נחל המערה: בין תאנים לעטלפים

האדמה בצפון רועדת, וטיול רגלי בהרי יהודה, בשמורת נחל דולב הנושקת ליישובי בית שמש, מספק הפוגה קלה במתח וגם הצצה נדירה למערת עטלפים חשוכה.

נקודת המוצא היא חניון נס הרים, בין המושבים נס הרים לבר גיורא (כביש 3866). מהחניון יוצא שביל מסומן לח'ירבת בית עיתאב ולנחל המערה. אורך המסלול הוא שבעה קילומטרים של הליכה נינוחה, רובה בירידה. יש לדאוג לרכב מאסף בסיום המסלול, ברחבת החניה ליד מושב זנוח (כביש 386). בשמורה היפהפייה צומח חורש ים-תיכוני, ובחורף המים חותרים בה ויוצרים מפלונים וגבים, שמהווים בתי גידול לחיות בר, ציפורי שיר ועופות דורסים. שבילי הליכה מסומנים מלווים את נחל המערה, וכדאי לציית להם. 

ביציאה מחניון נס הרים משקיפים אל גבעה שבראשה נמצאת חירבת בית עיתאב. עצי השקד והזיתים מרמזים על קרבתו של מעיין בית עיתאב הנובע מתוך מבנה אבן קטן שגגו פרוץ. בצד המבנה שוקת קטנה, אליה יורדים בחמש מדרגות. כ-20 מטר במעלה המדרון חודר לאדמה פיר שקרקעיתו היא חלק מנביעת המעיין. טיפוס קצר בשביל המסומן חושף את חורבות הכפר בית עיתאב שנכבש בימי מלחמת העצמאות, במסגרת מבצע "ההר" (אוקטובר 1948). מראש החורבה תצפית יפה להר חברון, הרי ירושלים, השפלה ומישור החוף.

ממשיכים בשביל האדום, בין אלונים עתיקים וחורש סבוך, מדלגים על עין סופלה - מערה קטנה וחשוכה לדקיקים ואמיצים, וממשיכים לערוץ נחל המערה בדרך עפר. ההליכה למערת התאומים, שלושה קילומטרים בדרך עפר זרועה באלפי שיחי חורש ים תיכוני, מגלה גם משטחי סלע יפהפיים. 

בית עיתאב. היום נותר רק נוף (צילום: יפה רזיאל)

פתחה של מערת התאומים נמצא בגדה הצפונית של הנחל, כשבעה מטרים מעל לאפיקו. המערה התגלתה על ידי "אנשי החברה הבריטית לחקר ארץ ישראל" בשנת 1873, והיא נוצרה כתוצאה מהתמוססות הסלעים במי גשם שהועשרו בפחמן דו חמצני ויצרו את סלעי הקרסט. המערה חשוכה ועל כן חובה להצטייד בפנסים ובנעלי הליכה נוחות, וחובה לשמור היטב על הילדים הקטנים לבל יחליקו. במערה הגדולה והבוצית מספר אולמות, בהם שוכנים אלפי עטלפים, בחלל הגדול שלה קבוע מעקה ברזל המוביל אל החלק הנמוך במערה. משם ממשיכים לדופן השמאלית של המערה ומטפסים אל מעיין שמימיו נקווים בבריכה קטנה. האגדה מספרת שאישה עקרה ששתתה ממי המעיין, ילדה תאומים. 

מאיפה הגיעו העטלפים? הם ככל הנראה, היו פה הרבה לפנינו. במערה חיים כיום ארבעה מיני עטלפים: עטלפי פרי מצויים ועטלפי חרקים – נשפון דק אוזן, אפלול מצוי ופרסף גמדי. העטלפים פעילים בלילה וביום הם שוכנים במקומות אפלים, והמטיילים מתבקשים להימנע מלכוון את אלומות הפנסים אל העטלפים ולפגוע באורחות חייהם. חשוב לזכור כי אנחנו האורחים שלהם, וכי מדובר בבעל חיים שנמצא בסכנת הכחדה.

• למידע נוסף: רשות הטבע והגנים, טל: 5005444 - 02.