שתף קטע נבחר

מחקר: מורה מקצועי? עדיף שיהיה נחמד

כיצד מצטייר מורה טוב בעיני הורים לתלמידים וסטודנטים להוראה? מחקר שנערך במכללת לוינסקי לחינוך מגלה שמורה טוב הוא זה שמגלה קודם כל רגישות לתלמיד ומעודד את יכולתו. הכישורים המקצועיים, כמו יכולת הוראה ובקיאות בחומר, הוגדרו כפחות חשובים

מה עדיף מורה למתמטיקה ששולט בחומר או מורה נחמד לתלמידיו? סטודנטים להוראה והורים לתלמידים בבתי ספר מייחסים חשיבות רבה יותר לתכונות האישיות של המורה מאשר לכישוריו המקצועיים. כך עולה מסדרת מחקרים בשאלת "דמותו של המורה" שנערכה במכללת לוינסקי לחינוך.

 

בחודשים האחרונים נערכו סדרת מחקרים בקרב 112 נשאלים. מטרת המחקר הייתה לבדוק כיצד נתפסת דמות המורה הטוב. 90 אחוזים מהנשאלים ענו שמורה טוב הוא זה שמגלה קודם כל רגישות לתלמיד ומעודד את יכולתו. הכישורים המקצועיים, כמו יכולת הוראה ובקיאות בחומר, הוגדרו כפחות חשובים וזכו לעשרה אחוזים בלבד.

 

תשובות הנחקרים הביאו ליצירת סולם התכונות הנדרשות ממורה טוב. התכונות החשובות למורה טוב, לפי המחקר, הן: סובלנות, אכפתיות, דוגמה אישית ונועם הליכות. התכונות הפחות חשובות הן: פתיחות ויכולת להודות בטעויות.

 

לגבי כישורי ההוראה, הצביעו הנשאלים על התכונות הבאות: הצגה בהירה של החומר, יכולת עמידה מול כיתה והצבת מטרות. מידרג גבוה התקבל גם לתכונות החוויה של הצלחת הילד והנושא כיצד ללמוד אותו לשאול שאלות.

 

חלק נוסף במחקר ביקש מהנשאלים לתאר את דמות המורה באמצעות מטאפורות. התוצאות השכיחות ביותר היו הצגת המורה כ"מטפל", "ציפור וגוזלים", ו"גנן". כמו כן, חלק מהנשאלים הגדירו את המורה במטאפורות של "עמוד האש", "מנהיג", "שמש", "מעיין מבעבע" וידע בלתי פוסק. אחד מעורכי המחקר, יצחק גילת, הסביר: "בעיני מורים והורים, מורה טוב הוא מורה שמגלה קודם כל רגישות לתלמיד. קשר רגשי נתפס כיותר חשוב מאשר כישורי הוראה".

 

ומה המורה חושב? 

 

מחקר אחר שנערך בקרב 68 סטודנטים להוראה, שבו השתתפו 34 סטודנטים ערבים במדרשה למוסיקה ו-34 סטודנטים יהודים לגיל הרך ולבית הספר היסודי, בדק את ההבדלים בין שתי האוכלוסיות לגבי תפיסתם "מהו מורה טוב?". במסגרת המחקר נדרשו הסטודנטים לתאר מקרה מעברם שבו היה מעורב מורה טוב ולהסביר מהו מורה טוב. המחקר עצמו התפרס על פני שלוש שנים.

 

הנטייה של הסטודנטים הערבים הייתה לראות במורה הטוב "מגונן" ו"בן משפחה". לעומת זאת, הנטייה של הסטודנטיות היהודיות מהגיל הרך הייתה לראות במורה "אכפתי", "דאגן" וה"מעצים" (מרחיב את הידע). סטודנטיות להוראה יהודיות בבתי הספר היסודיים נטו לראות במורה כ"מעביר ידע" ו"מאפשר" ללמידה להתרחש.

 

בשנה השלישית ללימודיהם הממצאים הראו על שינוי בתפיסת הסטודנטים. בבית הספר היסודי הפכו לראות במורה 'מעצים' ו"אכפתי" ופחות "מעביר ידע". נרשם גם שינוי אצל סטודנטים ערבים שרואים במורה יותר "מעביר ידע" ו"מאפשר".

 

לדברי עורכת המחקר, ד"ר חנה עזר "השינוי מוסבר בהתערבות של הכשרה להוראה. עצם חפיפה לתיאוריות והתנסות להוראה בשטח, דיבור על זה משנה את התפיסה שלהם. בשנה הראשונה מצאנו שמביאים דימוי מבית הספר התיכון או מתוך ייעוד מקצועי. אנחנו מניחים שהמורים הערביים מגיעים עם התפיסות כבר מבית הספר התיכון".

פורסם לראשונה 05/06/2006 00:22

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סי די בנק
לא רק ידע (אילוסטרציה)
צילום: סי די בנק
מומלצים