שינוי המשוואה הגרעינית
במקום לדבר על "נשק יום הדין", יש להרתיע במענה גרעיני טקטי על מתקפה קונבנציונלית זהה בעוצמה וחמורה בתוצאות
לפי המשוואה המקובלת בעולם, לגיטימי להשיב בנשק קונבנציונלי על התקפה בנשק קונבנציונלי, ובאופן דומה - בנשק לא קונבנציונלי (גרעיני,כימי או ביולוגי) בתגובה לנשק לא קונבנציונלי. שישה עשורים אחרי השימוש הראשון והיחיד עוד כה בנשק גרעיני (מאז עוד בוצע שימוש מוגבל בנשק כימי על-ידי מצרים במלחמת תימן ועל-ידי עיראק נגד הכורדים), הגיע הזמן לבדוק עד כמה המשוואה הזו רלוונטית. לדעתי, על מדינת ישראל להחזיר את יכולת ההרתעה על-ידי איום בתגובה גרעינית על התקפה קונבנציונלית שוות ערך.
תרחיש: ישראל מותקפת, על-ידי סוריה למשל, בנשק קונבנציונלי הזהה בעוצמתו לנשק לא קונבנציונלי טקטי, למשל: ירי של אלף טילים, כל אחד במשקל טונה, תוך פרק זמן קצר. העוצמה הכוללת של המתקפה היא קילוטון (מיליון ק"ג של חומר נפץ) והיא שוות ערך לפצצה גרעינית טקטית, אשר ניתנת לירי גם מתותח מתאים. עבור ישראל הקטנה, עם ריכוז אוכלוסין גבוה, התוצאה מבחינה לאומית עלולה להיות אסון גדול בהרבה מכפי שאירע ליפן. נשאלת השאלה - שהיא כיום תיאורטית אך עלולה ביום מן הימים להפוך מעשית - מהי התגובה הראויה? התקפה קונבנציונלית בעוצמה של התקפה גרעינית טקטית - ואולי תגובה גרעינית?
והשאלה הזאת רלוונטית כיום יותר מבעבר. אין ספק כי כמות הנשק הקונבנציונלי, אשר יכול להישלח לכל תחומי המדינה על-ידי חיזבאללה, סוריה ואיראן, היא שוות ערך לעוצמה של נשק גרעיני טקטי. מה גם שהכמות ואיכות אמצעי השיגור רק יגברו ויתעצמו בעתיד הקרוב, לאור תוצאות המלחמה האחרונה. לקראת הדיון הציבורי שייפתח בנושא, כדאי לדעת:
- עצם הדיון בסוגיית התגובה הגרעינית למתקפה קונבנציונלית שוות ערך, הוא האמצעי הראשוני לשבירת המוסכמה המקובלת כיום, לפיה נשק גרעיני הוא "נשק יום הדין" בלבד. עצם העלאת השאלה לדיון ציבורי מכשירה את האופציה להשתמש בה, והעלאת דעות בעד ונגד היא בסופו של דבר כלי חשוב בידי מקבלי ההחלטות.
- העלאת השאלה בדעת הקהל המקומית תחלחל תוך זמן קצר לדעת הקהל העולמית, אשר גם בה יישמעו קולות השוללים או מחייבים תגובה גרעינית למתקפה קונבנציונלית שוות ערך. הלגיטימציה של תשובה חיובית לשאלה זו תגבר מעצם הדיון בה בארץ ובעולם.
- עצם הדיון הציבורי בשאלה זו מעלה (מסיכוי השואף לאפס) את הסיכוי של השימוש באופציה הנדונה. הדבר יילקח בוודאי בחשבון על-ידי אותם גורמים, בין אם הם מדינות כגון סוריה או איראן ובין אם ארגוני טרור הנתמכים על-ידן ופועלים ממדינה כמו לבנון.
- השאלה האם ניתן כיום לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית בעזרת התקפה קונבנציונלית או רק בעזרת נשק גרעיני טקטי, רלוונטית אף היא לדיון המוצע. לאור תוצאות מלחמת לבנון האחרונה, נראה כי אין בידינו תשובה קונבנציונלית לתוכנית הגרעין של טהרן.
- הדיון העכשווי בציבור מתמקד בשאלה של מוכנות הצבא ותבונת הדרג המדיני. נניח כי בעתיד הקרוב יהיה קונצנזוס בעם כי
הליקויים בצבא מוזערו והדרג המדיני פועל ללא דופי. האם גם במצב אידיאלי זה, יש למדינת ישראל תשובה קונבנציונלית למתקפה קונבנציונלית הזהה בעוצמתה לגרעינית? לעניות דעתי, התשובה לכך במגוון תרחישים היא שלילית.
- מכיוון שנושא זה מהווה בעיה קיומית למדינת ישראל, לדעתי האישית, הדיון בשאלה זו והגדלת הסבירות לשימוש בתגובה גרעינית טקטית יובילו אל מחוץ למדיניות העמימות, אשר הייתה מקובלת ללא עוררין במשך כמעט חמישה עשורים. אולם האם העולם ככלל והמזרח התיכון בפרט איננו עומד בפני שינוי המשוואות המקובלות?
פרופסור עדו קנטר, המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן
לפנייה לכתב/ת 
הקץ לעמימות?
צילום איי פי
מומלצים
