חמוס אחלה
יש להם ריח מסריח, אנרגיות בלתי נדלות, נטייה לנשוך את מי שמתעסק איתם וחיבה לפתחים של מכונות כביסה. אז איך זה שמאות אנשים בישראל מתפתים לאחרונה לגדל חמוסים בתור חיית המחמד הביתית שלהם? טרנד ברוטב חמוס-מתוק
לא מזמן עברה אחותה של נועה ברקוביץ' מרמת-השרון לגור בארצות-הברית. מאז, נועה בת ה18- שבורה מגעגועים. גם לאחותה, כמובן, אבל לא פחות מכך לחמוסה נודל – חיית המחמד של המשפחה שהיגרה יחד עם האחות לאמריקה. "בארצות-הברית החמוס הוא חיית מחמד מאוד פופולרית," מסבירה ברקוביץ.' "יש אפילו מגזין מיוחד שמוקדש לחמוסים ופעם אחותי הביאה משם פנקסי צ'קים עם איורים של חמוסים."
אהה. וזו סיבה מספיק טובה לגדל אחד כזה בבית?
"זו פשוט חיה מקסימה, למרות שהיא לא שמה עלינו. ניסינו כמה פעמים לקשור אותה ברצועה ולקחת אותה לטייל, אבל היא לא אהבה את הרצועה ובסוף נכנענו ופשוט נתנו לה להשתולל בבית. חוץ מזה, נורא קל לטפל בה והיא מבינה אותנו. כשבא לה, היא אפילו מגיבה לקריאות שלנו."
ובכן, מתברר שהיצור האגואיסטי הזה הוא האובססיה החדשה של תושבי ישראל – אלו שכלב, חתול או אפילו סנאי מעופף נראים להם פתאום כחיה לא מספיק אקזוטית להחזיק בבית. החמוס, בן למשפחת הסמוריים, הוא פתרון מצוין לאלו שמחפשים תוספת מקורית למשפחה, אבל סוס נראה להם קצת גדול מדי על הסלון.
לחמוסים יש גוף צר וארוך, משקל שלא עולה ארבעה קילוגרמים והרגלי שינה של חייל שחזר עכשיו אחרי חודש רצוף בצפון: בין 16 ל18- שעות שינה ביום. נשמעת לכם כמו עבודה קלילה? אז בואו רק נגיד שבשעות הערות הספורות שנותרות להם, מתנהגים החמוסים כמו רוני סופרסטאר על כדורי מרץ. זאת אומרת שהם אוהבים להשתולל, לאתר דרכים להיכנס לתוך תעלות הניקוז ולחפש ארנבים שאפשר לנשנש. אכן, תענוג.
"תראי, מדובר בחיה מאוד מאוד חמודה," מתייחס הווטרינר דורון נרי לתפלץ בעל השיניים המפחידות. "אם מבייתים אותו, אין מה לפחד מנשיכות, וחוץ מבעיית הריח זו באמת חיה מאוד מתוקה."
בעיית ריח?
"כן. יש לחמוס ריח מאוד חזק שנורא קשה להיפטר ממנו. רוב האנשים שמגדלים חמוס מסרסים אותו ומורידים את בלוטות הריח, אבל זה לא תמיד עוזר לגמרי כי הריח מגיע גם מהפרווה שלו. בואי נגיד שאחרי שמגיע אלי חמוס לטיפול, נשאר במרפאה ריח חזק גם אחרי שעתיים."
מותק, החמוס נעלם
אז מה באמת מביא מאות ישראלים – כך על פי הערכות הווטרינרים – לגדל בבית את החיה הזו, שבעברה סונג'רה על ידי ציידים בארצות-הברית ובאירופה על מנת לצוד ארנבות? "זה עניין של חיקוי ממדינות אחרות, ובמיוחד מארצות-הברית," מעידה ענת בראלי, מנהלת פנסיון לחיות ובעליהם הגאה של החמוסים רומיאו וג'ולייט.
"היו כמה סרטים, כמו 'ואז הגיעה פולי' שבהם כיכב חמוס, ואז פתאום החמוסים הפכו להיות פופולריים בארצות-הברית ואחר-כך בארץ. רומיאו וג'ולייט מסתובבים בחופשיות בחצר שלי, ובסך-הכל מסתדרים טוב עם שאר החיות. זאת אומרת, חוץ מפעם אחת שבה אחד הכלבים שהיה לי ניסה לטרוף את רומיאו ובשנייה האחרונה, בנס מהשמיים, הצלחתי להוציא אותו בכוח מהפה של הכלב. החמוס המסכן נורא נבהל ולכן נתן לי ביס ביד, והיא התנפחה פי שניים מהגודל שלה."
לא סימפטי.
"לא, לא סימפטי, אבל אם נזהרים החמוס הוא חיה פשוט מקסימה."
