שתף קטע נבחר

אבו גוש: דוד רקד, הנזירים שרים

כעשרים נזירים לבושים בגלימות לבנות מטפחים 30 דונם של גינה מדהימה ומבנים צלבניים עתיקים שנשתמרו בשלמותם, שומרים על מעיין עתיק ומזמרים תפילות מתחת לציורי קיר מרשימים. ביקור במנזר הבנדקטיני באבו גוש, לפני או במקום החומוס

מאחורי דלת מתכת כחולה ובה פעמון, מסתתרת לה פינת חמד קסומה ונדירה במחוזותינו. גינה ירוקה, עצי אורן וזית עתיקים, בוסתן, גפנים, פינת זולה ומפעל קרמיקה, וגם קונצרטים פעמיים בשנה - כל אלה ועוד נמצאים ומתרחשים במנזר הבנדיקטיני באבו גוש, בלב ליבו של הכפר, ממש בסמוך למסגד הראשי ולמסעדות החומוס.

 

המנזר ובו כנסיית התחייה, שייך למסדר הבנדקטיני, מסדר הנזירות הקתולי הראשון בהיסטוריה שהוקם על ידי בנדיקטוס הקדוש, איטלקי בן המאה ה-6. רבים מכירים את הבנדיקטינים מהמנזר שבסרט "שם הוורד", שם הם היו מפחידים משהו, אבל כאן, באבו גוש, מובטח לנו שהנזירים חביבים ביותר ומסבירי פנים.

 

האח אוליביה הוא המדריך הראשי של המנזר, ולמרות שהוא בארץ מאז 1977 מוצאו הצרפתי נשמע היטב (נזירי המקום כפופים למנזר הראשי בטוסקנה ולמנזר האם בנורמנדי). ההומור, חיבתו לבני אדם באשר הם ותפקידו כמדריך ("אני גם אחראי על הגינון ועל השירה בזמן התפילות"), סייעו ללא ספק בהפיכת המנזר לאתר עמוס בתיירים ישראלים וזרים.

 

חצר המנזר כוללת כמעט 30 דונם של גינה מדהימה ועצים עתיקים כדוגמת האורן והזית. במנזר עצמו גרים כיום כעשרה נזירים (מצרפת וקונגו) ועוד כ-12 נזירות שחיות במבנה הסמוך לדלת הכניסה. את רוב היום מעבירים הנזירים בעבודה בגינה ובמפעל הקרמיקה והנרות שבמתחם, בתפילה ובלימודי דת. מהיכן הפרנסה? "על פי דרכנו אנו, עלינו לספק לעצמנו את כל צרכינו, כלומר מעין משק אוטארקי. פרנסתנו מחנות המפעל שבחצר, מתיירים ומעט מאוד מתרומות" אומר אוליביה.

 

למה צחקה מיכל?

 

המנזר נבנה ככנסיה ע"י האבירים הצלבנים ההוספיטלרים בשנת 1145. על פי המסורת, כאן שכנה אמָאוס האונגליונית (הברית החדשה, לוקס כד') ולכן נבנתה הכנסיה. המעיין שבלב הכנסיה שימש על פי מסורת קדומה אחרת כמעיינהּ של גבעת קריית יערים המקראית. מכאן, לפי המסורת, העלה דוד המלך את ארון הברית אל ירושלים וכאן רקד ופיזז כאשר מיכל השתאתה על מעשיו "וְהָיָה אֲרוֹן יְהוָה, בָּא עִיר דָּוִד; וּמִיכַל בַּת-שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן, וַתֵּרֶא אֶת-הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהוָה, וַתִּבֶז לוֹ, בְּלִבָּהּ" (שמואל ב', פרק ו'). המבנה, אגב, נחשב לאחד מהמבנים הצלבניים השלמים הבודדים ששרדו בארצנו.


