סיור בכיסא גלגלים: שיטוט בסמטאות נחלאות

נתחיל מהסוף: לתדהמתי, מתברר ששכונת נחלאות הירושלמית, אחת השכונות הציוריות ומלאות האופי ביותר בישראל, נגישה למעבר בכיסא גלגלים. אותו יופי ייחודי ממנו נהגתי ליהנות פעם, בהיותי הולכת על שתיים, לא נחסם בפניי גם היום, כשאני יושבת בכיסא גלגלים. הופתעתי לגלות שמסלול הטיול, שארך שעתיים רצופות של תנועה בלתי פוסקת, היה נגיש לחלוטין - זולת מדרגה בודדת באתר המצוי בראשית המסלול ושלוש מדרגות רחבות ונמוכות יחסית באמצעו.

עתה מגיעות ההסתייגויות. לקראת הכנת המדריך השני בסדרה טיילתי בחברת ארנון ברוקשטיין, ידיד שהוא גם מורה דרך, רק בחלק מוגבל של השכונה, בסמטאות שבין רחוב אגריפס לרחוב בצלאל. בנוסף, במהלך הטיול כולו ישבתי בכיסא גלגלים קל, כזה הניתן להפעלה בידי אדם בריא. ככלל, טיול שכזה דורש נכונות מצד כל הנוכחים: על היושב/ת בכיסא לקבל בהבנה פניות מפתיעות

 בסמטאות מתעקלות וכביש שאינו חלק לחלוטין; ואילו על המלווה להיצמד למסלול שמוצע להלן.

האזור בו מצויות שכונות נחלאות מכונה גם מתחם "ל"ב העיר" על-פי הגימטריה של 32 השכונות היוצרות אותו. מדובר ברצף שכונות קטנטנות שחלקן בנות בתים ספורים בלבד. המתחם היפהפה ניצל כולו מתכניות פיתוח שהיו אמורות לשנות אותו לחלוטין, וכיום עובר תהליך שיפוץ ושימור מקיפים המדגישים את אופיו המיוחד. כך שמי שחווה סיור בחלקים ממנו לפני שנים צפוי להפתעה.

משכו של מסלול הטיול שלהלן, הנערך באווירה ירושלמית טיפוסית, הוא שעתיים עד שעתיים וחצי. כדאי להתחילו בשעת אחר-צהריים מאוחרת כשהתנועה דלילה, ואת הרכב רצוי להחנות סמוך למרכז כלל או לכיכר דוידקה.

כיוון שהמסלול מפותל ביותר דרושה היצמדות מקסימלית לדרך שלפניכם לשם הבטחת מעבר נגיש ורצוף. ארנון ואני טרחנו ועברנו לכל אורכה לא פחות משלוש פעמים על-מנת לוודא את נגישותה.

אך למרות התנאים מסבירי הפנים, עדיין איני יכולה להתאפק מלשאול שאלת תם: מדוע בתי הכנסת הרבים הפזורים בשכונה אינם נגישים לכיסא גלגלים, ואינם דואגים לרמפה שתאפשר לקהל הנכים להיכנס אליהם בקלות? הדת היהודית, מסתבר, אינה שונה מבחינה זו מהנוצרית, כפי שתואר ברשימתי הקודמת. ועוד הערה אחרונה, לפני שמתחילים: אין שירותים נגישים לנכים בשכונה ויש לקחת נתון זה בחשבון.

מבוך אמיתי. מעבר צר ומפותל בין רחוב יפו לשכונת נחלאות (צילום: יאן לוי)

ראשית המסלול בסמטה המסתעפת מרחוב יפו, בסמוך לבית מספר 65. מדובר בסמטה צרה, נטולת שם, המרוצפת באבנים קטנות ש'מקפיצות' מעט את הכיסא ואת יושבו/תו. לאחר כ-25 מטרים יש לפנות ימינה דרך מעבר מקושת אל רחבה יפה. ברוכים הבאים לשכונת אב"ן ישראל.

