"היה כשל תודעתי-תפיסתי בשש השנים האחרונות"

בימים הקרובים יחליט ראש הממשלה, אהוד אולמרט, על אופי הוועדה שתוקם לבדיקת התנהלות הגורמים הבכירים במלחמת לבנון השניה. עד הקמתה, ועל רקע תחילת עבודתה של ועדת הבדיקה בראשות רב-אלוף במילואים אמנון ליפקין-שחק, מתחילים להיערך ביחידות צה"ל השונות לקראת שלב השאלות הקשות ויש מי שמטיל את האחריות למחדלים על הקצינים לשעבר.

מי שיתבקשו על ידי ועדות הבדיקה והחקירה לספק הסברים, יהיו בין היתר מפקדי חיל הים. החיל מילא תפקיד מרכזי במהלך המלחמה כאשר הטיל סגר ימי על חופי לבנון ובמקביל הפגיז מן החוף משגרי קטיושות ורקטות ארוכות-טווח, אולם לכותרות הוא עלה ב-14 ביולי, דווקא בנסיבות טראגיות. באותו ערב נפגע סטי"ל של החיל מטיל שנורה לעברו מהחוף וגרם להריגתם של ארבעה אנשי צוות, אך מלבד מותם של החיילים ייזכר אירוע זה בשל השאלות הרבות שעלו אודות המודיעין החסר ושינוי התפיסה שהונהג בחיל. 

האיום שהפך למציאות נתפס במשך שנים כבלתי אפשרי

הירי על הסטי"ל הכניס את חיל הים למתח מבצעי גבוה במיוחד וקצין בכיר הגדיר בשיחה עם ynet את אותו ערב כ"אירוע משברי". גם גורמים אחרים בחיל לא הסתירו את העובדה כי פגיעתו של טיל C-802 בספינת הדגל שעגנה מרחק 16 ק"מ מהחוף היוותה עבורם הפתעה אדירה. אותה הפתעה, לשיטתם, יכולה הייתה להימנע אם רק הייתה מתבצעת עבודת מודיעין יסודית, כנדרש, במשך תקופה ארוכה לפני פרוץ המלחמה - ולא רק במסגרת חיל הים.

הסטי"ל אח"י חנית בנמל אשדוד, אחרי ששבה לפעילות (צילום: אמיר כהן)

"זה בלתי נתפס", אומר הקצין הבכיר. "הכשל אינו של חייל או קצין כזה או אחר על הספינה, אלא הרבה מעבר לזה. מדובר כאן בכשל תודעתי-תפיסתי של כל הקצינים הבכירים בחיל בשש השנים האחרונות. לא העלנו על הדעת שיש איום שכזה, זה היה מבחינתנו בלתי אפשרי".

אחת התוצאות הישירות של אירוע הסטי"ל היה שינוי הנחת היסוד בחיל הים - עליה בוודאי יספרו הקצינים הבכירים לוועדת הבדיקה - לפיה מכאן והלאה כל אמצעי לחימה שקיים בידי האיראנים נמצא גם אצל החיזבאללה. "כל מה שלא הגיוני הפך להיות הגיוני", מתאר הקצין הבכיר את הלך הרוח בימים שלאחר פגיעה הטיל בספינה. "צריך להבין מה היה לנו כאן - ארגון טרור השיג טיל ששוקל 700 ק"ג, באורך שמונה מטרים ועם 50 ק"ג חומר נפץ. איך בכלל מבריחים דבר כזה? קראנו לזה 'מסמך ההפתעות'".

קצין חי"ר וצנחנים: לא השכלתי להכין את החיילים למלחמה

לא רק בחיל הים מתחילים לדבר על הכשלים שהחלו בשנים האחרונות, הרבה לפני המלחמה. אמש הפתיע קצין חי"ר וצנחנים היוצא, תת-אלוף יוסי היימן, כאשר אמר בטקס לרגל סיום תפקידו: "חטאנו חלק מהזמן בחטא היוהרה ואני חלק מכך. בשיח המתמשך, כל אחד מספר על עשייתו, אבל לא על מה 'לא עשיתי ואיפה טעיתי', האם ההצלחות באמת משרתות את המשימה לאור המטרה. חלקנו מדברים בפאתוס ובמושגים מבלבלים, אשר מכסים על בורות צבאית, על חוסר בהבנת המקצוע ועל העובדה שניתן יהיה להסביר בסוף מעשה כל תוצאה. כל זאת - בעוד אויבנו משתפרים, מתעצמים ונהיים מקצועיים יותר".

