הבלוג של אחמדי-נג'אד - לא סימן חיובי לחופש הביטוי

הטלוויזיה הממלכתית של איראן הכריזה אתמול (א') על השקת הבלוג הרשמי של הנשיא, מחמוד אחמדי-נג'אד בכתובת ahmadinejad.ir – בו הוא כותב על ילדותו, על המהפכה האיסלאמית ועל מלחמת איראן-עיראק. התחלה של פריחה מחודשת של חופש הביטוי במדינה? לא בדיוק.

מאז למינויו של אחמדי-נג'אד לנשיא, הרשויות באיראן הגבירו את הלחץ על הבלוגרים הפופולריים והן מבצעות יותר מעצרים, כחלק מהחמרת המדיניות בנושא האינטרנט. בחירתו ב-2005 הביאה לסוף עידן האינטרנט

החופשי במדינה, שהפך את איראן לאחת הקהילות המקוונות התוססות במזרח התיכון.

סעיד חביבי חש שהוא על הכוונת. הסיבה: ביומן הרשת שלו הוא מותח ביקורת על חלק מהמדיניות של התיאוקרטיה האיראנית.

הוא צופה כי יום אחד – ייתכן שכבר בקרוב – הוא ייאסר ואתר האינטרנט שלו ייסגר. "כך הם ישתיקו קול נוסף", אומר חביבי, 34, "אני בהחלט מאמין כי אזכה לראות תא כלא מבפנים".

חביבי לא לבד

הבלוגים האיראניים הראשונים הופיעו לפני חמש שנים. הייתה אז אף תחושה מסוימת של עידוד של המשטר כלפי התופעה, כאשר גם סגן הנשיא, מוחמד עלי עבטיי פתח בלוג. תוך זמן קצר מאות הפעילו בלוגים באנגלית ובפרסית. רוב הבלוגים השתמשו בפסיבדונים, ולא היססו לגעת בכל נושא: סקס, בדיחות גזעניות, וידויים אישיים וביקורת על המשטר.

אך הצנזורים האיראנים מאוד עסוקים בימים אלה. הם פועלים נגד תכנים מיניים, התייחסויות לפוליטיקה בינלאומית, מחאות נגד המשטר וכל התבטאות אחרות שגורמת אי נוחות לשלטונות האיסלאמיים. הניסיון לחסום את הבלוגרים החל בשנה שעברה. הבחירה של אחמדי-נג'אד, יחד עם השתלטות השמרנים על הפרלמנט ב-2004, הותירו את הליברלים חסרי כח.

אלפי בלוגים ואתרים נחסמו, בהם אתרים של קבוצות אופוזיציה מחו"ל ואתרי חדשות כמו האתר בפרסית של ה-BBC וקול אמריקה. עם זאת, אתרים כמו הג'רוזלם פוסט או האתר הקורא לחילופי שלטון באיראן regimechangeiran.com נותרו זמינים.

הסכנה המאיימת על הבלוגרים אינה הסרת האתר שלהם מהרשת בלבד. אם יורשעו, הם צפויים לעונש מאסר מרבי של חמש שנים. רובם שוהים במעצר זמן רב בטרם נפתח משפטם.

50 בלוגרים נעצרו

מוחמד עלי דדקע, עורך דין ופעיל בתחום זכויות אדם, מעריך כי לפחות 50 בלוגרים נעצרו מאז השנה שעברה. "בכל יום אנו עדים להפרות של החוק הבינלאומי על ידי הממשלה", הוא אומר. בתחילת החודש הרשויות הוציאו אל מחוץ לחוק את ארגון זכויות האדם שהקים דדקע ביחד עם פעילים נוספים, בהם כלת פרס נובל לספרות שירין עבדי.

אחד הלקוחות היותר מפורסמים של דדקע הוא עבד טבנצ'ח, סטודנט מאוניברסיטת טהרן שנעצר

במאי והואשם בהפרעה לסדר הציבורי באמצעות הבלוג שלו. דדקע טוען כי טבנצ'ח, 23, הוכה בכלא ונפגע בכליה בטרם שוחרר בערבות בחודש יולי. תאריך משפט לא נקבע.

טבנצ'ח סרב להתראיין, אך חברו, הבלוגר חביבי, מספר כי הוא חזר לבית משפחתו בערק במרכז איראן והוא עובר סדרת טיפולים. "הוא מפוחד", אומר חביבי, "הוא רחוק מחבריו ומהלימודים. השלטון מנסה ללמד אותנו לקח: תשתקו ותהיו צייתנים – אחרת נרדוף אתכם. סירבנו לציית ותראו מה קרה לנו".

ביקורת על תוכנית הגרעין

חביבי, טבנצ'ח וארבעה בלוגרים נוספים פירסמו קטעים בבלוגים שלהם בחודש אפריל, בהם קראו לרב שיח לאומי בנושא תוכנית הגרעין האיראנית. המכתבים העלו תהיות בדבר הנזק הדיפלומטי הצפוי להתעקשות האיראנית להמשיך בתוכנית, ועל הנזקים האקולוגיים שייגרמו כתוצאה מפסולת גרעינית.

בעקבות פרסום המכתבים טבנצ'ח נעצר וכך גם כמה סטודנטים נוספים שחתמו על המכתב. חביבי סבור כי הוא הבא בתור. הוא מעדכן בבלוג שלו - daneshesorkh.blogfa.com – חדשות על המשפט של טבנצ'ח ועל כמה בלוגרים נוספים שעומדים בפני משפט. "לא נלך לכלא בשקט", הוא מבטיח.

חסין דרח'שאן, בלוגר איראני פופולרי המתגורר בטורנטו, קנדה, אומר כי הרשויות החליטו על "מכה מקדימה" נגד כל התקשורת ברשת. "זה מראה עד כמה הם פרנואידים", אומר דרח'שאן, שהיה שותף לפריחה של הבלוגים האיראנים ב-2001 כאשר פירסם מדריך להקמת בלוגים בפרסית.

"הם פוחדים כי האתרים והבלוגים ישמשו בעתיד את מתנגדי המשטר כדי לתקשר ולהתארגן. הם מנסים לשלוט ברשת לפני שהרשת תשלוט בהם".

נוסף על כך, השלטונות מסננים את הגישה של האיראנים לרשת באמצעות ספקיות האינטרנט המקומיות. 

שלטון האייתולות האיראני – לפחות עד כניסתו של אחמדי-נג'אד לתפקיד – ויתר על הניסיון לכפות את השקפותיו ברחוב. כך, נשים מתחו את הגבולות כאשר חשפו יותר ויותר מגופן. אפשר להשיג כל סוג של מוזיקה או סרטים מערביים אם יש לכם את הקשרים הנכונים. צלחות לוויין אסורות באופן רשמי, אך נפוצות בכל מקום.

גם הצנזורה באינטרנט אינה מושלמת. גולשים משתמשים באתרי פרוקסי אנונימיים כדי לעקוף את המסננים של המדינה ולגשת לכל אתר ללא הפרעה. "מדובר במאבק קלאסי של חופש ביטוי נגד צנזורה", אמר עיסא סהרקיז, חבר באיגוד חופש העיתונות האיראני. "הקשחת הקו כלפי הבלוגרים היא חלק ממדיניות של החמרת הצנזורה של המדינה".