מקיפים את החצר (השביל נגיש משני צדדיו), ויוצאים דרך פתח מקושת בקצה סמטת חיים אלבוחר לכיוון רחוב אגריפס. אחרי כ-40 מטר פונים ימינה, ואחרי כ-20 מטרים נוספים פונים ימינה שוב. מול החנות גינדי חוצים את הכביש לעבר כניסה מקושתת המצויה סמוך לבית מספר 21, ונכנסים אל שכונת סוכת שלום.

רחש לב פטריוטי. השער ודאי שאינו מזכרת מיום העצמאות (צילום: יאן לוי) 

בשכונה זו ממשיכים ישר כ-50 מטרים ומול בית מספר 14 פונים ימינה עד שמגיעים לרחוב משכנות. נחמד לפנות ימינה עד לרחוב יפו ולשוב לאותה הנקודה מול סמטת רבי אריה לוין הצנועה, הקרויה על-שם אחד המופלאים שבבני העיר, הצדיק הירושלמי, רב עצירי המחתרות ורב האסירים. סמטה צרה וארוכה זו חוצה באורח סמלי שכונות עדתיות סמוכות בזו אחר זו.

ממשיכים בה הלאה, עוברים מול ביתו העניו של "ר' אריה" כפי שכונה בפי כל, וחוצים את רחוב שומרון לכיוון שכונת מזכרת משה. ממשיכים עד בית מספר 21 שם פונים ימינה, ברחוב עיניים למשפט (המשך סמטת רבי אריה אינו נגיש), ועוצרים מול שעריו המעוטרים המרשימים של בית הכנסת של יוצאי מרוקו חסד ורחמים. כאן אפשר להגניב לתוכו מבט הנאה. פונים שמאלה, חוצים את רחוב מזכרת משה ונכנסים לשכונת אוהל משה הקרויה אף היא על-שם הנדבן הידוע סר משה מונטיפיורי.    

סמטה צרה. למזלו של המטייל המתגלגל, המרפסות גבוהות (צילום: יאן לוי) 

הקטע המוגבה במרכז הרחוב מכסה על בור המים השכונתי שנחתם בידי העירייה, אולם עודו קיים. ממשיכים ברחוב הכרמל ומקיפים מימין את הגן ובו עץ התות המוזכר בשירו של יוסי בנאי "אני וסימון ומואיז הקטן". ממערב לגן פונים שמאלה ברחוב גלבוע ועוברים ליד בית הכנסת יאנינה, שהקימו יוצאי קהילה יוונית הקטנה ששרדה את השואה.

בהמשך הרחוב, מול בית מספר 9 המשופץ, ישנה סמטה ובה בית כנסת קטן של יוצאי טראנטו. ממשיכים ברחוב גלבוע ומול הישיבה הגדולה בית שמואל ואוהל מרדכי נמצא בית נבון. את יצחק נבון הקטן, לימים שר החינוך ונשיא המדינה, אפשר לאתר בתמונת המשפחה שעל הקיר.

בנקודה הזו ניתן 'להרוויח' חצר יפה נוספת ב'מחיר' מדרגה אחת, אם פונים שמאלה ושוב שמאלה ברחוב חרמון (עיקול עוקף מדרגות...), ואז פונים ימינה בסמוך לשלושת הספסלים העירוניים הצבעוניים. או אז 'מתגברים' על מדרגה אחת, מגיעים לרחוב אוהל משה ופונים בו ימינה. אם מעבר המדרגה קשה אפשר לשוב לרחוב גלבוע בדרך בה הגענו, לפנות שמאלה ליד בית מספר 26 ולצאת אל רחוב אר"ז. ממנו פונים ימינה ומיד שמאלה ברחוב עזרא רפאל.  

