שתף קטע נבחר

חגיגה בעולם הערבי: "זקפתם את ראשינו"

צופים ערבים רבים מרחבי העולם עלו לשידור בתחנת "אל מנאר" כדי לברך על הישג החטיפה. חלקם בכו מאושר, אחרים צעקו קריאות תמיכה, והכל לצד יללות שמחה ושירה. "אנו מברכים אתכם על פעולת הגבורה הזאת שזוקפת את ראשיכם וראשינו", אמר צופה משכם. ודווקא בלבנון נשמעת גם ביקורת על הפעולה

"תסלחו לי", אמרה חולוד, צופה סעודית ופרצה בבכי של אושר בשידור חי. "זהו רגע משמח עבורי". אחרי רגע או שניים היא התעשתה והמשיכה לקרוא בתי שירה בעלי גוון איסלאמי כדי להלל את גבורת אנשי חיזבאללה שביצעו את "ההישג העצום". והיא לא היתה היחידה. לפניה עלה לשידור ג'מיל מדנמרק שהקריא גם הוא בתי שיר, עלי מגרמניה אמר כי "זוהי גאווה עצומה לערבים וזהו נצחונו של אללה (בערבית – נסר-אללה).

 

כך חגגה אתמול (ד') תחנת הטלוויזיה של חיזבאללה, "אל-מנאר", את חטיפת החיילים. בתווך שבין שידורים החדשות ונאומו של המזכ"ל, שובצו תוכניות של "שיחות עם הצופים" שבהן עלו לשידור צופים רבים מספור שבירכו את הארגון על ההישג. חלקם בכו מאושר, אחרים צעקו קריאות תמיכה. היו יללות שמחה, שירה, ומה לא.

 

 


קריקטורה בעיתון "אל ווטן"

 

ד'ו אל-פקאר מסעודיה שלח אלף ברכות לחיזבאללה ואמר כי הדבר משמח את כל מי שרואה מידי יום את ההרוגים הפלסטינים. סאמר מסוריה גילה: "חגגתי היום באופן בלתי רגיל. אנו מייחלים לניצחון הקרוב, אינשאללה", ורוקייה מאוסטרליה שלחה את ברכות הקהילה מהיבשת הרחוקה לנסראללה וארגונו. "אנו מברכים אתכם על פעולת הגבורה הזאת שזוקפת את ראשיכם וראשינו", אמר מג'די משכם. "אנו מברכים את האח חסן נסראללה ואומרים לו: נתת הבטחה והוכחת שניתן לסמוך על כך". ועוד בטרם נרגעו הרוחות עלה לשידור נסראללה ובנאום אפוף שחצנות הבטיח "להפתיע את ישראל" אם תבחר באופציה הצבאית.

 

לכאורה – זהו ערוץ טלוויזיה קיקיוני, רווי שידורי תעמולה שאין לייחס לו כל חשיבות. לכאורה. אולם קשה היה שלא להתרשם מהמגוון העצום כל כך של מברכים – מתושבי ביירות והסביבה ועד אחרוני התושבים של מצרים עלית. מהצופים הנאמנים בעיראק ועד לאחרוני יושביה של אירופה. כולם עלו ובירכו על הגאווה הגדולה שנפלה בחלקם של הערבים ביום חג זה. ולא רק הם. ראש ממשלת לבנון לשעבר, סלים אל-חוס, חברי פרלמנט, עיתונאים ובעלי טור מיהרו לברך.

 

בין המברכים הראשונים היו מיודענו, השייח עבד אל-כרים עובייד שישב שנים בכלא בישראל ושוחרר בעסקת השבויים האחרונה. "אללה אכבר! תחי חיזבאללה, יחי נסראללה", קרא בשידור חי ג'מאל סקאף, אחיו של האסיר הלבנוני, יחיא סקאף. בסאם קונטאר, אחיו של סמיר, שיבח בראיון לאתר אינטרנט לבנוני המזוהה עם החיזבאללה, את פעולת החטיפה. "אני מנשק את ידיהם ומצחם של הלוחמים אשר ביצעו את פעולת השבייה. אני מדמיין ברגעים אלה את סמיר קונטאר כששמחה אופפת אותו ואת חבריו".

 


חגיגות בביירות (צילום: אי-פי)

 

גם המופתי של לבנון, השייח מוחמד רשיד קבאני, היה בין המברכים. "התוקפנות הישראלית נגד לבנון היא המשכה של התוקפנות נגד הפלסטינים בעזה", הוא אמר.

 

האם זוהי המציאות לאשורה? האם התמיכה בחיזבאללה כל כך מקיפה או שמא מדובר בתעמולה מזוקקת ומבושלת ותו לא? "יש בעולם הערבי תחושה של חולשה והשפלה, לא רק כלפי מה שמתחולל בין ישראל לפלסטינים אלא גם בכל הקשור לארה"ב ולכן כל גילוי של עוצמה מעורר בחלקו הגדול של הציבור שמחה", אומר נשיא אוניברסיטת תל אביב והמזרחן פרופ' איתמר רבינוביץ'. "שדרות נרחבות בציבור הלבנוני, כמו גם בעולם הערבי שותפים לכך, אין מדובר במיעוט מבוטל. ניתן לראות זאת גם בציבור הפלסטיני ובעצם ניצחונו של חמאס בבחירות. ניתן להעריך שבמדינות רבות ינצחו האחים המוסלמים לסוגיהם השונים אם ייערכו בהן בחירות דמוקרטיות".

