יש גם מי שמרוויח מהמלחמה

רצה הגורל (או המזל) ורוב הפגיעות אינן מחייבות הריסה של בתים ובניינים ובנייתם מחדש - מדובר בפגיעות הדף, רסיסים, שבירת קירות, טיח, צבע, אינסטלציה ושאר החומרים מהם עשויה פרנסת השיפוצניקים.

"מדובר ב'עונת השיפוצים' הגדולה ביותר שהייתה פה - לא הייתה פריחה כזו מאז קום המדינה, בטח לא באזור הזה. עד עכשיו הוגשו למעלה מ-8,000 תביעות מס רכוש. לבתים יש כבר נזק של יותר ממיליארד שקל" אומר ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים.

"לפני המלחמה ערכנו כנס קבלני שיפוצים בחיפה, הגיעו 800 שיפוצניקים וכולם אמרו: 'יש לנו ידיים עובדות אבל אין לנו עבודה'. חשבנו כבר לארגן אוטובוסים לשיפוצניקים כדי שיגיעו לעבוד באזור המרכז. רצה הגורל והתהפכו היוצרות ומחר כבר נצטרך לארגן אוטובוסים לכיוון ההפוך - צפונה. מדובר בהיקף עצום של עבודות לכל מקצועות השיפוץ ", אומר סיב.

להערכתו, עונת השיפוצים בצפון תגרור עליית מחירים של 20%-15% במחירי השיפוצים ועלייה של כ-10% במחירי חומרי הגלם. "זה ריאלי לחלוטין ושמאי מס רכוש צריכים לקחת את זה בחשבון בהערכות הנזק שלהם", הוא אומר.

על פי ההערכות של יצרנית החלונות מכרמיאל, "קליל", יש עד כה כ-3,000 בתים ומבנים שספגו פגיעות ברמות שונות בשל נפילת הקטיושות. "פתחי הבית הם הרגישים ביותר", מסבירים בחברה. "הדף הפצצות גורם לניפוץ חלונות ולהרס של תריסים ברדיוס של כ-250 מטר לפחות סביב מקום הנפילה". וזה רק מרכיב אחד בשיפוץ. אם נשליך מכאן על כלל השיפוץ הנדרש בדירות שנפגעו, המשמעות היא כסף והרבה.

נזקי המלחמה למבנים גם יגבירו את כניסת ה"חאפרים" לענף, אותם מנסים הקבלנים המוסמכים והרשומים לדחוק בשנים האחרונות לשוליים. כל מי שיידע לאחוז בשפכטל עשוי ליהנות מהשוק שיתפתח.

"קבלני השוליים, החאפרים, ייהנו גם הם מהסיפור הזה, בייחוד כשמדובר בהרבה מאד כסף שיצטרכו לעשות בזמן קצר. רוב התיקונים דחופים - הרי בן אדם לא יכול לחזור לגור בבית בלי חלונות או עם מרצפות שבורות, ובמקרה הזה כל הקודם זוכה", אומר יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים. לדבריו, כבר בימים אלה יש קבלני שיפוצים שהחלו לעבוד, למרות שהסכנה טרם חלפה.

(עידו אפרתי)

"המלחמה מייצרת מצב שונה וטוב יותר, עבור התעשיות הביטחוניות", אומר מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, עמוס ירון. "בשנים האחרונות הפחיתה מערכת הביטחון הישראלית את היקף ההזמנות מהתעשייה הביטחונית הישראלית. כעת, כאשר מלאי תחמושת נאכלים ומערכות נשק משתפשפות ואף מתכלות,

ברור שהתעשייה הישראלית תקבל הזמנות בהיקפים הרבה יותר גדולים".

על פי הערכות במערכת הביטחון, מוציאה הממשלה כ-100 מיליון שקל ביום על תחמושת וציוד מבצעי. לפי ההערכות, תספק התעשייה הביטחונית הישראלית לצה"ל נשק ותחמושת בהיקף כספי של כ-20% מעלות הלחימה, כלומר, כ-20 מיליון שקל ליום. בהנחה שהמלחמה תימשך בסך הכל 50 יום, מדובר במכירות של יותר ממיליארד שקל. ההערכה היא שהרווח יתחלק בין אלביט, רפאל, תע"ש, התעשייה האווירית וסולתם, ויתבטא בתוצאותיהן העסקיות כבר ברבעון השלישי והרביעי של 2006.