רק לשטוף את העיניים. המדרגות הלולייניות אינן נגישות (צילום: יאן לוי)

ממשיכים הלאה ברחוב עזרא רפאל, ופונים שמאלה ברחוב התבור עד שנפגשים שוב עם רחוב מזכרת משה. מולו מצוי שער שחלקו חסום בקיר בטון, זכר לימי מלחמת העצמאות. השער דרכו ניכנס מוליך אל חצר השכונה החרדית בתי ברויידא המזכירה באופייה ובמבניה את חצרות שכונת מאה שערים.

בדרום מזרח השכונה הקטנטנה ישנו מעבר צר המוליך אל שכונת-חצר חרדית נוספת - כנסת ישראל. בין שני בורות מים חתומים תמצאו שביל אספלט כהה הפונה ויורד ימינה. בהמשך מצויות שלוש מדרגות רחבות ונמוכות, שהירידה בהן מצריכה זהירות אך אינה קשה כלל. ממשיכים באותו הכיוון, לאורך הקיר החיצוני של בית המגורים הנמוך של שכונת כנסת ישראל שהיווה עם בנייתו "קיר חומה" מבוצר ללא חלונות. מקץ כ-70 מטרים מגיעים לרחוב שילה.

סוכה טבעית. ביום שמש העלווה משמת מגן מקרני השמש (צילום: יאן לוי)

ברחוב שילה יורדים שמאלה לכיוון השכונות נחלת אחים ונחלת ציון הנושקות זו לזו. עוצרים מול בית הכנסת המרשים של יוצאי סוריה קהילת ארם צובא, שפנימו מפואר במיוחד אולם הנגישות אליו קשה. מרחוב שילה פינת בית הכנסת פונים ימינה וממשיכים לאורך רחוב באר שבע בצדו הימני, שכן בצדו הנגדי מדרגות רבות.

ממשיכים הלאה ועוברים סמוך לפנינה דקורטיבית: גינה מקסימה ומעוצבת החוצה את הרחוב במרכזו. עלייה במדרגה אחת תאפשר לנו להתמוגג מפינת חמד זו. מעט הלאה, מול מספר מדרגות העולות לגינונת נוספת, פונים ימינה. מקץ מספר מטרים תתעקל הסמטה ימינה, אל רחוב לכיש. ממשיכים עד למפגש עם רחוב גבע, פונים שמאלה וכעבור מטרים ספורים פונים שמאלה פעם נוספת, ואז ימינה אל תוך סמטה ארוכה ונאה: רחוב עובדיה סומך.

אווירת התחדשות. מי שלא פקד את האזור זמן רב יופתע (צילום: יאן לוי)

למרות שניכנס לתוכה על-מנת לשוב לאחור, הרי שרצוי לנוע לאורכה עד בית הכנסת הפרסי הנאה בית יצחק שנבנה ב-1894. מהכניסה לבית הכנסת נשוב אל המקום ממנו פנינו שמאלה לראשונה ומולנו, מעבר למחסומים עבירים, נשוב ונפגוש את רחוב שילה. פונים בו שמאלה ומקץ מטרים ספורים ימינה בסמטה רחבה ללא שם המקבלת עד מהרה, בבית פינתי, את שם הרחוב הבא - זיכרון טוביה.

אל דאגה, גם אם אתם כבר מסוחררים מעט, אנו קרובים מאוד לנקודת הסיום. ממשיכים לאורכו של רחוב זיכרון טוביה עד סופו בקיר ניצב, שם פונים ימינה עד לרחוב עזרא רפאל, ושמאלה עד למפגש עם רחוב אגריפס. פנייה אחרונה ימינה, הפעם לרחוב כי"ח (על-שם חברת "כל ישראל חברים" הצרפתית) ושם, סמוך למרכז כלל ובסופו של מסלול הטיול, ממתין לנו הרכב.

• ג'ני כי-טוב, עורכת לשון ומתרגמת, יושבת בכיסא גלגלים בשל מחלת הטרשת הנפוצה
  

• הסיורים נערכים בשיתוף בית המדרש לרבנים על-שם שכטר  בירושלים ו"נציבות השוויון לאנשים עם מוגבלויות"