פישר: מצב המשק טוב, אך יש לטפל בעוני
נגיד בנק ישראל אומר כי המשק ניצב בפני שתי בעיות עיקריות - העוני שבו יש לטפל לאורך זמן ע"י צמיחת המשק, ונטל החוב בתמ"ג, שמדאיג גם את חברות הדירוג הבינלאומיות ושהדרך לטפל בו היא ע"י הקטנת הגירעון
כלכלת ישראל נהנית זה שלוש שנים מצמיחה מואצת. למעט שתי הבעיות העיקריות שיש לטפל בהן, העוני ונטל החוב בתמ"ג, מצבו של המשק טוב מאוד. כך אמר היום (ה') נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בפורום קיסיריה בירושלים.
בהקשר הזה, ציין פישר, כי שיעור האבטלה אומנם גבוה עדיין אבל נמצא בירידה וברבעון הראשון של השנה הוא הגיע ל-8.7%, לעומת 10.9% ב-2003.
פישר ציין כי בשנת 2005 הגיעו ההשקעות של תושבי חוץ במשק הישראלי ל-8.7% תמ"ג - שיעור דומה להשקעותיהם של תושבי ישראל בחו"ל שהגיעו ל-8.2% תמ"ג. נתונים אלה ממחישים לדבריו את העובדה שהמשק הישראלי פתוח לתנועות הון, לאחר הליברליזציה בתחום הזה.
מבחינת האינפלציה בנק ישראל ממשיך, לדבריו, במדיניות של שמירה על יציבות המחירים. ב-12 החודשים האחרונים הגיעה האינפלציה לשיעור של 3.5%, גבוה בחצי אחוז מעל לגבול העליון של יעד האינפלציה. עם זאת, היא צפויה לדבריו לחזור בקרוב לתוך היעד.
לדברי הנגיד המצב הכלכלי מושפע מההתפתחויות הכלכליות בעולם ומהמצב הביטחוני. למשל, ציין פישר, אם המשק העולמי יכנס להאטה או אפילו למיתון, זה ישפיע עלינו. אך מצב המשק הבינלאומי לא תלוי בנו, והמצב הביטחוני לא תלוי רק בנו.
לעומת זאת, הדגיש הנגיד, גורמי המדיניות כן תלויים בנו. אני מתכוון, כמובן, למדיניות התקציבית של הממשלה ולמדיניות הריבית של בנק ישראל, אמר.
השילוב של גורמי המדיניות האלו יוצרים בעצם את המסגרת המקרו-כלכלית של המשק. בשנים האחרונות המסגרת המקרו-כלכלית תרמה רבות להתאוששות הכלכלית, לאחר מכן להתבססותה וכעת להמשך הצמיחה המואצת.
פישר הדגיש כי המסגרת המקרו-כלכלית והרפורמות במשק חשובות מאוד גם כדי שהצמיחה תהיה מתמשכת ומהירה.
פישר תומך בהחלטת ראש הממשלה לפיה יעד הגירעון לשנת 2007 יהיה 2% תמ"ג ויעד הגירעון לשנת 2009 יהיה בשיעור של 1%. כמו כן חשוב לדבריו לעמוד בקביעה לפיה הוצאות הממשלה לא יוכלו לגדול ביותר מ-1.7% בכל שנה עד 2010.
"הצמיחה תיצור מקומות עבודה"
חשוב לטפל בעוני בישראל, אמר פישר. לדבריו, חשוב שנסייע לשכבות החלשות תוך מתן תמריצים לאלה שמסוגלים לעבוד - בייחוד הנהגת מס הכנסה שלילי - ושנסייע ישירות לנזקקים שלא מסוגלים לעבוד כמו קשישים ונכים באמצעות קצבאות. עוד ציין הנגיד כי חשוב שנסייע לפיתוח ההון האנושי כמענה לטווח ארוך על ידי החינוך.
פישר הדגיש כי יש להכיר בכך שהדרך הטובה ביותר לטפל בעוני לאורך זמן היא דרך צמיחת המשק. זאת, משום שהיא תיצור מקומות עבודה והזדמנויות להשתכר שכר גבוה יותר, ובנוסף, היא תעמיד בפני הממשלה את המשאבים הדרושים כדי לתרום את חלקה בטיפול בעוני.
לגבי הנטל הכבד של החוב הממשלתי בתמ"ג אמר הנגיד כי תקרת הגירעון החדשה, שהיא נמוכה מקודמתה, מסייעת להתמודדות עם הבעיה. זאת, משום שגירעון פוחת מוביל להפחתת משקל החוב הממשלתי בתוצר.
נושא היחס חוב-תמ"ג מדאיג אותנו ולא רק אותנו, אמר פישר והדגיש כי גם האנליסטים המקומיים והזרים העוקבים אחר המשק הישראלי וחברות הדירוג הבינלאומיות מודאגים מכך ביחס למשק הישראלי.
"ליישר קו עם העולם לגבי הגדרת הגירעון"
פישר התייחס גם להבדלים בין ההגדרה המקובלת בישראל לגבי הגירעון בתקציב לבין ההגדרה הבינלאומית. "בישראל מוצג הגירעון של הממשלה עצמה (הממשלה המרכזית) בעוד שב-OECD ובאיחוד האירופי מוצג הגירעון של הממשלה הרחבה. אם על פי ההגדרה הישראלית, הוצג בשנת 2005 גירעון ממשלתי של 1.94% תוצר, על פי ההגדרה הבינלאומית מדובר בגירעון של 4.5% תוצר. נתונים אלה, על פי ההגדרה הבינלאומית, מפורסמים בדו"ח בנק ישראל. אני לא אומר שמדובר בהטעיה מכוונת. בשום אופן לא. אבל הגיע הזמן להתחיל בתהליך שיביא לשינוי וליישור קו עם העולם בתחום הזה. במיוחד כחלק מהמאמץ שלנו להצטרף לארגון ה-OECD", אמר פישר.
"חשוב שנעמוד בלחצים, ואלה תמיד ישנם, להגדלת הוצאות הממשלה בקצב גבוה מהיעד של 1.7%", אמר הנגיד. "ישנן תמיד סיבות טובות להגדיל הוצאה זו או אחרת בתקציב. אם מתקבלת החלטה להגדיל הוצאה מסוימת על הממשלה לשנות את סדרי העדיפויות שלה כך שתישמר המסגרת התקציבית. חיוני שנמשיך לשמור על המשמעת התקציבית הנדרשת. מדיניות כזו תגדיל את הסיכויים שהצמיחה תימשך לאורך זמן והמקורות לטפל בבעיות השונות – ובראשן הבעיות החברתיות - ימשיכו לגדול".
