"מעצר החשודים בלינץ' חיכה מסיבות פוליטיות"

מעצרם של שבעת החשודים בביצוע הלינץ' במחבל היהודי עדן נתן זאדה היה אמור להתבצע לפני חודשים ארוכים - כך נודע הערב (יום ג') ל-ynet. צווי המעצר הוצאו כבר לפני שבעה חודשים בבית משפט השלום בעכו ובידי המשטרה היו את שמות החשודים. גורמים במשטרה ומחוצה לה טוענים שהסיבה לעיכוב היתה פוליטית. "הכל נדחה עד לאחר הבחירות כי פוליטיקאים חששו להפסיד את הקולות במגזר הערבי", כך אמר ל-ynet ראש עיריית שפרעם, עורסאן יאסין.

בית משפט השלום בחיפה האריך בשישה ימים את מעצרם של שבעת החשודים במעורבות בביצוע הלינץ'. "המעשה שבוצע בשפרעם על ידי יהודי הוא מעשה חמור ואני לא רואה דרך להצדיק אותו, אבל חייבים לאפשר למשטרה להגיע לחקר המקסימלי של האמת", אמר השופט שמעון שר במהלך הדיון. 

הפיגוע שבוצע באוגוסט שעבר בקו האוטובוס 165, והלינץ' שבוצע במחבל היהודי הולידו חקירה בצוות מיוחד שהוקם במחוז הצפוני. כפי שהמשטרה נוהגת, על הפרשה הוטל צו איסור פרסום גורף. ראש העיר מספר: "מהר מאוד הם ידעו מי החשודים. ביקשתי מהם שלא יעוררו את השטח וינסו למנוע את המעצרים. הגעתי אפילו עד נשיא המדינה, אבל הסבירו לי שזה בלתי אפשרי משום שהם עברו על החוק. אז הבנתי שחוק זה חוק, וביקשתי שלפחות לא יעכבו את זה. מבחינתי היה עדיף לעצור את החשודים סמוך לרצח של המחבל ולא לעורר שוב את הכל עכשיו".

גם קצינים בכירים במשטרה - הן במחוז הצפוני והן במטה הארצי - ידעו שבידי המשטרה מצוי כל החומר, אך "גורמים מלמעלה" כהגדרתם, ביקשו לעכב את המעצרים. קצין בכיר המכיר היטב את פרטי החקירה אמר ל-ynet: "שאף אחד לא ימכור לך עכשיו תירוצים שלא היה להם את כל החומר ביד. החקירה נגמרה כבר מזמן, ההנחיות ניתנו מלמעלה ולא התאים לאף אחד לעורר בלגן".

צוות החקירה המיוחד אסף ראיות, ובהן גם צילומים שאותם קיבלה המשטרה מערוצי הטלוויזיה השונים באמצעות צו של בית משפט. אז פנו ביחידה המרכזית של מרחב גליל לפני יותר משבעה חודשים לבית משפט השלום בעכו כדי להוציא צווי מעצר: "הוציאו את הצו אצל שופטת שעוסקת בתחום האזרחי. לא ברור למה בסוף החליטו לעכב את הכל", אמר קצין במחוז הצפוני.

מאז הוצאת הצו חלפו יותר מ-180 יום המותרים בחוק. במשך התקופה התקיימו בחירות. ראש עיריית שפרעם וגורמים פוליטיים נוספים המקורבים מאוד לראשי המפלגות חזרו וביקשו שלא יעכבו את המעצרים. ראש העיר אומר: "גורמים פוליטיים חששו להפסיד קולות במגזר הערבי. בשפרעם תמיד הייתה להם תמיכה והם חשבו שהפעם אם יעצרו אנשים הם יפסידו את הקולות במגזר, אבל זה לא נכון. אם מישהו רוצה להצביע ליכוד, הוא יצביע ליכוד בלי שום קשר לכלום".

בסופו של דבר זכה הליכוד בשפרעם לשיעור התמיכה הגבוה ביותר מאשר בכל ישוב ערבי אחר. תנועת קדימה קיבלה 5 אחוזים. יאסין התחרה בעבר מטעם הליכוד פעמיים ופעמיים ניצח.  

לאחר הבחירות חודשה פעולתו של צוות החקירה המיוחד ושל הפרקליטות במחוז חיפה עם פרקליט המדינה, ערן שנדר, שליוו לאורך כל הדרך את התיק. אז הוחלט על קיום מבצע המעצרים ("שותפות גורל"). במשטרה פנו בשנית לבית המשפט, הפעם לבית משפט השלום בחיפה, והוציאו את צווי המעצר שהובילו לקיום המבצע ולמעצרם של שבעת החשודים.

התגובות: לא היו שיקולים פוליטיים

מפקד המחוז הצפוני של המשטרה, ניצב דן רונן, הגיב לדברים: "שום גורם לא התערב בחקירה. בוודאי לא ברמה הפוליטית. אני אומר באחריות - הכל נטו בוצע משיקולים מקצועיים. אפילו השר הישיר לא היה מעורב".

ראש צוות החקירה, סגן-ניצב חיים רחמים, אישר שהוצאו צווי מעצר בעבר נגד אותם חשודים. עם זאת, הוא טען כי המעצרים לא בוצעו משום שהמשטרה נזקקה לחומר חקירה נוסף: "בזמן שהוצאנו את הצווים לא היה בידנו את כל חומר החקירה, קיבלנו לאחר מכן חומרים נוספים ורצינו להמשיך בחקירה כדי לבסס ראיות".

השר לשעבר לביטחון פנים, גדעון עזרא, אמר בתגובה: "כשר לביטחון פנים לא הייתי מעורב באף חקירה ואני לא יודע מה היו השיקולי.ם אני רק יודע להגיד שמעצרים עושים כאשר מוכנים וכנראה שעכשיו הם היו מוכנים".