"לא ייתכן שקונים אישה כמו שקונים שווארמה"
בעצרת לציון יום המאבק בסחר בנשים, קראה יעל דיין לשים אות קלון לגבר שהולך לאישה נסחרת. "זה יותר מאונס", אמרה. נציגה מחיפה סיפרה על זונות שהוכרחו לצאת מדי יום לצמתים למרות הרקטות. מארגנות האירוע ניסו לנפץ את האשליה שנשים עובדות בזנות מבחירה: "גם קיבוץ נדבות הוא בחירה, אך משום מה רק עניים עוסקים בכך"
"משטרה, משטרה - האישה היא לא סחורה" ו"לקוחות הם אנסים" הן רק כמה מהקריאות שנשמעו באירוע המחאה שקיימה אתמול אחר הצהריים (יום ד') הקואליציה נגד סחר בנשים. כמה עשרות מחברי הארגונים המרכיבים את הקואליציה, בהם גם התנועה היהודית הרפורמית, התכנסו ברחוב גולומב בתל אביב כדי לקיים עצרת לזכרן של ארבע נשים שנשרפו למוות במכון ליווי בשנת 2000. אחרי מותן הכריזו ארגוני הנשים על יום זה כיום לציון המאבק נגד סחר בנשים.
בתום טקס האזכרה ערכו המפגינים צעדה שעברה בין כל מכוני הליווי עד לגן הקווקזים שברחוב לוינסקי בנווה שאנן - לב ליבו של מרכז הזנות השוקק ביותר בארץ.
"זה יותר מאונס. כל אחת מהנשים הנסחרות כאן היא נרצחת בפוטנציה. זה אות קלון למדינה ולחברה שלנו", כך פתחה את העצרת יעל דיין, מחזיקת תיק הרווחה בעיריית תל אביב. "הועברו חוקים, התכנסה ועדה פרלמנטרית והמחאה נמשכת כמה שנים. חשבנו שהתופעה תלך ותדעך אבל לצערנו אנחנו שוב מתכנסים כאן. הדברים קורים פה מעבר לפינה, ברחובות האלה זה עדיין נמשך. אנחנו צריכים להיות לא רק הפגנה, אלא כוח לחץ".
דיין הפנתה את האצבע המאשימה כלפי המין הגברי. "הנשים הן רק בחזקת סחורה, הן לא יכולות לחלץ את עצמן. מי שנותן להן את זכות הקיום הם הגברים: הסרסורים והלקוחות. יש לשים אות קלון לגבר שהולך לאישה שנסחרת, גבר שמספר לחבריו על הפנים ועל החוץ שלה ואומר 'היא לא מדברת עברית אבל וואלה, הגוף שלה מדבר אליי'. לא ייתכן שכמו שאני הולכת וקונה שווארמה מישהו הולך וקונה אישה".
"רק 20% מגנים את הלקוחות"
רוני אלוני-סדובניק מהמטה למאבק בסחר בנשים ומעמותת עצו"ם (עבודת צדקה ומשפט) מנסה לנפץ כמה דעות קדומות כלפי נשים העוסקות בזנות. "אומרים שזו בחירה. גם הזכות להיות מקבץ נדבות נתונה לכולם אבל משום מה רק העניים בוחרים בכך. זה מה שקורה גם עם הנשים הללו".
לדבריה, ההיסטוריה של העם היהודי אמורה הייתה ללמד אותנו דבר או שניים על היחס לאלו שגורלם לא שפר עליהם. "אנחנו עם שירד למצרים בגלל מחסור כלכלי והפכו אותנו לעבדים. עד היום אנו מציינים את האירוע הזה ואת הטראומה שהוא גרם. אנחנו עושים את אותו הדבר לנשים האלה, שמגיעות לכאן כי אין להן מה לאכול והופכות לשפחות".
משתתפי ההפגנה (צילום: ניב קלדרון)
אסתר עילם, ממייסדות המרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית וחברה בהנהלת "אחותי", מוחה על חוסר אכיפת החוקים נגד סחר בנשים אך גם על יחס הציבור. "מחקר שנעשה לאחרונה הראה ש-80% מהציבור הישראלי מגנה את הסרסורים ורק 20% את הלקוחות. מקומות אלו נקראים כעת 'מכונים', שם מכובד ורציני, אבל שינוי השם מ'בית בושת' לא מוחק את הבושה של הממשלה והעירייה שלא סוגרת את המכונים האלה. מתייחסים לתופעה כאל דבר שנעשה בחצר האחורית אך זו אשליה. למעשה ישראל היא מרכז עולמי לסחר בנשים".
