הבוש שיציל את ניו אורלינס

"אני לא אחד מהנרקומנים שמסתובבים עכשיו חופשי ברחובות. הנשיא צריך לשים את התחת שלו על מטוס ולבוא לכאן. נמאס לי ממסיבות עיתונאים. הם אומרים ששלחו לכאן 40 אלף איש? ובכן, הם לא פה. עכשיו זה מאוחר מדי, לעזאזל. שיזיזו את התחת העצל שלהם ויפתרו את המשבר הגדול ביותר בתולדות האומה הזה", המשיך נייגין בראיון הבוטה, במהלכו מתח ביקורת קשה על הנשיא ג'ורג' בוש, נוכח המראות האפוקליפטים בעיר שטופת המים והבוזזים. "אני בנקודה בה שום דבר כבר לא משנה", נשבר בסיום, "אנשים מתים, אין להם בתים, אין עבודה. ניו אורלינס לעולם לא תהיה אותו הדבר". 

שנה אחרי אותו ראיון בוטה, קשה לומר שניו אורלינס התאוששה. העיר שוקקת החיים, בירת הבילויים המושחתת של ארה"ב, ננטשה ונותרה ללא מחצית מתושביה. אלו שנשארו, מנסים לשקם את חייהם אחרי החורבן העצום שהותירה הסופה.

על רקע הדכדוך הכללי, נראה שיש רק דבר אחד שנותן זיק תקווה למקומיים – מיסטר בוש. לא הנשיא השנוא חלילה וחס, אלא שחקן פוטבול – רג'י בוש בן ה-21, שהגיע ל'ביג-איזי' כמשיח על 'האמר' לבן והביא עמו הייפ חדש ואופטימי. משהו גדול יותר מספורט. משהו שיחלץ אולי את העיר מהבוץ בו היא שקועה. מכל בחינה שהיא.  

רג'י בוש. הקדוש הכי פופולארי בניו אורלינס היום (צילום: איי פי)

מספרים שבביצות בדרום לואיזיאנה גדלים יתושים, אליגטורים ושחקני פוטבול. במדינה גדלו כוכבי NFL רבים, אבל בכל הנוגע לקבוצה המקומית, הניו אורלינס סיינטס, ידעה קהילת אוהדיה רק אכזבה. מאז היווסדם לפני 40 שנים, עשו לעצמם הסיינטס שם של לוזרים כרוניים וחסרי מזל, הכושלים תמיד ברגע האמת. גם אם לא באשמתם.

פעם קבעו כהני הוודו המקומיים כי מדובר בקללת המתים הקבורים לטענתם תחת האיצטדיון הענק ה'סופרדום'. עכשיו, כשהקברים הוצפו וכל העיר הפכה לבית עלמין אחד גדול, אין צורך בהסברים על-טבעיים לקריסת הסיינטס. לשם שינוי, הפעם זה מתקבל על הדעת.

הסופרדום בניו אורלינס. גם הבית של הסיינטס הוצף ונפגע (צילום: איי פי)

אמנם הסיינטס נחלצו מהתופת ערב הסערה כשנמלטו לסן אנטוניו, אולם הם השאירו את רכושם, לבם וראשם בבתיהם בניו אורלינס וב'סופרדום', שהפך למקלט עבור אלפי חסרי בית והושחת עד ליסוד. לרגע נראה היה כי השאירו גם את בסיס האוהדים הנאמן שלהם לעולמים.

זה לא קרה בגלל השחקנים וצוות המאמנים, שכגולים בטקסס עשו ככל יכולתם בתנאים בלתי אפשריים, כדי לתת לתושבים תחושה קלושה של חיים נורמלים. משהו לצפות לו, מעבר לשיקום האישי של כל אחד מהם. משבר האמון נוצר בגלל הבעלים טום בנסון.

יציעים ריקים במשחק הסיינטס. רחוקים מהבית, רחוקים מהלב (איי.פי)

סוחר המכוניות בן ה-79, שרכש את הקבוצה ב-1985, אותת בשנים האחרונות על כוונתו לאסוף את שחקניו, לקפל את הציוד ולעקור לעיר אחרת - גדולה יותר, בעלת פוטנציאל תקשורתי ושיווקי מבטיח יותר. הוריקן קתרינה היתה בשבילו שעת כושר חד פעמית לעשות זאת. הקבוצה נטשה לסן אנטוניו מכורח הנסיבות, אבל אם זה היה תלוי בבנסון, היא היתה נשארת שם.

