תמיר מציגה: הרפורמה החדשה בחינוך

מחשב לכל מורה, לימודי יהדות פלורליסטית כבר מבית הספר היסודי, בניית זהות ישראלית משותפת לכל התלמידים, הזדמנות שנייה לנוער במצוקה וחינוך חובה חינם מהגיל הרך. ולא - בינתיים אין בשורה על יום לימודים ארוך.

אלה הם עיקרי הרפורמה שהציגה היום (א') שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, לראש הממשלה אהוד אולמרט. השניים סיכמו על הקמת צוות עד סוף חודש יולי שיופקד על גיבוש תוכנית אופרטיבית. בראש הצוות יעמוד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, וחבריו יהיו אנשי משרדי האוצר והחינוך. אולמרט הדגיש שיש לפעול לשינוי סביבת הלימודים, להגדלת מספר שעות הלימוד ולחיזוק מעמד המנהל והמורה.

אז תוכנית יש כבר לתמיר, אבל תקצוב ממשרד האוצר עדיין אין. ככל הנראה יידרש ליישום התוכנית סכום של כ-9 מיליארד שקלים, אולם

בפועל כל הגורמים המעורבים בגיבוש הרפורמה לא מאמינים שהאוצר יפתח את הברזים וישחרר סכום כה גדול.

עובדה נוספת המקשה על יישום הרפורמה - תמיר נמצאת רק בשלבים התחלתיים של משא ומתן מול המורים ולא ברור עדיין מה יהיה גובה שכרם או כיצד ייראה שבוע הלימודים שלהם. גם חוק ההזנה עדיין בשלבי גיבוש ואין החלטה לגביו ברפורמה. נושאים אלה והמחלוקות שגררו עימם בעבר, הם שהפילו את "דוח דוברת". "עוד לא התחלנו לשבת על הסכמי שכר המורים. אין ספק שצריך לשנות את מבנה השכר ורמתו", מודה השרה תמיר.

אז איך נראית הרפורמה הזו, שחלקים ממנה הודלפו בשבועות האחרונים לעיתונות במידת דיוק כזו או אחרת? אלה עיקריה, כפי שהגיעו לידי ynet:

חינוך חובה חינם מהגיל הרך – המורים והגננות בגיל הרך יעברו הליך של הכשרה כדי להקל על התלמידים הצעירים את המעבר מגן הילדים לבית הספר. על פי ההצעה, כל המערכת העירונית תתגייס כדי לעקוב אחר הילדים במהלך המעבר. עלות ההצעה - מיליארד וחצי שקל. בכוונת השרה לפעול לכך שמשרד התמ"ת לא יהיה אחראי יותר על הילדים בגיל הרך וכי האחריות תעבור למשרד החינוך.

"הכוונה לאפשר מעברים חלקים יותר בין השלבים השונים. זה מהלך שלא מחייב גיוס מורים אלא תיאום וראייה עירונית אחרת. הגורמים המתאמים ומקשרים לא ברמה מנהלית, אלא כמהלך משולב שייצור מערכת של הוראה והדרכה כוללנית", מסבירה תמיר. "הצעד יכלול תיאום מעברים בין גנים, הדרכה וסיוע, ומעקב אחר הילדים. יועצת בית ספר תלווה על ידי המערכת בגן, הקשיים של הילדים ידווחו וההורים יקבלו ותמיכה ייעוץ בהתאם".

יום לימודים ארוך? ממש לא בטוח. ההצעה הזו בתוכנית של תמיר כרוכה גם במהלך שינוי שבוע העבודה של המורים ושדרוג בתי הספר כך שיוכלו להכיל תלמידים מספר רב של שעות. לבד מזאת, תמיר איננה מתומכיו הגדולים של המהלך ולדבריה בוודאי שהוא לא ייושם בעוד בתי ספר בשנת הלימודים הבאה. "הגיע הזמן שנשאל יום לימודים ארוך - לשם מה? הוא טוב רק אם משיג מטרות חינוכיות. יום חינוך ארוך הוא כלי. יום לימודים ארוך תלוי בכך שמערכת מתאימה לשהות ארוכה בבתי ספר. כמו כן מחייב תכנים, לא סתם להשאיר תלמיד עוד שעות. יש לעבוד על כך באופן הדרגתי - לבנות מערכת כזו ייקח זמן. זה לא יקרה בשנת הלימודים הקרובה, בוודאי שלא. צריך לזכור שלא בהכרח כל ילד בכל הארץ יהיה באותה מערכת. יהיו תנאים שונים וייקבעו הסדרי תקצוב מול המורים ובתי הספר".