"המלחמה גורמת לנו גם נזקים", אומר מנכ"ל תעש אבי פלדר. "המפעל שלנו בקרית שמונה סגור מאז תחילת המלחמה, ואנחנו מתאמצים שהמפעלים בנצרת ובחיפה ימשיכו לעבוד. אבל אין ספק שיש הרבה יותר הזמנות מצה"ל. המלחמה מוכיחה את נחיצות תעש לביטחון ישראל".

אבל עיקר הרווח מהמלחמה, אומרים בתעשיות הביטחוניות, לא יבוא ממכירת הנשק עצמו אלא מהשימוש בו כמקדם מכירות מול צבאות אחרים. "למלחמה יש פוטנציאל שיווקי גדול", אומר בכיר באחת חברות התעשייה הביטחונית. "ברגע שהשתמשו במזל"ט שפיתחה חברה ישראלית וביצעו בו פעולה מוצלחת, יכולת הביצוע שלו מוכחת מבצעית, ולאיש השיווק של החברה בחו"ל כבר יותר קל למכור את המוצר".

"צה"ל עדיין לא הודיע לחברות באופן רשמי שהשתמש במוצרים שלהן, אבל בחברות כבר יודעים", אומר אותו בכיר בתעשייה הביטחונית. "הרי צמרת התעשייה הביטחונית מורכבת כולה מקצינים בכירים, שחלקם גויסו למילואים וכולם מתחככים עם הקצונה הבכירה בצה"ל. כך הם יכולים להמשיך ולמכור את התחמושת בארץ וגם להיות מעודכנים בשימושים שצה"ל עשה בה, כדי למכור אותה בחו"ל".

(תני גולדשטיין)

מרשת ישרוטל נמסר כי באילת עומדת התפוסה ממילא על 90%-85% במהלך חודשי הקיץ. אנשי הצפון, מודים ברשת, אכן סייעו לה לעלות ולהגיע, במלונות מסוימים, גם לתפוסה אופטימלית של מאה אחוזים. הביקוש הגדול ביותר נרשם במהלך סופי השבוע, שהרי גם מי שנשאר בצפון, זקוק מדי פעם ליומיים שלושה של מנוחה מהלחץ והקטיושות. חלק מהרשתות באילת מיהרו, עם פרוץ המלחמה, לבטל מבצעים והוזלות והעלו את מחירי החדרים לנוכח הביקוש הגואה מהצפון.

מרשת פתאל נמסר כי בחודש יולי הגיעה תפוסת המלונות באילת ל-90% ובים המלח ל-80%. מדובר בתפוסות זהות לשנים קודמות, אך תמהיל המבקרים היה שונה: את מקומה של התיירות הנכנסת שביטלה הזמנות ומיעוטה אף הקדים יציאתו מן הארץ, תפסו אנשי הצפון. גם מלונות פתאל האילתים נהנו במהלך חודש יולי מימים בהם הביקוש היה גבוה מן ההיצע והחדרים כולם מלאים.

ברשת מלונות דן, שמלונותיה פרושים ברחבי הארץ ורק שניים מהם באילת, הצטיירה תמונה שונה מעט. לדברי רפי בארי, סמנכ"ל השיווק של הרשת, עם נפילת הקטיושה הראשונה התרוקנו מלונות חיפה במחצית מהתפוסה, ובשלושת הימים הראשונים נסגר מלון דן כרמל של הרשת בחיפה. "התקשורת שהגיעה מרחבי העולם הגיעה לדן פנורמה והעלתה את התפוסה לקו הנורמלי", מספר בארי. מלונות אחרים בחיפה לא זכו להתעניינות התקשורת והתפוסה בהם דלילה.