פלירטוט עם ראש עיריית סן אנטוניו ורמיזות פומביות בנוגע לעזיבה קרובה, היה שיא הקרע בין בנסון לאזרחי ניו אורלינס: מיודענו נייגין פתח את הפה הגדול שלו שוב ודרש מהמיליונר להחזיר את הסיינטס העירה, אך להישאר מחוץ לגבולותיה. התושבים סיגלו לעצמם מנהג מוזר וריססו כתובות נאצה נגדו על גבי מקררים ורהיטים שפינו מביתם אל הרחוב.

טום בנסון ואשתו. חזר לניו אורלינס מאונס (איי.פי)

בנסון הפך לפרסונה נון גראטה בלואיזיאנה, אך הנהלת ה-NFL אילצה אותו לשוב לעיר כיוון שנטישת הקהילה בשעתה הקשה היתה יכולה לגרום נזק תדמיתי קשה לליגה. הסיינטס שבו הביתה השנה, אבל האוהדים לא. הם פיתחו חרדת נטישה. מעטים מאלו שנשארו רכשו מנויים לעונה הקרובה. רובם העדיפו לקנות בובת וודו בדמות בנסון בחנות המכשפה הקרובה לביתם, ולנעוץ בה סיכות.

למזלו הטוב של האיש הכי שנוא בדרום מזרח ארה"ב, לא שדי השאול חורצים את גורלו. הדראפט האחרון הביא לניו אורלינס לפני חודשיים מושיע בדמותו של רג'י בוש. ה-29 באפריל עוד ייזכר כאחד הימים החשובים בתולדות הסיינטס. כוכב אוניברסיטת דרום קליפורניה, אחד משחקני פוטבול המכללות הטובים בכל הזמנים, נפל לחיקם של הסיינטס בניגוד לכל הסיכויים. עכשיו, כשהשמש שוב מבצבצת מבעד לענן הכבד שכיסה אותה, אפשר לקבוע בכל מקרה: מעב יצא מתוק.

רג'י בוש. הגיע מהשמיים (צילום: איי פי)

מזה שנתיים שבוש הוא מהספורטאים המדוברים בארה"ב. אחרי העונה הראשונה בקמפוס בלוס אנג'לס היה ברור כי מדובר בכשרון נדיר. אתלט על-אנושי עם ראיית משחק יוצאת מן הכלל. אחד בדורו. כמו לברון ג'יימס בכדורסל, היה ברור שבוש ייבחר במקום הראשון בדראפט. אחרי ששבר אינספור שיאי מכללות, זכה בשתי אליפויות וגרף שלל תארים אישיים (ה'הייסמן טרופי' היוקרתי ביניהם), עלו חשדות שיוסטון טקסאנס הפסידו משחקים בכוונת תחילה כדי להבטיח לעצמם את המאזן הגרוע ב-NFL, שמשמעותו בחירה ראשונה בדראפט - כלומר בחירה ברג'י בוש.

אך גם בוש, שנודע בחושיו החדים ויכולתו לראות על הנולד על המגרש, לא צפה את ההתפתחויות הדרמטיות ביממה שלפני הדראפט. המשא ומתן עם הטקסאנס נקלע למבוי סתום, נוכח הסכומים חסרי התקדים שדרשו סוכניו. בחמ"ל ביוסטון הודיעו: "יש לנו בעיה", והוציאו מהמגירה את תוכנית הפעולה שלהם לתרחיש הבלתי יאמן: הטקסאנס פנו לשחקן ההגנה מצפון קרולינה סטייט, מריו וויליאמס, שדרישותיו היו צנועות יותר. 

רג'י בוש במדי מכללת דרום קליפורניה. עבר מחוף לחוף (צילום: רויטרס)

בניו אורלינס לא האמינו ובחרו בבוש ללא היסוס במקום השני בדראפט. פרשני הספורט ברחבי ארה"ב נדהמו גם הם – האירוע הזכיר להם את החלטתם התמוהה של הפורטלנד טרייל בלייזרס לבחור ב-1984 בסם בואי שני בדראפט ה-NBA, לפני מייקל ג'ורדן.

