קוצ'יק, יהודית ריכטר וגבריאלה שלו. המכון עוסק במחקר השוואתי, בתכנון מדיניות ובעיצוב רפורמות בממשל, במנהל הציבורי ובמוסדות הדמוקרטיה ותשתיותיה הערכיות.

 

  • למרות מטרת הקמתו, כאמור קידום וחיזוק ערכי הדמוקרטיה, אתר המכון אינו מתרגל שקיפות כחלק מן הערכים בהם הוא דוגל. לא נמצא בו זכר לפעילות הכספית של המכון, לא דוחות, לא נתונים, לא כלום. לעומת זאת מפורטת בו תוכנית שלמה  המוקדשת למאבק בשחיתות השלטונית בישראל.

 

מספר העובדים בשכר: כ-90 איש.

 

מספר המתנדבים: אנשים בודדים שאינם מתנדבים על בסיס קבוע.

 

מחזור כספי שנתי ומקורות הכנסה: כ-5.3 מיליון דולר (23.85 מיליון שקל), שמקורם בתרומות שנאספות על-ידי אגודת הידידים של המכון בארצות הברית (90% מהתקציב), מתמיכת קרנות שונות ומרכישת פרסומי המכון.

 

חמש המשכורות הגבוהות ביותר: דובר המכון לא הסכים להעבירן למערכת, וציין כי "משכורות נשיא המכון צמודה למשכורות נשיאי האוניברסיטאות, ושכר העמיתים הבכירים נקבע בהתאם לשכר הפרופסורים באוניברסיטאות". כאמור, מבדיקת המערכת שכרם של בכירי האקדמיה בישראל עומד על כ-50,00 שקל בחודש.

 

אחוז ההוצאות האדמיניסטרטיביות מסך התקציב השנתי: כ-10 אחוז.

 

גיוס תרומות: המכון אינו מעסיק גייסי תרומות, ומסתמך על פעילות אגודת הידידים.

 

שקיפות: הדוח השנתי, התקציב והתקנון מועברים לרשם העמותות, אך אינם מופיעים כלל באתר העמותה.

 

כמה אגורות מכל שקל שנתרם מגיעות ליעד התרומה? תשובה לא הועברה למערכת.

חזור למעלה
"התנועה למען איכות השלטון בישראל"

 

"התנועה למען איכות השלטון בישראל" נוסדה בשנת 1990 על-ידי עו"ד אליעד שרגא (כיום יו"ר הארגון), דרור גרינפילד ז"ל ואחרים, וכמנכ"לה משמש אלי סולם. היא פועלת לקידום ממשל איכותי יותר עבור אזרחי ישראל, ומכריזה שהציבה עצמה כ"כלב השמירה" על שלטון החוק, טוהר המידות וטובת הציבור. בין פעילויותיה הגשת עתירות לבג"צ, חשיפה וגילוי ברבים של פעולות עובדי ציבור שאינן תואמות את המנהל הציבורי התקין, מתן עזרה משפטית ללא תשלום לחושפי שחיתויות, הוצאה לאור של מגוון פרסומים, הענקת תוארי "אבירי השלטון" מדי שנה וכן עריכת כנסים וסימפוזיונים, הפגנות, עצרות וחוגי בית.

 

  • מוזר לגלות שגם התנועה המיוחצנת, שפעילותה מאוזכרת תדיר בתקשורת, לא טרחה לכלול באתר האינטרנט שלה ולו פרט אחד בנוגע להתנהלותה הכספית. מתברר שהשקיפות בנושא זה אינה מעניינם של הלוחמים העיקשים כנגד השחיתות בישראל, וחבל שכך.

 

מספר העובדים בשכר: 17, חלקם במשרה חלקית.

 

מספר המתנדבים: מאות פעילים. לא הועברה הערכה של מספרם או של מספר שעות ההתנדבות החודשיות שהם מקדישים לתנועה.

 

מחזור כספי שנתי ומקורות הכנסה: כמיליון דולר (4.5 מיליון שקל), שמקורם בדמי חבר שנתיים (35%), תמיכת קרנות מישראל ומחו"ל (35%) ותרומות פרטיות (30%).

 

חמש המשכורות הגבוהות ביותר: 18,666 שקל ברוטו בחודש (מנכ"ל); 13,330 שקל ברוטו בחודש (מנהל המחלקה המשפטית); 11,660 שקל ברוטו בחודש (מנהל מחלקת ארגון); 10,416 שקל ברוטו בחודש (מנהל המחלקה הכלכלית); ו-9,583 שקל ברוטו בחודש (מנהל מחלקת פניות הציבור).