תוחלת החיים של החמוס נעה בין 8 ל10- שנים, כשמחירו מתחיל ב100- שקלים ויכול להגיע גם מעבר לאלף. "בסך הכל," אומר חן נוי ,(26) מנהל חנות החיות "הג'ונגל שלי" בהרצליה, "לא מדובר בחיה שעולה יותר מדי כסף להחזיק אותה. רוב האנשים שיש להם חמוס מחזיקים אותו בכלוב או בחדר מיוחד עבורו, כי לחמוסים יש נטייה להיכנס לכל חור והם מאוד סקרנים. את יודעת כמה סיפורים כבר שמעתי על חמוסים שנכנסו למכונת כביסה או צינורות בבית ונעלמו? צריך לשים עין עליהם כל הזמן."
נוי, שמחזיק בבית לא פחות משלושה חמוסים – נעים מאוד, מוסי, פוסי ומדונה – התאהב כבר לפני 15 שנה ביצור הקטן. "עבדתי בסניף שלנו בתל-אביב, וקיבלנו אז משלוח של כמה חמוסים מהולנד," הוא משחזר. "אף אחד לא ידע אז שום דבר על החיה הזו. כולם חשבו שמדובר בחולדה, לא מעט אנשים פחדו ממנה, אבל אני פשוט התאהבתי וקניתי אחד משלי. החמוס הוא אידיאלי לזוג צעיר, כי זו חיה נורא נוחה. כיף לשחק איתה, ואם היא מאולפת היא מבינה כל מה שאומרים לה ונותנת המון אהבה לבעלים.
לפני כמה שנים יצא סרט בשם 'שוטר בגן ילדים' עם ארנולד שוורצנגר שבו הופיע חמוס, וזה לדעתי מה שהתחיל את הטרנד בארץ. אנשים נדלקו והחליטו שגם הם רוצים, ואז התחילה השמועה לרוץ ולהתגבר בתקופה האחרונה. עכשיו כבר יש בארץ המון צעצועים מיוחדים בשבילם, כמו רצועות מיוחדות, מיטות, ערסלים קטנים ואפילו מוצרי רחצה לחמוסים."
אילו תגובות אתה מקבל ברחוב כשרואים אותך עם מוסי, פוסי ומדונה?
"בהתחלה אנשים קצת נרתעים, אבל ברגע שמתקרבים אליהם ומלטפים אותם, פשוט מתאהבים בהם."
תנין קטן
גם איילת ארליך בת ה18- וחצי מהרצליה רגילה לתגובות משונות מהרחוב, כשהיא יוצאת לטייל עם שני החמוסים שלה, ולנטינו וונוס. "בכל סוף שבוע אני לוקחת את שניהם לטיול ארוך כדי להיפגש עם עוד ארבעה חמוסים חברים שלהם," היא מספרת. "בדרך כל הזמן עוצרים אותי ברחוב לשאול שאלות עליהם. אנשים שואלים אם מדובר בגמל שלמה או בתנין קטן, ובגלל שכבר נמאס לי להסביר לכל אחד שהם חמוסים, אז אני אומרת שהם תנינים קטנים."
את החמוסים שלה קיבלה ארליך אחרי הצקות קשות ומתמשכות לאמא שלה. "לקח זמן עד שהיא נכנעה והסכימה לקנות אותם, וחשוב שאנשים יידעו שזה לא מתאים לכל אחד. רק מי שמוכן להקדיש את תשומת הלב שהם דורשים ושלא אכפת לו מהריח – יכול לגדל אותם."
העובדה שלוולנטינו ולוונוס יש חברים עימם הם נפגשים מדי סופ"ש לא מפתיעה את מגדלי החמוסים, שהקימו לעצמם סוג של קהילה קטנה, שפעילה בפורומים שבהם הם מעדכנים אחד את השני איפה הכי כדאי לקנות שמפו לחמוס האהוב. אחת לחודש בערך הם גם נפגשים עם החמוסים שלהם בגינה הציבורית סמוך לתחנת הרכבת ברחוב ארלוזורוב בתל-אביב, שם הם מתגאים איש איש בחמוסו.
"כל יום אני יוצאת לטייל עם יו-יו ובוטן, זוג החמוסים שלי, בשכונה," מספרת טלי הלפרין (21) מהרצליה. "זו אחלה דרך להכיר אנשים, כי כולם נועצים מבטים ושואלים שאלות. עכשיו כבר יש אנשים שמגיעים במיוחד לאזור שבו אני מטיילת, כדי לראות את יויו שהוא שטן קטן ואת בוטן, שהיא יותר רגועה ממנו. היה אפילו מישהו מרעננה שהגיע במיוחד בשביל לצפות בהם." ואילו רוני צור (28) מגבעתיים מסכמת את חוויית הגידול של החמוסה מילקי בת התשעה חודשים: "היא מגניבה לגמרי, מעין הכלאה בין כלב לחתול. ברגע שמצליחים להתרגל לריח, זה ממש כיף. מילקי מאוד חברותית. הנה, כשהיא רוצה פינוק היא מגרדת לי את הרגל כדי שאני ארים אותה."
לפנייה לכתב/ת 