רג'י בוש אינו מייקל ג'ורדן, וגם לא יהיה כזה. כדורסל הוא משחק של כוכבים ובעל תפוצה גלובלית, בניגוד לפוטבול - משחק קבוצתי שמתקשה לפרוץ מעבר לגבולות אמריקה. רצה הגורל ובוש גם מצא עצמו בניו אורלינס - שוק תקשורת צנוע של רבע מיליון איש, שמצאו עניין מחודש בקבוצת הפוטבול שלהם. עם היוודע דבר הבחירה בבוש, הציפו האוהדים את משרדי הכרטיסים. תוך חודש נרכשו 55 אלף מינויים חדשים - שיא חדש ומדהים במיוחד נוכח דלדול האוכלוסיה בעיר בשנה האחרונה.

תוך שעות ספורות הפך בוש לסלבריטי הכי פופולארי בעיר, ובביקורו זכה לתשואות בכל פינה בה הופיע. האוהדים הציניים של הסיינטס, שנותרו אדישים לדף החדש שפתח בנסון עם החתמת מאמן (שון פייטון) וקווטרבק (דרו בריז) חדשים, מצאו עצמם פתאום מחייכים ולוחצים ידיים אפילו עם הבעלים. בכל זאת, הוא זה שאמור לשלם לבוש שכר מיליונים. אין לו ברירה. התקווה הספורטיבית של ניו אורלינס היא ההזדמנות הכלכלית שלו.

עם 62 מיליון דולר לשש שנים אפשר לומר שגם בוש קיבל הזדמנות כלכלית. היכולת המצוינת שהפגין במכללה הפכה למשכורת עתק בחשבון הבנק שלו. ואין כמו בוש, מומחה למספרים. זו גם הסיבה שהתעקש להמשיך ללבוש את החולצה מספר חמש של הסיינטס, בניגוד לתקנון הליגה (לה שיטת מספור נוקשה לשחקנים). 

רג'י בוש כמספר 5. המספר השתנה בהמשך, לא המחויבות (צילום: איי פי)

זה אולי היה פרט לא משמעותי אלמלא תוך יומיים מבחירתו בדראפט התקבלו הזמנות ל-15 אלף חולצות של בוש. בלי הטבעת המספר עליהן, לא ניתן היה לספק את הסחורה. בוש ביקש מהליגה להחליט לפנים משורת הדין בעניינו והבטיח לתרום כרבע מההכנסות שיתקבלו ממכירת חולצתו למאמצי השיקום של העיר. הליגה דחתה את הבקשה, אבל בוש החליט להשאיר את הבטחתו בתוקף, למרות שנאלץ להתפשר על מספר 25. החולצה החדשה הפכה ללהיט ונמכרת ברבבות.

היה זה רק ביטוי ראשון להתנהגותו האצילית. זמן קצר אחרי שהגיע לניו אורלינס, תרם עשרות אלפי דולרים לבית ספר מקומי לילדים מוגבלים שעמד להיסגר, אימץ מגרש פוטבול מוזנח בבית ספר תיכון שעמד לפני הריסה, וניצל את קשריו עם חברת הרכב 'האמר' (איתה חתם על חוזה פרסום שמן – כמו שלל חברות מסחריות אחרות, בהן אדידס וכו') כדי לתרום עשר מכוניות לרשויות שנאבקות בימים אלה על בניינה המחודש של העיר. בוש, שהגיע מצידה השני של ארה"ב, התגלה כפילנטרופ של ממש. איש ציבור בנוף ההרוס של ניו אורלינס.

רג'י בוש. גיבור מקומי ואיש ציבור התורם לקהילה (איי.פי)

"זוהי תופעה לא נורמלית", קובע סוכנו של בוש, מייק אורנסטין. "לא היה שחקן שעשה כל כך הרבה עבור הקהילה אליה הגיע עוד לפני שחתם על חוזה. מעולם לא עבדתי עם אדם שהביע נכונות כל כך גדולה לעשות זאת. ב-32 שנותיי במקצוע ייצגתי את מרקוס אלן, טרוי אייקמן ושאנון שארפ. כולם חבר'ה מבוגרים. רג'י הוא הרוקי הראשון איתו אני עובד והוא בחור מיוחד. כשהגענו לכאן מיד אחרי הדראפט והסתובבנו בעיר, אמר אחד הכתבים: 'רג'י, יש לך הזדמנות להיות השחקן המשפיע ביותר בתולדות ה-NFL'. רג'י הביט בו וענה: 'יודע מה, אני אהיה כזה'. מאז הוא נשאר נאמן לכך וזוהי רק ההתחלה".

ג'ורג' בוש מגיע לניו אורלינס ומשווה חליפות עם הפרזידנט (איי.פי)