סקס לא בראש שלהם: הא-מיניים יוצאים מהארון

"א-סקסואלי הוא מי שלא מעוניין בקשרים מיניים. אין לו חשק או יצר והוא גם לא מאונן", מסביר ד"ר צחי בן-ציון, מנהל המרפאה לתפקוד מיני וזוגי בסורוקה. "זה לא שהוא מפחד מקשר, פשוט אין לו קשר עם המיניות של עצמו. המיניות שלו לא התעוררה". ומה זה בעצם אומר? ששלל הגירויים המיניים שמתרוצצים לנגד עינינו כל הזמן ונולדו במוחם הפורה של פרסומאים פתיינים, כמו כתף שזופה של דוגמנית בגופייה מזערית, זיפים שמכסים פנים מסוקסות ומבטי פיתוי שנשלחים מהכרזות הגדולות, נתקלים בקיר אטום כשהם פוגשים את הא-מיניים. הסיפור הזה פשוט לא עובד עליהם.

וזה לא נעצר כאן. הא-מיני לא נמשך גם לעצמו. "הוא לא מעוניין בזה. היצר הזה לא קיים בו. זה פשוט לא עושה לו כלום", מסביר ד"ר בן-ציון. מי שמאונן הוא לא לגמרי א-מיני. הוא יוגדר כ'סקס פוביק' - בעל פוביה מיחסי מין. הא-מיני אפילו לא יאונן". כשנעבור מההגדרות היבשות אל החיים האמיתיים, נפגוש שוב את אילי, שמסבירה ש"כמו שסטרייט לא יימשך לגבר אחר, באותה מידה הא-מיני לא נמשך לא לגבר ולא לאשה. זה פשוט אדם שלא נמשך בצורה מינית לאחרים".

יעבור לה, אתם ודאי מניפים יד בביטול, שהרי כולנו חווים תקופות של חוסר משיכה. התאווה המינית מגיעה בנחשולים וממהרת לסגת. יום אחד כך, למחרת אחרת. יעבור? לגמרי לא בטוח. "חלק מהאנשים מרגישים ירידה בצרכים המיניים בשלבים מסוימים בחיים, אבל זה נובע מבעיות ספציפיות על רקע הורמונלי או פסיכולוגי", אומר ד"ר ירון בוקר מהמרפאה לתפקוד מיני במרכז הרפואי הדסה הר הצופים. "אצל הא-מיניים אין משיכה. אין להם צורך גופני או נפשי במין".

פרופ' בוגרט הוא החוקר הראשון, והיחיד עד כה, שערך מחקר מעמיק בנושא. גם הוא מסכים, בריאיון מעבר לים, שיש להבדיל בין הא-מיניות לירידה זמנית בחשק. לדבריו, "לאנשים יש אולי תקופות של א-מיניות, אבל כשאני מתייחס לא-מיניות אני מתכוון למשהו קבוע יותר, שנמשך לרוב חיים שלמים". בוגרט אף מצא במחקרו שהתופעה רווחת יותר אצל נשים מאשר אצל גברים: כ-30% יותר נשים הגדירו את עצמן כא-סקסואליות לעומת הגברים.

"תמיד ידעתי שאני א-מינית", מספרת רונית. "כשהתחלתי להתבגר, בעיקר בגיל העשרה, שמתי לב שכולם סביבי מתעסקים בזה. בגילי הנוכחי אפשר להעביר שיחות שלמות בלי להזכיר סקס, אבל בגיל ההתבגרות זה מעניין את כולם, ואני ניסיתי לדחוק את זה הצדה כל הזמן. לא הבנתי למה כולם מדברים על זה כל הזמן. בגיל 22 התחלתי לנסות להבין. זה השלב שבו ניסיתי להבין מה שונה בי לעומת אחרים".

"תמיד הייתי כזאת", מספרת אילי, "אבל לא ידעתי שהא-מיניות קיימת, שזה קיים גם אצל אחרים, וניסיתי להילחם בזה. בחטיבת ביניים ובתיכון, כשכולם התחילו לדבר כל כך הרבה על סקס, זה לא נגע לי. זה אפילו לא נשמע לי הגיוני. חשבתי שמשהו אצלי לא בסדר, כמו שאמרו לי חברים בתיכון. הייתי הילדה היחידה בכיתה שלא רוצה לדפוק אף אחד, ושלא מדברת על זה. אנשים דיברו על סקס ולא הבנתי למה הם רוצים את זה".

מעולם לא רצית לנסות?