תקרה מצוירת בכנסיה (צילום: רון פלד)

 

מי שיכנס אל חנות מפעל הקרמיקה שבמקום יוכל להבחין ממש בכניסה משמאל באבן ועליה כתובת בערבית. בכתובת מוזכר שמו של החליף האומאי סולימאן אבן עבד אלמליכּ, מי שבנה את כיפת הסלע בשנת 691 וכן מי שיסד את העיר הערבית הראשונה בארצינו, רמלה בשנת 716.

 

במשך השנים ננטשה הכנסיה ועמדה ריקה כמעט 730 שנה. בשנת 1873 העניק הסולטאן עבד אל עזיז את המתחם לממשלת צרפת, ולה הוא שייך עד היום. הנזירים הבנדקטינים הגיעו לא"י רק בסוף המאה ה-19 ולכנסיה עצמה בשנת 1901. 

 

יהודים, נוצרים ומוסלמים

 

בכנסיה התחתית, הקריפטה, ניתן להבחין בקירות העבים שבנו הצלבנים. העבה שביניהם משתרע על פני יותר משלושה וחצי מטרים. בתחתית הקריפטה נמצא המעיין שאת מימיו המפעפעים ניתן לשמוע. בצד הכניסה ניתן להבחין בארון קבורה עשוי עופרת, סרקופג בו נמצאו עצמותיו של קצין רומאי מהמאה ה-2 לספירה. מדרגות מובילות אל הכנסיה העילית, אחד מאולמות הכנסיה המרשימים בארץ. כאן מתקיימות 6 תפילת יומיות, החל מ-05:30 בבוקר ועד 20:30 בערב. התהודה בכנסיה בת 800 השנים נדירה. אם יתמזל מזלכם לשמוע את הנזירים בתפילה או את אוליביה, "הזמר הראשי" - הרווחתם (ואם ממש התאהבתם, תוכלו לרכוש דיסק ממזמוריהם בחנות המקומית).

 

על קירות הכנסיה ועמודיה, ציורי קיר (פרסקות) מהמאה ה-13. הציורים הנחשבים לנדירים מאוד נוקו ושוקמו בעשר השנים האחרונות. למרות שהמנזר קתולי, וכך היו גם מייסדיו הצלבנים, את הציורים ציירו אמנים יוונים אורתודוכסים בסגנון ביזנטי. הדמויות המופיעות בציורים נטולות תווי פנים. לא ידוע מתי בדיוק נמחקו הפרצופים, אולם ככל הנראה נעשה הדבר בידי מוסלמים, שעל פי אמונתם חל איסור על ציור תווי פנים.

 

בחלק המערבי של החצר, בוסתן מלא עצי פרי, גפנים וגם בית הקברות של המנזר. בלב הבוסתן פינת ישיבה, ואם אולביה לא עסוק במיוחד הוא ישמח לשבת ולפטפט איתכם, ואין שאלה שלא תוכלו לקבל עליה תשובה. "העובדה שישראלים-יהודים באים לכפר מוסלמי כדי לשמוע מוזיקה בכנסיה נוצרית (פסטיבלי מוזיקה קלאסית מתקיימים בכנסיה בכל סוכות ושבועות, ר.פ.) - זו אולי הסיבה להמצאותנו כאן", אומר אוליביה ומבקש להדגיש: "לא משנה מה דתך או מוצאך, כל עוד אתה בן אדם. איננו מסיונרים ואיננו מעוניינים בהמרת דתו של אף אחד. נהפוך הוא. היהודים הם המקורות שלנו".

 

  • שעות ביקור במנזר: ב'-ד', ו'-שבת, 8:30-11:30 ו-14:30-17:30. 

  

  • הסיור הבא: אמת המים מתחת לארמון הנציב
  • לסיורים הקודמים לחצו כאן 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דוד הכהן
המנזר. פינת חמד
צילום: דוד הכהן
האח אוליביה. הזמר הראשי
צילום: רון פלד
פרסקו. נטול פנים
צילום: רון פלד
מומלצים