מסיימים ללמוד ב-13:00 או ב-16:00? (צילום: מיכאל חורי)

תעודת בגרות שוות ערך – בכוונת השרה לצמצם את בחינות הבגרות שאינן עומדות בתנאי הקבלה לאוניברסיטה. כך למשל מי שיבחר להיבחן בבחינת הבגרות באנגלית ברמה של 3 יחידות לא יהיה זכאי לתעודת בגרות. כיום ל-13 אחוז מהתלמידים שסיימו י"ב בשנה שעברה, תעודת הבגרות אינה עומדת בקריטריונים האקדמים.

טיפול בנוער במצוקה, בניית מערך הזדמנות שנייה שנותן מענה – בכוונת תמיר להפעיל בתקצוב מוגבר את אגף שח"ר (שירותי חינוך ורווחה). אגף שח"ר, פועל לקדם אוכלוסיות חלשות באמצעות מגוון רחב ביותר של תוכניות שנועדו לקדם את ההישגים הלימודיים,להגדיל את מספר מקבלי תעודת הבגרות מקרב אוכלוסיות לא מבוססות בכל רמות החינוך - מן החינוך בגיל הרך ועד לחינוך הגבוה. במשך השנים קוצצו תקציבי האגף ואף עמד בפני סגירה לא אחת.

בין היתר תמיר מציעה להשקיע עוד משאבים בתוכניות אומ"ץ ומב"ר. כיתת אומ"ץ כוללת 20 תלמידים. בכיתה מופעלת תוכנית חברתית המגבירה את המחויבות ליעדי ההשכלה והחברה. עם כיתה מעין זו עובד מחנך הפועל גם בשעות לא שגרתיות. שנה"ל מחולקת לסימסטרים והחל מכיתה י', בכל סמסטר, באמצעות הוראה "מואצת", הכיתה ניגשת ל-1 עד 3 בחינות בגרות. מספר המקצועות הנלמד בו זמנית הוקטן ל-4-5 מקצועות.

תוכנית מב"ר – "מסלול בגרות רגיל" שתתוגבר נועדה לסייע לתלמידים ללמוד לרמות בגרות בלבד. תוכנית זו מאפשרת לתלמידים מאוכלוסיות סוציו-אקונומיות נמוכות בחטיבה העליונה לעמוד בהצלחה בבחינות הבגרות ולקבל תעודת בגרות. מטרתה להגדיל את מספר התלמידים המצליחים בבחינות הבגרות, לצמצם את נשירת התלמידים מהמערכת ולהגדיל את מספר התלמידים הממשיכים ללימודים אקדמים. לשם כך יפנה המשרד משאבים לפרויקט "הזדמנות שניה" - השלמה לבגרות.

"לתוכנית יידרש איגום משאבים והיא נובעת מראייה מאד קהילתית - שיתוף פעולה בין מסגרות משתפות פעולה ומתואמות", אמרה השרה. תמיר נפגשה עם רעיית ראש הממשלה, עליזה אולמרט לצורך גיוסה לפרויקט הזה.

בנייה – נתח תקציבי גדול במיוחד, העומד על כ-4 מיליארד שקל, יידרש מהאוצר לבנייה במוסדות חינוך. כיום ישנו מחסור חמור בכ-6,000 כיתות לימוד בכל הארץ. הכסף ישמש גם לתיקון ליקויי בטיחות. "אין שיטת לימוד בלי כיתות", אומרת תמיר. "צריך מהלך מדורג אבל מוסכם על ידי האוצר".

בשנה הקרובה מתכננת תמיר להתחיל מהלך של טיפול בנושאי בנייה ושיפוצים. לאוצר תוגש הצעה לתקצוב בשתי שיטות: שיטת מימון PFI שבה המדינה נותת לגורם פרטי לבנות כיתות ולאחר מכן שוכרת ממנו את המבנים - שיטה שעלותה נמוכה יחסית. אם יסרב לכך האוצר, ניתן פשוט להקצות כספים לבניית כיתות. במקרה כזה לא יוכל המשרד לפרוש את התשלומים והסכום ישולם בבת אחת.