לדבריו, העובדה שהרשת הודיעה כי לא תעלה מחירים והציעה מבצעים מיוחדים לתושבי הצפון ואף אירחה בחינם מאות מהם, לא סייעה למחזור. אם נדמה היה כי מלונות הרשת באילת יצילו את המצב הרי שגם אלה לא הגיעו לתפוסתם הרגילה (93%) והם מתקרבים ל-90%.

להערכתו של בארי יתכן שהישראלים ששמעו כי "הכל מלא", לא טרחו לבדוק האם השמועה נכונה, ויתכן כי העדיפו מלונות זולים יותר בהם מאפשר התקציב המוגבל, שהייה ארוכה יותר. "להערכתי לא הרווחתי באף מלון" הוא מסכם. "בסך הכל התפוסה הגיעה ל- 20% פחות מחודש יולי רגיל וגם המחירים ירדו בשל הוספת המבצעים וההנחות".

אם המלונות באילת ימשיכו לגזור קופון מן החופש והמלחמה, הרי שמלונות חיפה וצפונה יתקשו לחזור למסלול. "זה ייקח זמן" אומר רפי בארי. "גם אחרי הפסקת האש נופשים לא ירוצו מייד צפונה".

(טלי חרותי-סובר)

שוק תרופות ההרגעה פורח בימים אלה וליצרני התרופות יש בהחלט סיבה להירגע בעצמם. מרשת ניו-פארם נמסר כי מאז תחילת המלחמה מורגש גידול של 36% ברכישת מוצרי הרגעה, בעיקר טבעיים.

מרשת סופר פארם נמסר כי בחודש יולי חלה עלייה משמעותית במכירות של תרופות הרגעה: המכירות של תרופות מרשם כגון "בונדורמיל" עלו ב-15% ותרופות לטיפול בחרדה, כמו "קסאנאגיס", עלו ב-10%. בתחום מוצרי ההרגעה הטבעיים נרשמה גם כן עלייה: מכירות תרופת ה"רסקיו" (פארמה גורי) עלו ב-36%, "רגיעון יום" (הדס) 

ב-12%, "רגיעון לילה" - ב-6%,  R47 - מוצר הומאופתי להרגעת לחץ עלייה של 33% במכירות, "נירוונה" (ד"ר פישר) ב-14%. עוד מציינים בסופר-פארם כי באזור הצפון נרשמה עלייה של פי שלושה במכירות של תרופות הרגעה ובאזור המרכז נרשמה עלייה של 20%.

לדברי תמר דורון, מנהלת מוצרים בחטיבת תוספי התזונה בחברת ד"ר פישר, מאז פרוץ הקרבות בגבול הצפון אנחנו עדים לעליה משמעותית בצריכת תרופת "נירוונה" של החברה - לטיפול במצבי לחץ וחרדה. באזור המרכז - תל אביב רבתי, פתח תקוה וירושלים - עלייה של פי שלושה במכירות. כך גם בשפלה. באזור הצפון – חדרה, חיפה, עכו נהריה ועפולה, נרשמה עלייה של פי שניים בצריכת תרופת ההרגעה, זאת על אף הדילדול המשמעותי באוכלוסייה שנשארה בצפון.

חברת התרופות הדס מדווחת על עלייה של כ-20%-15% בביקוש למוצרי סדרת "רגיעון" בחודש האחרון. הביקוש המוגבר למוצר הוא מצד רשתות הפארם, בתי המרקחת ובתי הטבע, המזמינים כמויות גדולות מהרגיל של הסדרה. בחודש האחרון מכרה החברה כ-10,000 ממוצרי הסדרה, לעומת 8,500 בחודש ממוצע.

(עידו אפרתי ואורנה יפת)

ענף כלכלי נוסף שיוצא מורווח מהמלחמה הוא ענף התקשורת - כל נפילה של רקטה, תזוזת כוחות או נאום של נסראללה גוררים שיחת הרגעה בין-יבשתיות לקרובים בחו"ל והתוצאות הכלכליות בהתאם.

בזק בינלאומי מדווחת על גידול של עשרות אחוזים בתנועת השיחות הבינלאומית במהלך חודש יולי. באשר ליושבי הצפון - התנועה ש0 עלתה בכ-80% בממוצע.

