"כדאי לדבר כמה שפחות בסלולרי"

האם הקרינה הבוקעת מטלפונים ואנטנות סלולריות מזיקות לנו או לא? דיון בנושא זה, המטריד רבים, התקיים בשבוע שעבר במרכז לאתיקה במשכנות שאננים בירושלים.  

באירוע השתתפו מומחים ופעילים משני צדי המתרס של הוויכוח הלוהט - אלה הסבורים כי אין כל הוכחה כי הקרינה האלקטרומגנטית מזיקה לבריאות, והמבקרים שנופפו במחקרים המצביעים על הסכנה, וגרסו כי למען עתיד ילדינו אין לקחת סיכונים.

הכנס התנהל על

מי מנוחות, אך בשלב מסוים – החופף לזמן בו התחיל מנכ"ל פורום החברות הסלולריות לדבר - נשמעו הערות מהקהל ובזמן הקצר יחסית שהוקדש לשאלות - היו גם ויכוחים והאשמות.

חברות הסלולר הסתירו

אחת הטענות הבולטות של מתנגדי האנטנות עסקו במדיניות של חברות הסלולר, אשר הסתירו את האנטנות שלהן. אם לא היה להן מה להסתיר – מדוע להסתיר, תהו המבקרים.

השבוע חברות הסלולר הכריזו על שינוי כיוון, במסגרת קמפיין הסברתי חדש הדוגל בשקיפות מלאה. על פי הגישה החדשה, כל האנטנות יהיו גלויות, וכל אדם יוכל להזמין בדיקת קרינה בביתו. חברות הסלולר ישקיעו בקמפיין כ-15 מיליון שקלים.

חברות הסלולר: מדיניות של שקיפות

בכנס שהתקיים בירושלים, ד"ר סטיליאן גלברג, מנהל אגף רעש וקרינה,

 במשרד לאיכות הסביבה, תיאר את השיטות היצירתיות (הייחודיות לישראל) ששימשו את חברות הסלולר. למשל, החברות הקימו אנטנות על איי תנועה, כדי לעקוף את האיסור לבנייה על הקרקע בשטח בנוי.

ליאור ורונה, מנכ"ל פורום החברות הסלולריות (למעשה, גוף יחצ"ני שהוקם ב-1999 על ידי חברות הסלולר), הצהיר כי בהתאם למדיניות החדשה, החל מהחודש שעבר נהוגה שקיפות מלאה בעניין מיקום האנטנות הסלולריות. באתרי האינטרנט של הפורום ושל המשרד לאיכות הסביבה ניתן לראות את פריסת האנטנות.

ויכוח על מחקרים

גלברג מודע לכך כי בציבור קיימת חרדה אמיתית באשר לאנטנות, אך ציין כי גם לפני כ-100 שנה פחדו תושבי ניו יורק מקווי הטלפון שנתלו ברחובות.

ספקי הסלולר טוענים, כי אין כל הוכחה לכך שהקרינה האלקטרומגנטית מסוכנת - ואם יש סיכון, הרי שהוא קטן, לטענתן.

פרופ' שלמה חסון מהמרכז לאתיקה, ציין כי חלק מהסיכונים הם סיכונים מצטברים, שלא ניתן לבדוק אותם - אלא לאורך זמן. שי דודיוביץ', פעיל למען בריאות הציבור, הצביע על מחקרים שהוכיחו נזקים שונים – בהם תחלואה של סרטן ופגיעות במערכות עצבים (כאבי ראש, עיניים, חרדה, אלימות ועוד). אך פרופ' חסון ציין כי כמעט על כל מחקר יש מחקר המפריך אותו.

אתיקה בעסקים

ד"ר יותם לוריא, מביה"ס לניהול שבאוניברסיטת בן גוריון (עוסק באתיקה יישומית ומתמחה בעיקר באתיקה בעסקים, אתיקה מקצועית ואתיקה בניהול),

הקביל בין ניסיונות ההרגעה של חברות הסלולר למדיניות המסורתית של חברות הטבק, שבמשך שנים אמרו שהסיגריות לא מזיקות - עד שהוכח אחרת.

לוריא העיר כי מומחים נוטים לראות את הדברים מזווית הראיה הצרה שלהם, אך הציבור אולי מעדיף שמי שייצג אותו – יהיו אנשים שעוסקים ברפואה או פעילים חברתיים - ולא מדעני פיזיקה. לדבריו, המדע לא יכול להוכיח שקרינה לא פוגעת בבריאות.

לוריא הצביע על כך שחברות הסלולריות רוצות שנשתמש בסלולר כמה שיותר, וסיפק כדוגמה את הדור השלישי – מי צריך לצפות בכדורגל בחוף הים, תהה. לדבריו, צריך להשתמש בסלולר, כמוהו, רק למצבי חירום.

הוא האשים את חברות הסלולריות כי אינן משקיעות במחקרים לאיתור הסכנות האורבות מהקרינה. ליאור ורונה הגיב כי כאשר החברות משקיעות במחקרים, מאשימים אותן במימון מחקרים "מטעם", שאינם אמינים 

המקרה של דליית אל כרמל

הציבור חרד מהקרינה הסלולרית מצד אחד, אמר ורונה, אך מנגד, מצפה לקליטה סלולרית בכל מקום – וכשאין לו – הוא מתרגז על חברות הסלולר. ורונה ציין כדוגמה את דליית אל כרמל, בה התושבים שרפו את כל האנטנות הסלולריות – בגלל שטענו כי הן גרמו לגידול בתחלואה בסרטן.