בניית כיתות נוספות (צילום: ירון ברנר)

מחשב לכל מורה – תמיר טוענת שכדי לצמצם פערי ידע בין מורים לתלמידים בעידן הנוכחי יש לתת לכל מורה מחשב, ובמקביל להעבירו שיעורי הדרכה. "קיים היום פער דיגיטלי גם בין מורים לתלמידים. כל מורה יקבל מחשב וילמד כיצד לעבוד איתו. המחשבים לא ישמשו למשחק סוליטר".

אזרחות – "לימודי האזרחות הוזנחו בצורה פושעת. צריך מהלך ברור של חיזוק לימודי האזרחות", אומרת השרה. "ישנן תוכניות טובות ללימוד אזרחות, אבל אני חושבת שהבחינה קשה מאד, טכנית ומשעממת. צריך לנסות ולעשות את הדיון באזרחות למרתק. אבקש ואפנה לאוניברסיטאות לתת משקל יתר למי שיקבל ציון גבוה באזרחות. אוניברסיטה לא רק מלמדת, היא גם  אחראית על עיצוב בוגר בעל תפיסת עולם מסוימת".

מערכת החינוך ההיסטורית מילאה תפקיד מרכזי בטיפוח הזהות הישראלית, בין השאר על ידי החייאת השפה העברית. אולם, נוצרה חברה רב תרבותית ומפוצלת. זהות אזרחית משותפת היא חשובה. מערכת חינוך צריכה לסייע לגיבוש זהות ומחויבות אזרחית משותפת.

"יש לתגבר לימודי אזרחות שבאמת מתעסקים בנושא הזה. יש לפתח תוכנית מפורטת שגם תעסוק באוריינות כלכלית ומשפטית. אני מאמינה שאנשים לא נולדים להיות אזרחים, אלא מחנוכים להיות אזרחים. המטרה היא ליצור סולידריות", אמרה תמיר.

תנועות הנוער – תונהג שיטת תקצוב שונה. יתווספו כ-40 מיליון שקל לתקציב המדינה, בניגוד לאופן התקציב בעבר שהיה כתוספת לתקציב על בקשה מיוחדת שהוגשה מדי שנה. 

טיפול בריאותי מונע – הגברת תוכניות לימוד שנושאי אנורקסיה, השמנה ותזונה נכונה. יש לתגבר תוכניות אלו ולשים דגש בעיקר על ההשמנה.

חיזוק לימודי יהדות פלורליסטית בחינוך הממלכתי– יישום דו"ח שנהר "עם ועולם", של פרופ' עליזה שנהר. "יש להתייחס ללימודי יהדות מנקודה אחרת - מנקודת זהות דמוקרטית", אומרת תמיר. "יש לקדם מתן כבוד לשונה וחיזוק השווה והמשותף".

על פי הדו"ח "יש לטפח בוגר המכיר את מורשתו התרבותית לגווניה ולממדיה השונים, הבטוח בערכיו ובעל זיקה למורשת העבר".

דמות המורה – לצורך גיבוש תפיסה זו תוקם ועדה במשרד בראשות פרופ' מרים בן-פרץ, מחברת הספר להכשרת המורים "המורה ותוכנית הלימודים - התרת כבלי הטקסט הכתוב", שתפקידה להגדיר מה צריכה להיות דמות המורה היום.

יש כל כך הרבה שינויים באופן הלמידה. לפי תפיסתה של פרץ, "המורים צריכים להיות מסוגלים לתפקד כמבקרים מחמירים, המנתחים ומיישמים את תוכנית הלימודים. עליהם לתפוס את התוכנית כחומר גלם, שמתוכו עליהם ליצור ולעצב את ההוראה". מצד שני נכתב בספר כי "אי אפשר לצפות מהמורים לבנות את כל תוכניות הלימודים בעצמם, במהלך עבודתם בהוראה. לכן נדרשת שותפות שבה המורים יונקים מתוך ה'פוטנציאל של התוכנית' ומתרגמים את הרעיונות והחומרים לכלל פעילויות וייצוגים המתחברים היטב לתלמידים בכיתתם".