מחברת ברק 013 נמסר כי בחודש יולי נרשם גידול של 15% בהיקף דקות השיחה היוצאות לחו"ל, כשבהיקף השיחות הנכנסות נרשם גידול של כ-30%. 

בחברת 015 סמייל נרשמה במהלך חודש יולי עלייה של 50% בדקות היוצאות ו-80% בדקות הנכנסות. גם חברת אקספון (018) מדווחת על גידול חד בהיקפי השיחות. מנתוני החברה עולה כי במהלך יולי נרשמו 13.5 מיליון דקות שיחה מישראל לחו"ל ומחו"ל לישראל, זאת לעומת 11.5 מיליון דקות בחודש יוני - עלייה של 17%.

(שלומי דונר)

"איך מגיעים לסנטר? איפה זה אלנבי? יש כאן פאב באזור?" אלו השאלות בהם נתקלים לאחרונה תל-אביבים רבים. ולא, אלו לא שאלות של תיירים מחו"ל, אלא של תושבי הצפון שמאכלסים בהמוניהם את העיר ומחפשים אטרקציות ומקומות בילוי. 

תושבי הצפון שעברו לגור באזור המרכז רוכשים בעיר בגדים וציוד ששכחו לקחת עימם, מבלים עם הילדים ואוכלים במסעדות ובבתי קפה. בכל העסקים הללו חל גידול בפדיון בשבועות האחרונים. וכך, בעוד מאות מפעלים ואלפי עסקים קטנים בצפון סגורים, יש בתל אביב מי שמרוויח היטב בתקופת המלחמה.

בעלי המסעדות ובתי הקפה מספרים על עלייה של 10% עד 30% בהכנסות מאז תחילת המלחמה. מנהל באחת המסעדות סיפר כי "70% מהלקוחות שלי הם צרפתים ופליטים מהצפון". אחר אמר: "עוד נתגעגע לפליטים". אבל יש גם כאלו שמנצלים את המצב ומעלים מחירים, ועל כך אמרה לנו אשה אחת מהצפון: "יש מלחמה - איך הם לא מתביישים".

(אבי שאולי)

חברות ההפקה שעוסקות בשגרה בהפקות כמו ה'דוגמניות' ו'החיים זה לא הכל', עובדות במלוא המרץ בזמן מלחמה כדי לספק את התיאבון הגדול של רשתות הטלוויזיה הזרות המבקשות להעביר דיווחים מהמלחמה בצפון. ישראל מהווה תמיד מוקד עניין לתקשורת הבינלאומית ועם פרוץ המלחמה הגיעו לכאן עשרות צוותי טלוויזיה זרים מכל רחבי העולם.

הכתבים זקוקים לציוד ולשירותי שידור נוספים אותם מספקות מספר מצומצם מאוד של חברות מקומיות שרגילות בימים כתיקונם לעבוד בהפקות של טלנובלות.

בשוק ההפקות מתמחרים את העבודה בדולרים. על פי הערכות בשוק, מרוויחות חברות ההפקה בתקופה זו מיליוני דולרים. כדי לסבר את האוזן, שעת עריכה באולפן עולה כ-100 דולר. ניידות שידור, צוותי צילום, ואולפני עריכה עובדים מסביב השעון בצפון ובעזה, כדי לספק שירותי תקשורת ל-CNN, סקיי ניוז, Fox News, RTL, ABC ורשתות אחרות.

מעבר לכתבים הזרים הנמצאים בישראל בשגרה, מאז החלה המלחמה, הגיעו לארץ כתבים מסין, קוריאה, אוסטרליה, ניו-זילנד, יוון (3 תחנות טלוויזיה שונות), יפן, איטליה. מלשכת העיתונות הממשלתית נמסר כי מאז תחילת המלחמה כמעט 900 עיתונאים הגישו בקשה לעבוד בארץ.

חנני רפופורט, מנהל חטיבת החדשות ואמצעי הפקה בחברת JCS אומר: "מתחילת המלחמה הפקנו אלפי דקות שידור. אנו מספקים לכתבים הזרים את כל שנדרש להם כדי לשדר: משרדים, אולפנים, ציוד, רכב, צוות מקצועי".