בג"ץ בדרך: מדוע לא מיושם חוק השילוב?

חברי ועדת החינוך של הכנסת החליטו היום (ב') להגיש בג"ץ בגין אי יישום חוק השילוב במלואו. החוק, שנחקק כבר לפני ארבע שנים, אמור לאפשר לתלמידים מהחינוך המיוחד להשתלב בבתי ספר רגילים, בהתאם לרצונם ולקביעת הוריהם. לפני כן, משרד החינוך הוא שקבע היכן ילמדו תלמידי החינוך המיוחד ובאילו בתי ספר ישובצו.

בפועל, כך טענו הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים בפני הוועדה, הורה שאינו בעל ממון לא יכול לשלב את ילדו במסגרות הרגילות. ילד בעל צרכים מיוחדים, הלומד בחינוך המיוחד, מקבל סל שירותים רחב - כיתה קטנה, צוות מורים גדול, טיפולים פרא-רפואיים, ועוד. שירותים יקרים אלו ממומנים על-ידי המדינה. אבל, כשילד עובר מהחינוך המיוחד לחינוך הרגיל, הוא מאבד את רוב ההטבות האלו. הורים רבים, המעדיפים שילדיהם ילמדו בחינוך הרגיל כדי לתת להם הזדמנות לחיים מלאים, נאלצים לממן מכיסם את השירותים בעלות של 3,000 ולפעמים גם 10,000 שקלים לחודש.

בדיון הועלו גם טענות נגד משרד האוצר שלא העביר את כל הכספים שהוקצו ליישום החוק לידי משרד החינוך. במשרד האוצר מעבירים את האשמה הלאה: "הסכום לא הועבר למשרד החינוך, כיוון שהוא היה מותנה בהגשת תכנית שילוב על-ידי המשרד - ותכנית כזו עדיין לא הוכנה" אמרה נציגת משרד האוצר, ריקי ארמן.

בנוסף להעברת הכספים שנקבעו בחוק וטרם הגיעו, חברי הוועדה דורשים ממשרד החינוך תוספת ליישום חוק השילוב. לטענתם, הסכום העומד כיום על 40 מיליון שקלים, אינו מספק ויש להגדילו בהתאם להחלטת בג"ץ שקבעה

מינימום שירותים שעלותם, לכל הפחות, 120 מיליון שקלים. הוועדה גם דורשת להגיש לה מיפוי לקויות תלמידים בעלי צרכים מיוחדים תוך חצי שנה.

בתגובה אמרה מנהלת האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, רות פן, כי "תוכנית הכוללת מיפוי לקויות ורמות תפקיד היא עניין אקדמי, האורך זמן רב. המשרד יצא לאחרונה במכרז, והמיפוי יסתיים תוך שנתיים-שלוש".