היום השני: שביל באמצע שביל בצד
הנוף התחלף והמוטיבציה גבוהה, אבל השרירים עייפים וה"סינגלים" נראים בלתי אפשריים. מתחרי המטמון הגאוגרפי משנסים הילוכים, מיטיבים את הקסדות, ומדוושים ככל יכולתם עד לקו הגמר. המוביל בסיום היום השני: דורון אמיץ
היום השני בתחרות לקח את הרוכבים למחוזות חדשים ושונים בקפריסין. "היום אנו עוברים מיערות של אורנים לשטחים חקלאיים פתוחים", הסביר יקי שקרל, מנהל הפרוייקט, "אם כי יש עדיין עלייות לא פשוטות ומסלולי סינגל תלולים וקשים. אולי הרוכבים יזכו לטעום מהדובדבנים שבדרך".
(צילום וידאו: שי רוזנצוייג)
הגי'פ שהקצו לנו חרק וגנח, והתנקם בנו בלא פחות משלושה פנצ'רים, ואני לא יכולתי שלא לחוש תדהמה כשבאותו זמן עלו הרוכבים באופניהם את אותה דרך בלתי אפשרית. "זה טירוף", זעק קובי שרוכב יחד עם ידידו דורון, "טוב שהוא פה ומושך אותי אחריו, אחרת בחיים לא הייתי מצליח". דורון נראה דווקא מאושר, וגם סיפר שהם עשו הפסקה בבית קפה מקומי ולמדו כמה מילים ביוונית.
כאשר בדקנו את מסלולי הסינגל גילינו שרחמים לא היו חלק מהשיקולים של מארגני התחרות. חלק מהשבילים
היום הראשון
העוקץ הקפריסאי
מישל דור, קפריסין
קשה באימונים וקל בקרב? דווקא לא. הרי הטרודוס הקפריסאיים מספקים אתגר אמיתי לרוכבי "המטמון הגאוגרפי", ואפילו גרמו לחלק מהם לוותר על המירוץ אל הפרס ולהעדיף את הטיול בנוף היפה. המוביל בסיום היום הראשון: דיוויד סמואל
אחד הדברים שמחדירים מוטיבציה בכלל הרוכבים הם אנשי "אתגרים" הסובלים ממוגבלויות שונות, חלקן קשות, שבאו לרכוב וכמעט שלא מתלוננים. "אני רוכב כבר שבע שנים", מספר מאיר, "היום קשה לי יותר מאתמול, אבל אנחנו אופטימים". לשאלתי איך החושים שלו, למעט הראייה, משדרים לו שהוא רוכב במדינה זרה, ענה מאיר שהחום והעליות מזכירים לו לפעמים את ירושלים, ולעתים דווקא את הצפון או הדרום - וכך הוא מרגיש בבית. "יש פה כמה ירידות ארוכות שרק בשבילן היה שווה לבוא", סיכם בחיוך.
"לשכב כמו חיפושית"
את קבוצת הרוכבים הגדולה מלווים כמה אנשי צוות. תומאס, למשל, הוא שוויצרי נחמד שמפעיל בקפריסין חברה של תיקון והשכרת אופניים. "היום כחמישה רוכבים השאירו אצלי את הכלים שלהם ולקחו ממני חליפיים. אני מהרתי לתקנם והם קיבלו אותם חזרה עוד במהלך היום", הוא מדווח.
ד"ר צביקה שפרלינג, לעומת זאת, דואג לאנשים. רופא הבית הצמוד אומר שכשקבוצה גדולה רוכבת "אנו חוששים מקטסטרופה גדולה", אבל
גם מכל "הפציעות הרגילות של שפשפופים, סריטות, הכשות, עקיצות ועוד".
קובי סימנטוב הוא דוגמה למה שקרה ללא מעט רוכבים עקב המאמץ האדיר: "באמצע העלייה הרגשתי התכווצות איומה ונפלתי הצידה כמו משקולת, כשאני עדיין מחובר לאופניים. חברי, דורון צים, בא לעשות לי עיסוי ופתאום הרגשתי שגם בצד השני, בשריר הארבע-ראשי, יש התכווציות. לא נותר לי אלא לשכב כמו חיפושית ללא תנועה כעשר דקות. בסוף המשכתי את העלייה ברגל ורכבתי עוד כשעה עד לקו הגמר".
במקצה היומי זכה דורון אמיץ, שנראה בסיום היום כאילו שב מטיול בפארק. "אתמול הלכו לי שעתיים לאיבוד כיוון שהיתה בעייה בניווט, אבל אני מקווה שבשקלול התוצאה צמצמתי פערים", הוא מחשב. "יש לי מזל שאני בכושר, ועדיין היה לי קשה היום לעומת אתמול, וראיתי כמה האנשים התקשו. חלקם פשוט 'נגמרו', מה שנתן לי אפשרות לפתוח פער גדול מאוד".
היום (ד') יתקיים יהיה יום הרכיבה האחרון בקפריסין, וביום ראשון ייפגשו העולים לשלב חצי גמר בדרך הבשמים שבנגב להמשך התחרות.
_a.jpg "צילום: רוני סופר")
שתיים זה תמיד ביחד
צילום: רוני סופר
_a.jpg "צילום: רוני סופר")
עצירת רענון
צילום: רוני סופר
על קו הזינוק
צילום: רוני סופר
פרסום שימושי
מומלצים
