האירוע הקשה הבוקר (א') בגבול רצועת עזה, ובעיקר תוצאותיו החמורות, הוא בבחינת התסריט הגרוע ביותר לו יכלו לצפות בצה"ל. גרוע, אבל נוכח נסיון העבר בגבול הצפון וגם על רקע הידיעה כי אירוע חטיפה נחשב עבור ארגוני הטרור לאיכותי - ייתכן שהיה מקום לדעת כיצד להתמודד איתו בצורה טובה יותר.
עם יציאת כוחות צה"ל מרצועת עזה התגאו בפיקוד דרום בתפישת ההגנה החדשה לאורך הגבול, שמטרתה למנוע כניסת מחבלים ליישובי עוטף עזה, וליצור מעין חומה בין הרצועה לישראל, כשלכולם ברור שגם החיילים על גדר המערכת הם יעד למחבלים. מאז ספטמבר 2005 אירעו ניסיונות רבים של ארגוני הטרור לחדור את גדר המערכת, אך עד היום בכל המקרים היתה ידו של צה"ל על העליונה. כעת כולם עסוקים רק בשאלה איך וכיצד מחזירים הביתה את החייל החטוף, אך לאחר שיסתיים האירוע יצטרכו בצה"ל לענות על שאלות רבות נוספות:
- האם צה"ל היה ערוך לאירוע של חטיפת חייל? והאם בוצעה לכך היערכות מתאימה בדרום הרצועה - אזור בו פרוסות עמדות המרוחקות זו מזו?
- האם החיילים במקום קיבלו מידע התרעתי בנוגע לאפשרות של חטיפה, ובנוגע להימצאותן של מנהרות? אם כן, מה נעשה עם המידע?
- מדוע לא היה קשר עין בין העמדות במוצב שהותקף? וכיצד נוצר מצב שבו היה נתק בין החיילים בטנק לחיילים שבעמדות?
- מדוע לא הגיעו לשטח כוחות תגבור במהירות מספיקה שתסכל את בריחת המחבלים עם החייל החטוף?
- מדוע לא הצליחו החיילים במהלך הקרב לרתק את המחבלים למקומם ולמנוע את הימלטותם? וכיצד קרה שנהרגו רק שניים מהם?
בידי צה"ל עומדות כרגע שתי אפשרויות בנוגע לגורלו של החייל החטוף. הראשונה היא להמתין לראות האם השיחות
שנערכות מול הפלסטינים והמצרים יישאו פרי והחייל יוחזר. אולם במקרה שניסיונות אלו יעלו בתוהו - צה"ל יאלץ לפעול בעצמו רק על פי מידע מודיעיני שכן הצבא כבר אינו שולט בערים ברצועה, אין לו חופש תנועה ולא יוכל לבצע פעילות קרקעית מהירה.
גורמים בכירים בצה"ל אמרו כי בשלב זה אפשרות של פעולה צבאית קרקעית בעזה לשם תגובה אינה נמצאת על הפרק - כל עוד אין מידע שיצביע על מיקומו של החייל החטוף. לדבריהם, רק לאחר מכן תידון אפשרות לתגובה על פעילות הטרור ההולכת וגואה.