תא"ל היימן לא היסס בדבריו לקחת גם אחריות אישית. "אני חש באחריות הכבדה המוטלת על כתפי. לא השכלתי להכין טוב יותר את חיל הרגלים למלחמה הנוכחית, את יחידות הסדיר והמילואים. לא הצלחתי למנוע את שחיקתן של הפלוגות והמחלקות המקצועיות - המרגמות, הסיור, העורב, ההנדסה, את יכולת המפקדים להפעיל את כלל מסגרותיהם, ואת תפיסת השטח הכוללת. אינני חש שום הקלה מול מגוון התירוצים וכולם מוכרים ונכונים - הקיצוצים, ההפסד המתמשך בהתמודדות על גרף אימוני הסדיר והמילואים מול צורכי הלחימה בעזה ובאיו"ש, ההפסד בדיוני התכנית הרב שנתית, על תקציב ניוד החי"ר בעבר ועוד ועוד".

בתום דבריו לא היסס תא"ל היימן לבטא את תחושותיו הקשות בעקבות המלחמה ושלח גם ביקורת לא-מרומזת כלפי כל הגורמים העוסקים כעת בחיסול חשבונות. "למרות האמונה בצדקת המלחמה ולמרות ההישגים שהושגו בה...כולנו חשים תחושה מסוימת של כישלון והחמצה המתעצמת על רקע תמונות החללים, הפצועים ובני משפחותיהם. התקשורת בועטת, המתח בין הרמות והדרגים גואה, חלק מאנשי המילואים – שאני מצדיע לכל אחד ואחד מהם - מכלים כעסם בנו המפקדים, נושאים מתערבבים מתוך הבנה ובדרך כלל מחוסר הבנה והשיח מתלהם".

הערכה: אולמרט יבחר שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית

ראש הממשלה טרם החליט, כאמור, באיזה אופן יחקור את כשלי המלחמה, אולם מקורות בכירים בירושלים אומרים שכל עוד הדבר תלוי בו, לא תקום ועדת חקירה ממלכתית. בפני ראש הממשלה עומדות שלוש אפשרויות: הראשונה - להסתפק בוועדת הבדיקה שהקים שר הביטחון עמיר פרץ בראשות אמנון ליפקין שחק, שתחקור את צה"ל ומערכת הביטחון. ועדה שכזו לא תפגע במערכת המדינית אך גם לא תספק את תביעת הציבור הרחב והמערכת הפוליטית.

האפשרות השנייה היא להקים ועדת חקירה נוסח ועדת זיילר החוקרת את התנהלות המשטרה בפרשת האחים פריניאן. ועדה מסוג זה מוקמת על-ידי הממשלה, על פי חוק, ויכולה להסיק מסקנות אישיות עד כדי האשמה בפלילים. סמכותה יכולה להקיף בעיקר את הדרג המבצע - קרי הצבא. יתרונה הציבורי, על-פני ועדת ליפקין-שחק למשל, הוא "השיניים" שנותן לה חוק לפעול נגד הנושאים באחריות לכשלים.

האפשרות השלישית, אשר אינה רצויה על ידי אולמרט ומקורביו - אך מועדפת על ידי רבים אחרים - היא ועדת חקירה ממלכתית, נוסח ועדת אגרנט שחקרה את כשלי מלחמת יום הכיפורים ו-ועדת כהן ממלחמת לבנון הראשונה. יתרונה בכך שהיא מקובלת מאוד מבחינה ציבורית. חסרונה, מבחינת ראש הממשלה לפחות, היא האפשרות שיש בידי חבריה להטיל על אולמרט ויתר מקבלי ההחלטות את האחריות ואולי להביא לקיצור תקופת שלטונם.