כך נתקעתי בסין

טעיתי בדרך, ואחר כך נתקעתי. סין הייתה חלום רחוק מאז הילדות, ותמיד חשבתי שאני אגיע לכאן בפנסיה או כשיהיה כסף, אחרי הזכייה בלוטו ואולי בגלגול הבא. אחרי סיום התואר והתברגות במשרה בטוחה בחברת תוכנה קטנה, היה קצת כסף. החלטתי להגשים חלום, לקחתי שבוע חופש ונסעתי. לאירלנד.  

אישה בסין. חידה מרתקת (צילום: איי פי)

טוב, זה לא ממש היה קשור, אבל הנסיעה ההיא העירה בי יצר נדודים חבוי היטב. בתזמון מופלא, קיבלתי מכתב פיטורין חודש אחרי החזרה מאירלנד. בפיצויים קניתי כרטיס פתוח לשנה, לאסיה, עם כוונה לעבור בטיבט ובסין ולהמשיך לעוד כמה מקומות לפני החזרה לארץ ולחיפושי העבודה. התכנית הזו עדיין בתוקף, אלא שנתקעתי בסין קצת יותר זמן מהמצופה.

סין, מהיום הראשון, הייתה חידה מרתקת בעיני, ואחרי כמה חודשים של טיול רציתי להבין יותר, ללמוד ולשמוע ולראות יותר מאשר נופים מחלון של אוטובוס. לימדתי אנגלית כדי להתפרנס, התחלתי ללמוד סינית, ואז עברתי לאן שהלב משך, אל ההרים של יוננאן ואזור המיעוטים הכפרי. עבדתי בהתנדבות והמשכתי לעיסוקים של היום, כתיבה עיתונאית והדרכות טיולים ועבודה למען הסביבה והטבע המתכלה של יוננאן. עיסוק בענייני איכות הסביבה בסין המכורה לתיעוש, אגב, הוא משימה חסרת תוחלת וחסרת תכלית שרק מטורפים מתפתים להתחיל בה.

היא בעיקר נורא שונה. לא רק הדקדוק וההגייה, אלא כל עולם הדימויים, מטבעות הלשון, אופן החשיבה, כל הדברים שמרכיבים שפה שונים מאוד וצריך להתרגל אליהם. הדקדוק הסיני פשוט בהרבה מזה של השפות האירופאיות, ובוודאי שיותר מהדקדוק העברי.

והטונים, טוב, צריך להתרגל אליהם, אבל זה מה שעושה את החיים כאן למעניינים, למשל כשלאו ווי פנג יואו (חבר זר) אחד, שעדיין לא שולט היטב בטונים, מתכוון להגיד לנהג המונית: "רק תעז" (לרמות אותנו במחיר) ויוצא לו: "אני רוצה לז...ן אותך".

סין. חיים מעניינים ומתסכלים (צילום: אלון מרדכי)

כל האמור לעיל נכון לגבי השפה המדוברת. לימוד קרוא וכתוב בסינית זה אכן נורא קשה, ואפילו נורא נורא קשה. זה מה שהופך את החיים כאן למעניינים, ומתסכלים להפליא גם כן.

"את באמת כל כך אוהבת את סין?"

לא באותה צורה שתושבי נהריה מרגישים אותה. אחרי הכל, לא נופלים כאן טילים. כלי התקשורת מקדישים מקום די נרחב לסיקור המלחמה, וסיקור די מאוזן, יש לציין. ועלי, כמו על כל ישראלי באשר הוא, נדמה לי, המלחמה משפיעה כך שאלמלא פחד העורכת עלי, הייתי ממלאת את כל השטח המוקצב למדור (ומבחינתי גם את עמודי חדשות הפנים, חדשות החוץ והכלכלה) במילים "רק שאסף ואיתי יחזרו מהר ובשלום". ושיהיה שקט לכולנו ושלום על ישראל.

• לחוויות וסיפורים נוספים על החיים כישראלית בסין - לחצו כאן