"אף פעם לא. בתקופה מסוימת בתיכון חשבתי שאני אמורה לרצות וניסיתי להכריח את עצמי. ניסיתי לשכנע את עצמי שזה רצוי וכיף ושאני חייבת לנסות את זה. ניסיתי לבוא בצורה חיובית, אבל עדיין לא הצלחתי לחשוב על אנשים במובן של פוטנציאל לסקס. גם כשהתכחשתי לא-מיניות ידעתי שיהיה לי יותר מעניין לנהל שיחה מעניינת או ללכת למקום מעניין במקום לעשות את הטקס הספציפי הזה".

טקס?

"אני קוראת לזה טקס כי זה דבר שיש לו חוקים. כל אחד יכול לקחת את החוקים לאן שהוא רוצה כמובן, אבל עדיין יש לזה סדר מסוים. אנשים עושים את זה כדי להרגיש התעלות, אבל אני לא מתחברת להתרוממות ולחלקים של הטקס ומשאירה את עצמי מחוצה לו".

גם רונית מודה שבכל 31 שנותיה לא רק שלא ניסתה, אלא אפילו לא הסתקרנה מנושא המין. "מעולם גם לא ניסיתי לעשן סיגריה כי לא הבנתי למה זה מסקרן אנשים, וכך גם עם שתיית אלכוהול. אני לא אדם שרוצה לבדוק משהו רק כי אחרים עושים אותו. אני מבינה על מה מדובר בסקס, וזה לא נראה לי מעניין במיוחד".

כפי שרונית מנסה להבין איך מרגיש מי שהוא בעל יצר מיני, אתם ודאי מנסים לדמיין קיום נטול מין ורוצים להבין מה בדיוק קרה כאן. למה רונית ואילי ושאר הא-סקסואלים לא זקוקים לסקס. "אין סיבות חד-משמעיות לתופעה", טוען פרופ' בוגרט. "בעיה הורמונלית כמו רמת טסטוסטרון נמוכה יכולה לגרום לתופעה אצל גברים, אבל גם שוני במבנים מוחיים, שנוצר לפני הלידה, יכול לגרום לזה. ככל הנראה גם לגנטיקה תפקיד בתופעה".

ד"ר בן-ציון מחלק את הא-סקסואליים לשני סוגים: ראשוני ומשני. "הראשוני מעולם

 לא היה מיני", הוא מסביר, "מאז שהוא זוכר את עצמו, סקס לא עניין אותו או אפילו דחה אותו". אצל הא-סקסואליים מהסוג הראשוני הגורם הוא לרוב פיזיולוגי. כך למשל חוסר ייצור של הורמוני מין, חוסר תגובה להורמוני מין, בעיה בהתפתחות המינית, וריאציה כרומוזומלית ובעיה גנטית יכולים להכחיד את היצר המיני עוד בטרם זה פקח עיניים והתעורר לעולם.

במקרה של הא-מיניים מהסוג המשני טראומה מינית, כמו אונס או הטרדה מינית, היא זאת שלרוב גורמת לנבילת היצר. "היה לי מטופל א-מיני שהיו לו יחסים בעייתיים עם אמא שלו. הוא תפס אותה כמישהי מאוד מפתה ומאוד מינית, והא-מיניות הייתה הדרך שלו להתמודד עם הרצון לקיים איתה יחסי מין", מספר ד"ר בן-ציון. "מטופל אחר חווה מערכות יחסים עם שתי נשים מאוד דומיננטיות. הוא הרגיש נשלט, מסורס, והתחושה גרמה לנבילת היצר המיני שלו. יש גם כאלה שנולדו עם מיניות חזקה, והכחידו אותה לגמרי, כדרך התמודדות. זה כמו שאנשים עם פחד גבהים הולכים לעבוד בקרקס. לעתים אדם מרגיש מאוד מיני וזה מאוד מעסיק אותו. כמנגנון הגנה הוא יכחיד את המיניות לגמרי".

הורמונים, כרומוזומים, מנגנוני הגנה, על הסיבה המדויקת קשה לעלות וקשה להסביר א-מיניות. "זה לא כמו להיות הומו, שמרגישים משהו שונה", מנסה רונית לתאר, "אתה פשוט לא מרגיש משהו. אתה יכול להתאהב, לעשות כמעט כל דבר, גם לקיים יחסי מין. בפורום שלנו בתפוז כבר היה אדם נשוי עם ילדים שהוא א-מיני ואשתו לא יודעת מזה".

ומה עם טיפול?

"לא חשבתי על טיפול מעולם. למה שארצה לטפל בזה? אני גם מאוד אוהבת מתמטיקה וכל מי שאני מכירה חושב שזו סטייה, אבל אני בטח לא אטפל בזה".