רבים בעצרת השוו את היחס לסחר בנשים ליחס לאזור נווה שאנן. פארס שעאבי ואתי נכטיכל, תושבי השכונה שנגמלו מסמים, סיפרו שנשים מכורות מסתובבות בשכונה ומקיימות יחסי מין עם גברים תמורת עשרים שקלים כדי לשבור את הקריז. העירייה, כך לטענתם, מספקת אפשרויות גמילה רק לאלה שבתעודת הזהות שלהם מצוין שהם תושבי העיר. מהגרות לא חוקיות ותושבות ערים אחרות למשל, נופלות בין הכיסאות: הן לא יכולות לעזוב את הסרסור ואין עירייה ומשטרה שיגאלו אותן.
במלחמה: זונות הצפון עבדו כרגיל
ריטה חייקין מ"אישה לאישה", המרכז הפמיניסטי בחיפה, תיארה מצב לא פחות קשה בצפון, שהחמיר עוד יותר במלחמה. "בחודש האחרון מערכת הרווחה בחיפה קרסה, אבל מכוני הליווי המשיכו לפעול כרגיל. הסרסורים המשיכו לשלוח את הנשים לעמוד בצומת הצ'ק פוסט ובצומת קריית אתא כשהן חשופות לאיום הטילים מדי יום. גם סיוע נפשי לא יכולנו להעניק להן כי הסרסורים לא מאפשרים לנו להתקרב".
גם מה שנחשב כ"הישג" מבחינת הלחימה, הפריסה הצפויה של כוח רב לאומי בדרום לבנון, עלולה לדעת חייקין להחמיר את מצב הזנות. "חלק מהכוח הרב לאומי שישוגר ללבנון יתפרס באזור נהריה. אנו חוששים שהדבר יגרום להתפשטות זנות גם לאזור הצפון".
זו לא הפעם היחידה שהמלחמה הוזכרה באירוע. רוזה פולדוש מ"אחותי" נאמה על מלחמות צודקות של גברים וזעם לא מוצדק של נשים. "מדוע מותר למדינה שלמה לשלוח צבא נגד מי שמאיים על קיומה ולציבור הנשים העצום אסור להילחם באוייב שלהן"?
השחקנית דליה שימקו שהגיעה לעצרת הביעה דאגה ממצבה של החברה הישראלית מבחינה ערכית. "סחר בנשים זו מוגלה שמעידה על מחלה שהתפשטה בחברה שלנו. בעיני אין דבר חשוב יותר מכבוד האדם. אם אין כבוד לחיי אדם אין טעם לקיום המדינה. אין על מה להילחם. על מה נלחמים אם כל הערכים פושטים את הרגל"?
"בעיני שוטרים זנות היא משהו טבעי"
לא רק נשים היו שם. גלעד, תושב תל אביב בן 28, הגיע להפגנה לאות הזדהות עם המטרה. "זו מחלה לטעון שזנות היא בחירה חופשית, זו אמתלה". אפרים בר, חבר בוועד נגד עינויים וממארגני ההפגנה, ניסה להסביר כיצד ייתכן שהתופעה אינה חוקית ובכל זאת המכונים פועלים בגלוי: "אין שום בעיה לסגור את כל המכונים בארץ, תוך שעתיים. אבל המשטרה עוצמת עין כי בעלי המכונים הם סוכנים, מודיעין של המשטרה. הם מדווחים על פשעים והנשים נחשבות כקורבן נחות. בעיני המשטרה, סמים ועבירות רכוש חשובים יותר מעבירות נגד נשים".
שולה קשת, גם היא ממארגנות ההפגנה, הוסיפה שהרשויות מאמינות שהמכונים צריכים להתקיים משום שזנות היא "משהו טבעי". "בזמנו שמעתי את אחד המפקדים במרחב ירקון אומר שהמכונים צריכים להישאר על כנם מפני שאחרת העובדים הזרים ילכו לאנוס נשים בצפון תל אביב. כך אפשר לראות את הגישה: זנות היא דבר טבעי ואם כבר היא מתקיימת, שזה יקרה בדרום תל אביב. אבל רוב הלקוחות הם תוצרת כחול לבן. כך קורה שהנשים נמכרות פעמיים - על ידי הסרסורים ועל ידי רשויות המדינה".