 

אחוז ההוצאות האדמיניסטרטיביות מסך התקציב השנתי: 15 אחוז.

 

גיוס תרומות: עלות מחלקת הטלמרקטינג עומדת על 200,000 שקל בשנה.

 

שקיפות: הדו"ח השנתי והתקציב נמסרים לפי דרישה, התקנון ושמות חברי הוועד המנהל מופיעים באתר התנועה, אך לא נתונים על תקציב וסיכומי פעילות התנועה.

 

כמה אגורות מכל שקל שנתרם מגיעות ליעד התרומה? תשובה לא הועברה למערכת.

חזור למעלה
"ידיד"

 

עמותת "ידיד" , המפעילה 13 מרכזי זכויות בקהילה ברחבי הארץ, הוקמה בשנת 1997 בידי אבי ערמוני ואופיר כץ, וכיום עומדים בראשה גד הרן (יו"ר) ושרי רבקין (מנכ"לית). היא פועלת ב-22 ערים בישראל, מחצור הגלילית ועד דימונה, להעצמת שכבות חלשות באוכלוסייה והגברת הסולידריות החברתית. פעילות העמותה מושתתת על עבודתם של כ-1,000 מתנדבים, המספקים שירותי ייעוץ שונים בחינם. מאז הקמתה, "ידיד" עוסקת בשלושה תחומים מרכזיים: סיוע פרטני בנושא זכויות חברתיות; סינגור ושינוי מדיניות; ופעילות קהילתית המבוססת על העצמת האזרח והקהילה.

 

  • למרות שבאתר האינטרנט של "ידיד" מופיעים דו"חות שנתיים, לא ניתן למצוא בו כל פירוט כספי למעט זה המתאר את עלות הפרויקטים השונים לתורמים פוטנציאלים.

 

מספר העובדים בשכר: כ-50 עובדים קבועים בהיקפי משרה שונים, וכ-30 עובדים המועסקים לפי פרויקטים.

 

מספר המתנדבים: כ-1,000 מתנדבים מעניקים ללקוחות מרכזי הזכויות ש"ידיד" מפעילה כ-6,000 שעות התנדבות בחודש.

 

מחזור כספי שנתי ומקורות הכנסה: כ-9 מיליון שקל (בשנת 2005), שמקורם בתמיכת קרנות, ארגונים ותורמים פרטיים מחו"ל (83%), תרומות עסקים ואנשים פרטיים ישראלים (14%) ותמיכה ממשלתית (3%).

 

חמש המשכורות הגבוהות ביותר: 26,000 שקל ברוטו בחודש (מנכ"לית); 13,500 שקל ברוטו בחודש (מנהלת כספים); 12,000 שקל ברוטו בחודש (סמנכ"ל); 10,000 שקל ברוטו בחודש (מנהלת המחלקה המשפטית); ו-9,000 שקל ברוטו בחודש (מנהלת פרויקטים).

 

אחוז ההוצאות האדמיניסטרטיביות מסך התקציב השנתי: 12 אחוז.

 

גיוס תרומות: עלות הפעלת גייסי הכספים העובדים שכירי העמותה היא 170,000 שקל בשנה.

 

שקיפות: הדו"ח השנתי ושמות חברי הוועד המנהל מופיעים באתר העמותה, לצד רשימת התורמים, וגרסה מודפסת שלהם מופצת למעוניינים, אך למרות חיפושים התקציב לא אותר באתר.

 

כמה אגורות מכל שקל שנתרם מגיעות ליעד התרומה? 88 אגורות.

חזור למעלה
"המרכז לפלורליזם יהודי"

 

"המרכז לפלורליזם יהודי" , הזרוע הציבורית והמשפטית של "התנועה ליהדות מתקדמת בישראל", פועל משנת 1987 לקידום חופש דת ומצפון בישראל ובעולם היהודי, ונאבק למען פלורליזם, סובלנות, זכויות הפרט והצדק החברתי בישראל. המרכז, שבראשו עומדת ענת הופמן, מפעיל מחלקה משפטית ענפה המקדמת את ערכי השוויון, חופש הדת והמצפון ובין היתר משרתת עולים ותיקים וחדשים, מחלקה למדיניות ציבורית ולצדק חברתי התומכת במאבקים חברתיים, קרן המסייעת למשפחות נזקקים בני כל הדתות, ואת "קהילת צדק" העוזרת לקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות להפעיל פרוייקטים חברתיים מקומיים.