"אין שום סיבה לעבור טיפולים. אני מרוצה מהמצב שלי עכשיו. אני במצב שטבעי לי", מחזקת אילי. רוב הא-מיניים אינם רואים בא-מיניות "קלקול" שיש לתקן. "פרויד אמר שפצע הוא תחילתו של ריפוי. אם אין פצע אדם לא ירצה ריפוי", מזכיר לנו ד"ר בן-ציון ומסכים שאם אין מצוקה, אין במה לטפל. "אני לא חושב שמשהו 'לא בסדר' עם הא-מיניים", מצטרף לדעתו פרופ' בוגרט. "במיוחד אם הם עצמם לא חשים מצוקה".

האם נכון יהיה לכנות את הא-מיניות "הפרעה"? לא בטוח. המומחים נזהרים מתיוג של התופעה. הפרעה, מעצם הגדרתה, מפריעה לחיים וגורמת למצוקה. מרבית הא-מיניים לא מדווחים על מצוקה כלל. מבחינתם הם יכולים להעביר חיים שלמים ללא התגוללות בין הסדינים. מתי הא-מיניות מפריעה להם? בעיקר כשהסביבה מנדנדת. עם זאת, במקרים שבהם א-סקסואל חש מצוקה ומבקש לשנות את מצבו, הטיפול יכול להגיע מכמה כיוונים והוא תלוי בגורם.

העובדה שהא-מיניים נמנעים מסקס אין פירושה שהם מדירים עצמם מכל מגע אנושי. המנעד רחב: חלק נרתעים ממגע, וחלק אוהבים שמערסלים, מנשקים ומחבקים אותם, אבל מעדיפים לעצור שם. חלקם גם יוצרים קשרים זוגיים למרות הבעייתיות המינית. "הם לא בלתי מסוגלים לקיים יחסי מין, זה פשוט לא משהו שמעניין אותם", אומר ד"ר בוקר. "יש כאלה שעושים שיקול שכלתני ומגיעים למסקנה שהם רוצים משפחה ומוצאים בן או בת זוג. אם יש להם מזל הם מוצאים מישהו שהדרישות המיניות שלו נמוכות. יש כאלה שמוצאים בני זוג ומסתירים את הנטייה. הם 'עושים טובה' פעם בחודש, ואם הזוגיות הכללית טובה אז הכול בסדר".

גם בבעיות זוגיות הנובעות מא-מיניות הסוד הוא בתקשורת טובה. אפשר לטפל בכל דבר, מרגיעים המומחים, העיקר לדבר על זה. "צריך להגיע לעמק השווה, לקבוע תדירות נמוכה מספיק כדי שהא-מיני לא יסבול במיוחד", ממליצה אילי, שמגדירה את עצמה לא רק כא-מינית, אלא גם כא-רומנטית.

בעוד שרווקות בגילה מתחילות לחוש במכבשים חברתיים, אילי פטורה מהלחץ. אם תשמע טיפוף פרסותיו של סוס, היא אפילו לא תרים מבט כדי לראות אם הנסיך הגיע. "אני לא מחפשת חבר ויש לי הרבה מזל שאני א-מינית ואין לי צורך לזייף נחמדות לאנשים כדי לקבל פורקן. הרבה פעמים הא-מיני נכנע ומקיים יחסי מין באופן תדיר, אפילו שהוא נגעל ונרתע מזה. יש קשרים שפשוט נקטעים. אנשים בפורום סיפרו על זוגיות ממש נחמדה שהתפרקה כשאמרו שהם לא מעוניינים לשכב. זרקו אותם ברגע, למרות קשר נפשי עמוק. בעיניי זה קצת שטחי - אם אתה מוצא מישהו ממש דומה ומרגיש טוב איתו, טיפשי לזרוק הכול בגלל טקס מסוים".

"אני רוצה להיות קרוב לאנשים, לעשות כיף ולהרגיש טוב עם עצמי, אבל אני פשוט לא מרגיש את הצורך להשתמש בסקס כדי להשיג את זה", מצהיר בפנינו דיוויד ג'יי האמריקאי. ג'יי הצעיר הוא אחד המובילים של תנועת הא-סקסואליות בעולם. הוא רק בן 23 וכבר לפני כמה שנים "יצא מהארון" והקים את אתר הא-סקסואליות העולמי, שמאגד סביבו קהילה של א-מיניים. "עבורי אהבה ואינטימיות הם לא דברים מיניים. אם בוחנים את הזוג הכי מיני על כדור הארץ מגלים שהאינטימיות שהם חולקים היא יותר מסקס. היא סובבת סביב הזמן שהם מבלים ביחד, האמון ההדדי, החוויות המשותפות והדרך שהם נוגעים זה בזה. כל הדברים האלה קיימים גם בשבילי".