 

עד כדי כך בטוח נסראללה שאלו הם הלכי הרוח כיום (או שלפחות זה מה שהוא מנסה לייצא כלפי חוץ) עד שמצא לנכון, במהלך מסיבת העיתונאים הדרמטית שקיים לנזוף בעיתונאים הערביים. הוא קרא לתקשורת הלבנונית "לנהוג באחריות" כלשונו ו"לא לשרת את האויב ולהעביר דיווחים חסרי בסיס על תסכול ופחד בלבנון". "אנחנו לא מפחדים מישראל ועל התקשורת לשאת באחריות בנושא זה. אנחנו בקשר עם אנשים בכל מקום בלבנון וכולם שמחים היום", אמר המזכ"ל שמודע לחלוטין לעוצמתה של התקשורת.

 

"החלטה כזו צריכה לקבל מדינה"

 

אולם נראה שלא כל העיתונאים קנו זאת. בתקופה האחרונה נמצאת לבנון במשבר פוליטי פנימי עליו מנסים לגשר באמצעות מה שמכונה "השיח הלאומי" במסגרתו מנסים להגיע ל"הבנות". השיחות תקועות מזה זמן, בין היתר על רקע דרישת מנהיג הדרוזים, וליד ג'ונבלאט ואחרים לפרק את ארגון חיזבאללה מנשקו. לכן, גם אם כביכול ניתן לראות חזית אחידה שכזאת בערוצים או בעיתונים אחדים – אותה חזית לא קיימת בלבנון. ניצני ביקורת על המבצע כבר החלו להישמע שעות אחרות אחריו, וניתן לצפות לתגובות חריפות יותר בזירה בלבנונית המשוסעת כל כך.

 

כך, למשל, התבטא בפומבי נשיא לבנון לשעבר, אמין ג'ומאייל, בחריפות נגד הפעולה. "החלטות של מלחמה ושלום הן החלטות שמתקבלות רק בדרג של מדינה. לא הגיוני שלבנון תושלך בכוח לתוך מלחמה בתנאים ובעיתוי שאינם תואמים את האינטרס הלאומי. אין לאף אחד זכות לסבך את לבנון בהרפתקה שכזאת", הוא אמר בגלוי ומייד זכה לביקורת.

 

גם חבר הפרלמנט, בוטרוס חרב, לא התבייש למתוח ביקורת. "מה שקרה בדרום הוא דבר מפתיע שקרה בעיתוי רגיש ולא מתאים בשעה שאנחנו בעיצומה של עונת הקיץ. עלינו להחליט למי יש את הזכות לקבל החלטות על מלחמה ושלום בלבנון. האם הזכות שמורה לעם הלבנוני ולמוסדותיו החוקיים או שההחלטה שמורה בידי קבוצה מצומצמת של לבנוניים?", הוא תהה.

 

"כל דבר במישור החומרי ניתן לתקן"

 

"האם לקחתם בחשבון את הפגיעה בלבנון ובכלכלתה שלא תוכל לשאת את המשבר?" נשאל נסראללה ישירות במהלך מסיבת עיתונאים על ידי עיתונאית סוררת. "ברור שלקחנו את זה בחשבון אבל יש עוד כמה נושאים. כל אם לבנונית היום רואה את עצמה כאימו של סמיר קונטאר. כל דבר במישור החומרי ניתן לתקן, אבל במישור האנושי וההומניטארי – לא בהכרח", השיב נסראללה הנבוך מעצם השאלה. "למה לא המתנתם לגיבוש עמדה אחידה בלבנון? מדוע מיהרתם לבצע את הפעולה?", היקשה עליו כתב אחר. "כי אם היינו ממתינים לגיבוש הבנות – היינו יכולים להמתין גם מאה שנה", הוא ניסה להסביר.

 

אבל נסראללה, כמו נסראללה, גם ברגעי האופוריה שומר על חושיו הפוליטיים מחודדים. כמי שעומד בראש ארגון ששואב את כוחו מהתמיכה העממית, יודע נסראללה כי מוטב להישאר בתחום האפור של מרחב הפעולה ולא להביא למשבר פוליטי פנימי בלבנון ולהביא את עצמו לשוליים. בהקשר זה הוא אותת ליריביו הפוליטיים וסימן תחום ברור: "אנחנו מפרידים את נושא האסירים ושחרור האסירים מכל נושא פנים-לבנוני אחר", הוא אמר. "זהו הזמן לסולידריות. מי מראשי המדינה שלא יעמוד לצידנו בעת הזאת – פירושו של דבר שהוא יעמוד לצידו של האויב".

 

האם בכך יצליח נסראללה למלט את עצמו מביקורת ציבורית נוקבת מלבנון על רקע מה שמסתמן כתגובה ישראלית חריפה יחסית לעבר? כנראה שלא. אם ניתן לשפוט לפי ניסיון העבר – ביקורת חריפה ולחצים פוליטיים (כנראה בראשות הגוש הפוליטי האנטי-סורי) היא עניין של זמן קצר. או כפי שסיכם זאת פרופ' רבינוביץ': "באותה לבנון שבה יש לחיזבאללה תומכים רבים כל כך, יצאו לפני כשנה ורבע מיליון לבנונים לרחובות בעקבות ההתנקשות ברפיק אל-חרירי ודרשו את יציאת הסורים ופירוק בעלי בריתם מהחיזבאללה מנשקם. זוהי לבנון".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
שמחה בביירות
צילום: איי פי
צילום: רויטרס
נסראללה. "היינו יכולים להמתין גם מאה שנה"
צילום: רויטרס
מומלצים