מחקר: מורה מקצועי? עדיף שיהיה נחמד

מה עדיף מורה למתמטיקה ששולט בחומר או מורה נחמד לתלמידיו? סטודנטים להוראה והורים לתלמידים בבתי ספר מייחסים חשיבות רבה יותר לתכונות האישיות של המורה מאשר לכישוריו המקצועיים. כך עולה מסדרת מחקרים בשאלת "דמותו של המורה" שנערכה במכללת לוינסקי לחינוך.

בחודשים האחרונים נערכו סדרת מחקרים בקרב 112 נשאלים. מטרת המחקר הייתה לבדוק כיצד נתפסת דמות המורה הטוב. 90 אחוזים מהנשאלים ענו שמורה טוב הוא זה שמגלה קודם כל רגישות לתלמיד ומעודד את יכולתו. הכישורים המקצועיים, כמו יכולת הוראה ובקיאות בחומר, הוגדרו כפחות חשובים וזכו לעשרה אחוזים בלבד.

תשובות הנחקרים הביאו ליצירת סולם התכונות הנדרשות ממורה טוב. התכונות החשובות למורה טוב, לפי המחקר, הן: סובלנות, אכפתיות, דוגמה אישית ונועם הליכות. התכונות הפחות חשובות הן: פתיחות ויכולת להודות בטעויות.

לגבי כישורי ההוראה, הצביעו הנשאלים על התכונות הבאות: הצגה בהירה של החומר, יכולת עמידה מול כיתה והצבת מטרות. מידרג גבוה התקבל גם לתכונות החוויה של הצלחת הילד והנושא כיצד ללמוד אותו לשאול שאלות.

ומה המורה חושב? 

מחקר אחר שנערך בקרב 68 סטודנטים להוראה, שבו השתתפו 34 סטודנטים ערבים במדרשה למוסיקה ו-34 סטודנטים יהודים לגיל הרך ולבית הספר היסודי, בדק את ההבדלים בין שתי האוכלוסיות לגבי תפיסתם "מהו מורה טוב?". במסגרת המחקר נדרשו הסטודנטים לתאר מקרה מעברם שבו היה מעורב מורה טוב ולהסביר מהו מורה טוב. המחקר עצמו התפרס על פני שלוש שנים.

הנטייה של הסטודנטים הערבים הייתה לראות במורה הטוב "מגונן" ו"בן משפחה". לעומת זאת, הנטייה של הסטודנטיות היהודיות מהגיל הרך הייתה לראות במורה "אכפתי", "דאגן" וה"מעצים" (מרחיב את הידע). סטודנטיות להוראה יהודיות בבתי הספר היסודיים נטו לראות במורה כ"מעביר ידע" ו"מאפשר" ללמידה להתרחש.

בשנה השלישית ללימודיהם הממצאים הראו על שינוי בתפיסת הסטודנטים. בבית הספר היסודי הפכו לראות במורה 'מעצים' ו"אכפתי" ופחות "מעביר ידע". נרשם גם שינוי אצל סטודנטים ערבים שרואים במורה יותר "מעביר ידע" ו"מאפשר".