 

  • רק לאחר פרסום הכתבה הזדרזו אנשי המרכז להעביר את הנתונים למערכת. אך משהועברו התשובות לשאלון, אלה היו מלאות.

     

מספר העובדים בשכר: 33 איש.

 

מספר המתנדבים: המרכז מפעיל עשרות מתנדבים בקהילות ברחבי ארץ ובמשרדיו.

 

מחזור כספי שנתי ומקורות הכנסה: 1.5 מיליון דולר (6.75 מיליון שקל), שמקורם בתמיכת קרנות (70% מהתקציב), תרומות מאנשים פרטיים (25% מהתקציב) ותמיכות ממשלתיות (5% מהתקציב).

 

חמש המשכורות הגבוהות ביותר: 16,500 שקל ברוטו בחודש (מנכ"ל); 14,000 שקל ברוטו בחודש (ניהול מחלקה); 12,000 שקל ברוטו בחודש (ניהול מחלקה); 11,500 שקל ברוטו בחודש (ניהול מחלקה); ו-10,000 שקל ברוטו בחודש (ניהול מחלקה).

 

אחוז ההוצאות האדמיניסטרטיביות מסך התקציב השנתי: 33 אחוז.

 

גיוס תרומות: המרכז מעסיק גייסי כספים שכירים שעלותם השנתית עומדת על כ-40,000 דולר.

 

שקיפות: הדו"ח השנתי, הכולל גם את פירוט התקציב, מפורסם מדי שנה ומועבר לתורמים ולפונים, כמו גם התקנון ופרוטוקולי הישיבות. באתר המרכז אין רמז לנוכחותם.

 

כמה אגורות מכל שקל שנתרם מגיעות ליעד התרומה? 85 אגורות.

חזור למעלה
"קו לעובד"

 

"קו לעובד" נוסדה בשנת 1991 על-ידי ששטין סדרגרן (המשמשת כיו"רית העמותה), עמירה הס, חנה זהר (מנהלת העמותה), סעדי רג'וב, מלכה גייר ורועי יצחקי. מאז הקמתה היא מסייעת לעובדים חלשים המועסקים בישראל: ישראלים המשתכרי שכר נמוך (עובדי חברות כוח אדם, שמירה, אבטחה, ניקיון ושירותים), מהגרי עבודה ופלסטינים מהשטחים. היא מפעילה שלושה סניפים, בחיפה, ירושלים ובאר שבע, המספקים סיוע פרטני לעובדים מול מעסיקיהם עד לתביעה משפטית, וכן חושפת בהתמדה תופעות ומנגנוני ניצול המחלישים את העובדים.

 

  • ראויה לציון היענותה של "קו לעובד", שהשיבה תשובות מפורטות לשאלון ביום בו הוא הועבר אליה. באותה מידה מרשימות משכורות בכיריה הנמוכות במיוחד. לעומתם אתר האינטרנט שלה, המכיל מידע ממוקד רב, אינו כולל כל מידע בנושא התנהלותה כספית, דו"חות שנתיים, פירוט התקציבים ועוד.

 

מספר העובדים בשכר: 13 איש.

 

מספר המתנדבים: כ-80 מתנדבים, מתוכם כ-30 מתנדבים פועלים כחמש שעות בשבוע והיתר כארבע שעות חודשיות. סך השעות שהמתנדבים מספקים לעמותה עומד על כ-650 שעות חודשיות.

 

מחזור כספי שנתי ומקורות הכנסה: כ-400,000 דולר (1.8 מיליון שקל), שמקורם בתמיכת קרנות (70% מהתקציב), תורמים פרטיים (19% מהתקציב), הכנסה מפעילויות שונות (9% מהתקציב) ותמיכה ממשלתית (2% מהתקציב).

 

חמש המשכורות הגבוהות ביותר: 10,563 שקל ברוטו בחודש (ד"ר יובל לבנת); 9,220 שקל ברוטו בחודש (חנה זוהר); 7,796 שקל ברוטו בחודש (חאלד דוחי); 7,579 שקל ברוטו בחודש (ענת גונן); ו-7,489 שקל ברוטו בחודש (רחל אידלביץ).

 

אחוז ההוצאות האדמיניסטרטיביות מסך התקציב השנתי: 20 אחוז.

 

גיוס תרומות: בעמותה עובדת גייסת כספים שכירה.

 

שקיפות: מ"קו לעובד" נמסר כי הדו"חות השנתיים, המופצים לפעילי העמותה, הוועד המנהל והקרנות התומכות, מופיעים באתרה, אולם למרות חיפושים נמרצים אלה לא אותרו. לעומתם, שמות חברי הוועד המנהל נמצאו באתר בקלות. תקציב העמותה מועבר לוועד המנהל, אנשי הצוות והפעילים, וכך גם פרוטוקולי הישיבות.

