במפעל "נשר" שבעיר רמלה, באמצע מחצבה פעילה, התגלה עולם תת קרקעי חדש למדע, בו חיים מינים לא ידועים של בעלי-חיים. במערה מתקיימת מערכת אקולוגית ייחודית, והיא המקום היחיד בישראל בו התגלו בעלי-חיים יבשתיים החיים במערות בלבד ולא מחוצה להן.
מין סרטנים לא מוכר שהתגלה במערה (צילום: ששון תירם)
"זוהי מערה ייחודית בקנה מידה בין-לאומי", אומר פרופ' עמוס פרומקין מהיחידה לחקר המערות במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, במסיבת עיתונאים שהתקיימה הבוקר. "עד כה אותרו שמונה מינים של חסרי חוליות שרובם, אנו משערים, חדשים למדע, ובהם: ארבעה מיני סרטנים, עקרב, זנב זיף, אוֹלִיגוֹחָטָה ופסאודו-סקורפיון".
המערה המשתרעת לאורך ½2 קילומטרים היא מערת הגיר השנייה באורכה בישראל (לאחר מערת חריטון). המערה נמצאת בעומק של 100 מטרים מתחת לפני הקרקע. מחקר המערה מחייב טיפוס בחבלים וברובה ניתן לנוע רק בזחילה. המערה סגורה למבקרים בשל חשיבותה המדעית ומיקומה בלב מחצבה פעילה.
בברֵכת מים בתוך המערה חיים ארבעה מינים של חסרי חוליות, ארבעה מינים אחרים חיים מחוץ למים, במחילות ובאולמות המערה. במימי המערה גם נמצאו יצורים חד תאיים ובקטריות. חלק מהבקטריות מנצלות את הגפרית שבמים כמקור לאנרגיה ויוצרות את הבסיס התזונתי לכל המערכת האקולוגית של המערה במים וביבשה.
תנאים סביבתיים יחודיים
הייחודיות הביולוגית של המערה נובעת מן התנאים הסביבתיים הייחודיים של מערה זו, ומן ההיסטוריה שלה במשך מיליוני שנים. שכבת הקִרטון (סלע משקע גירי של 'חבורת הר הצופים') שמעל למערה מנעה חִלחול של מים וחומרי מזון מפני השטח אל תוך המערה. אלו הגיעו למערה בלוויית גפרית (מקור אנרגיה) עם המים. טמפרטורת המים הגבוהה יחסית במערה (כ-30 מעלות צלזיוס) ונוכחות של מימן גופרי H2S מעידים על כך שלפחות חלק מן המים במערה מגיעים מעומק רב.
שני מיני סרטנים ממוצא יָמי החיים במי המערה מעידים על כניסתם לאתר במהלך החדירה הימית האחרונה לאזור, לפני כמה מיליוני שנים. המינים הקרובים להם ביותר חיו סביב ים הטתיס הקדום ולא שרדו במימי הים התיכון עצמו, לפיכך עדותם חשובה ביותר לגבי התפרסות הים הקדום.
ייתכן שניתן יהיה (בעזרת שעון מולקולרי) להעריך את מועד היפרדותם של מינים אלו זה מזה ובכך לתארך את אירוע החדירה הימית והתפרסות ים הטתיס. שני מיני סרטנים אחרים במימי המערה הגיעו אליה ממים מתוקים או מליחים (ברקיים).
חברת נשר התחייבה לשמור על המערה
מנכ"ל נשר יואל פלדשו אמר היום כי חברת נשר תשמור על המערכת האקולוגית שנתגלתה במרכז המחצבה ותמנע כל פגיעה בממצא החשוב שנתגלה, וכי המפעל יאפשר לחוקרי האוניברסיטה לגשת אל המקום ולחקור לעומק את הממצאים.
עוד אמר פלדשו כי הוא מעריך שרשויות התכנון יסייעו לחברה לפתח את המחצבה בשטחים חלופיים וזאת כדי למנוע כל פגיעה בממצאים שנתגלו, וכי החברה תקפיד הקפדה יתרה על מדיניות של שמירה על ערכי הטבע והסביבה למרות הקשיים התפעוליים הממשיים שייגרמו לה בעקבות גילוי המערכת האקולוגית. פלדשו הוסיף כי שיתוף הפעולה הפורה בין חברת נשר ובין החוקרים מהאוניברסיטה העברית יימשך גם בעתיד.
למחקר שותפים חוקרי האוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' עמוס פרומקין, מנהל היחידה לחקר מערות במחלקה לגאוגרפיה, יחד עם פרופ' דב פור, ד"ר חנן דימנטמן ופרופ' אהרן אורן מהמכון למדעי החיים; ישראל נעמן, תלמיד מוסמך, וחוקרים נוספים. נציבות המים במשרד התשתיות הלאומיות תומכת במחקר מי התהום שהתגלו במערה שהם חלק מאקוויפר ירקון תנינים.