למרות זאת, תושבים התקשרו למחרת כדי להתלונן שאין קליטה. משרד הבריאות שבדק את הנושא – קבע כי מקור הקרינה הוא ברדיו פיראטי – שנפוץ מאוד בסביבה.

עדיף יותר אנטנות קטנות מאשר מעט אנטנות גדולות

ורונה הצהיר כי לכל עובדי חברות הסלולר יש טלפון סלולרי – והם לא היו משתמשים בזה, או עובדים בתחום - אם לא היו חושבים שזה בטוח. השבוע אף אמר מנכ"ל סלקום, עמוס שפירא, כי הוא מוכן לאכול אנטנה סלולרית לארוחת צהריים.

ורונה הזכיר כי ככל שיהיו יותר אנטנות, כך תפחת עוצמת השידור. לכן, לדעתו עדיף להציב יותר אנטנות קטנות מאשר מעט גדולות. את טענה זו חיזק מאוחר יותר ד"ר גלברג.

לדבריו, "חברות הסלולריות מפעילות את הרשת על פי תקנים מחמירים, שהומלצו על ידי ארגון הבריאות העולמי, ואומצו בארץ על ידי משרד לאיכות הסביבה".

הוא טען כי המדינה לא מעוניינת לשלם על בדיקות האנטנות – לכן חברות הסלולר צריכות לממן את זה. הוא הוסיף כי חברות הסלולר בהחלט מעוניינות להעביר את הבדיקות לידי גורם חיצוני אובייקטיבי.

ישוב צורן ותחנת הילל

פנינה קנטי, יוצאת מטה המאבק בקרינה בתחנת הילל לשעבר ותושבת צורן,

 סיפרה את סיפורה האישי. לפני שהיא רכשה את ביתה בישוב צורן, היא גילתה כי מוצבות אנטנות גדולות במקרום.

כאשר בדקה את העניין, נאמר לה שאלה אנטנות קליטה ולא שידור, העומדות בכל התקנים. בעקבות זאת היא הסכימה לקנות את הבית. מדובר היה בתחנה של רשות השידור, שהפעילה חברת בזק.

לאחר שנכנסה לדירה עם משפחתה, גילתה דברים מוזרים, כגון; מוזיקה בערבית שבקעה מתוך הטלפון שלה, מכשירי CD ומחשבים שעבדו על אריח אחד ולא על אחר.

נוסף על כך, גילתה כי היא – כמו שכנים רבים אחרים - סבלו ממגרנות רבות. מאוחר יותר הם גילו, שבישוב הסמוך, פורת, התגלו מקרים רבים של מחלות שונות, בהן סרטן ברחובות הסמוכים לאנטנות.

לפי התקן זה היה בסדר

חשוב לציין, כי קנטי ביצעה מדידות קרינה בביתה. חלקן סיפקו תשובות שונות, אך רובן מדדו מעט מעל ל-50 אחוזים מהתקן – כלומר, על פי התקן - הקרינה אמורה להיות תקינה.

ד"ר גלברג הוסיף לגבי יישוב צורן, כי אחת האנטנות (שאינה סלולרית) שידרה בעוצמה של מיליון ומאתיים אלף ואט. זאת, בהשוואה לאנטנה הסלולרית החזקה ביותר בישראל, המשדרת בעוצמה של 14 ואט בלבד. מידע נוסף על ישוב צורן ניתן לקרוא כאן וכאן.

דעה נוספת

דודיוביץ' מחה על כך שלא הוזמן לכנס מומחה לבריאות הציבור, שיכול לקשר בין קרינה סלולרית לפגיעות בריאותיות. לטענתו, מחקרים רבים הקובעים כי קרינה סלולרית גורמת לסרטן ולמחלות נוספות לא מופצים לקהל בצורה מסודרת. 

שניים מהמחקרים שדוידוביץ' דיבר עליהם מופיעים כאן  וכאן.

טיפים לזהירות

ד"ר גלברג גם נתן כמה טיפים שכדאי להיעזר בהם:

• ככל שנמצאים קרוב יותר לאנטנה – יש פחות קרינה (בגלל שיטת האלומה בה מופצת הקרינה - מתחת לאנטנה יש קרינה אפסית).
  

• מד הקליטה של המכשיר הסלולרי שלכם יכול בעצם להוות מד קרינה – ככל שהקליטה טובה יותר – כמות הקרינה יורדת.
  

• להתרחק משנאים וממתקני חשמל באיזורכם.
  

• לא להשתמש בסלולר לקשקשת (להמעיט ככל האפשר).
  

• צריך להחזיק את הטלפון הסלולרי סנטימטר אחד עד שניים מהאוזן – לא רק בגלל הקרינה, אלא גם נגד התחממות (אגב, בספרי ההדרכה המצורפים לטלפונים, אשר רוב האנשים לא טורחים לקרוא, מומלץ לא להצמיד את הטלפון לאוזן ולשוחח במרחק סביר).
  

• לדבר מעט – לא רק בגלל הקרינה – אלא גם בגלל החום.
  

• להשתמש בסלולר רק באיזור בו יש קליטה טובה.
  

• להשתמש בטלפון נייח.
  

• לבדוק את החשיפה לרעש וקרינה לפני רכישת דירה.
  

• האזנייה עוזרת - בתנאי שלא מחזיקים את המכשיר קרוב לגוף.