 

כמה אגורות מכל שקל שנתרם מגיעות ליעד התרומה? תשובה לא הועברה למערכת.

חזור למעלה
"הקשת הדמוקרטית המזרחית"

 

"הקשת הדמוקרטית המזרחית" (עמותת "שיח חדש") הוקמה בשנת 1996 בידי ד"ר ויקי שירן ז"ל, ד"ר יוסי דהאן, דודי מחלב, פרופסור יהודה שנהב, ד"ר איציק ספורטא, משה קריף, סמי שלום-שטרית, פרופסור יוסי יונה, נטע עמר, שוש גבאי, שירה אוחיון, דולי בן-חביב, ציפי טלמור ז"ל, אלי שעיה, שאול ביבי, חנה אזולאי-הספרי ואחרים. כיום מנהלת את העמותה נורית חג'אג', וכיו"ר המזכירות, המתחלף/ת אחת לשלושה חודשים, משמשת גלית אליאסי. פעילותה של הקשת מתמקדת בקידום רעיונות של שוויון וצדק חלוקתי, והיא מפעילה קבוצות רעיוניות בחצור, באר שבע, נתניה וירושלים. היא מקדמת חקיקה חברתית ושינוי דעת קהל, ונאבקת למימוש זכויות הפרט הפוליטיות, התרבותיות והחברתיות-כלכליות של כל אזרחי המדינה, למען פלורליזם תרבותי וחברתי בישראל ודמוקרטיזציה רדיקלית של כל תחומי החיים.

 

  • הקשת היא עמותה קטנה במיוחד, שמחזורה הכספי ומשכורותיה נמוכים להפליא. נדמה שאתר האינטרנט של העמותה נבנה לפני זמן רב, ולא ניתן להבין ממנו דבר על התנהלותה הכספית.

 

מספר העובדים בשכר: שתי עובדות, האחת במשרה מלאה והשנייה בחצי משרה.

 

מספר המתנדבים: בעמותה פעילים כ-100 חברים בתחומי עניין שונים, בהם חינוך, תרבות, תעסוקה וקרקעות. כל פעילות העמותה מושתתת על פעילותם, הכוללת ייעוץ משפטי, כתיבה, עריכה, הרצאות, פעילות שטח ועוד.

 

מחזור כספי שנתי ומקורות הכנסה: כ-90,00 דולר (405,000 שקל), שמקורם בתמיכת קרנות בהן "הקרן החדשה לישראל", קרן "RTC" ואחרות (90% מהתקציב) ובדמי חבר שנתיים בסך 120 שקל (10 אחוז מהתקציב). העמותה אינה מקבלת תמיכה ממשלתית.

 

חמש המשכורות הגבוהות ביותר: 10,000 שקל ברוטו לחודש (מנהלת העמותה); 5,100 שקל לחודש (רכזת פרויקט "מדרש קשת נודד"). כאמור, הקשת מעסיקה רק שתי עובדות בשכר.

 

אחוז ההוצאות האדמיניסטרטיביות מסך התקציב השנתי: 60 אחוז.

 

גיוס תרומות: העמותה אינה מפעילה גורם מקצועי לאיסוף כספים.

 

שקיפות: הדו"ח השנתי, התקציב, התקנון ופרוטוקולי הישיבות מפורסמים בישיבות החברים הנערכות אחת לחודש וחצי, וכן ניתנים לכל דורש במשרדי העמותה, אולם אין להם זכר באתר הקשת.

 

כמה אגורות מכל שקל שנתרם מגיעות ליעד התרומה? 100 אגורות. מהקשת מוסיפים כי "התרומות שמתקבלות מחולקות לתקורה, לפעילות שטח, למשכורות ועוד, וכל תרומה מגיעה ליעדה על-פי הייעוד שהקציב התורם".

חזור למעלה
"שתיל"

 

"שתיל" (שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים) שייסדה "הקרן החדשה לישראל" בשנת 1982, אמנם משמש כגורם משמעותי בקהילת הפעילים החברתיים בישראל ואף זכה להכרת האו"ם, אולם כאמור אינו מעוניין לשתף את הציבור בהתנהלותו הכספית.

חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סבסטיאן שיינר
רוב העמותות מבינות את חשיבות השקיפות. אילוסטרציה
צילום: סבסטיאן שיינר
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים