לאחרונה התבשרנו כי משרד החינוך עומד לבצע בקרוב
סקר הכולל מדגם גדול של תלמידים על-מנת ללמוד על שימושיהם באינטרנט ועוד עניינים קרובים.
הסקר "נועד לסייע למנהלי בתי הספר לאתר את הבעיות עמן מתמודדים תלמידיהם ברשת...לאחר בחינת הסקר יוכל מנהל בית הספר לקבל ממצאים במספר תחומים:
מודעות תלמידיו לסכנה בקשר עם זרים ברשת; התנהגות תלמידים הנחשפים לתכנים המוגדרים כתכנים למבוגרים בלבד (הימורים, פורנוגרפיה, הסתה, סמים); קיום מנגנוני בקרה של הורי התלמידים; צריכה מופרזת של מחשב ואינטרנט; מידת הבריונות הוירטואלית בקרב חברת התלמידים בבית הספר; מודעות לשמירה על זכויות יוצרים, מודעות לשאלת מהימנות המידע ועוד".
נשמע אחלה, לא? כי הרי כולנו מכירים את הסכנות האורבות ברשת מצד אחד, ומודעים לתמימותם או חוסר הבנתם של ילדים, מצד שני.
אבל סקר דומה נערך בשנה שעברה
וממצאיו, למרות הכוונות וההצהרות, לא גרמו להגברת ההסברה (מעבר למה שעושים ועשו עוד לפני-כן בבי"ס נבחרים) וממילא לא להקטנת הסיכונים.
סקר הוא רק כלי לקבל תמונת מצב סטטית, במידה מוגבלת של דיוק. סקר לא משנה דבר, לא מפעיל שום דבר, לא מחנך, לא מונע ואפילו בקושי מתריע. תוצאות הסקר יתפרסמו, שוב, בתקשורת וילוו באנחות וצקצוקי לשון. הדי הסקר ותוצאותיו ידמו לאחר כמה ימים, בדיוק כמו שקרה בעבר, ורוב תלמידי ארצנו ימשיכו ליהנות מאוצרות האינטרנט, מצד אחד, ולהסתכן במפגעיה, מצד שני.
המדאיג הוא, כפי שמלמד העבר, שהסקר ותרועותיו משמשים כלא יותר מאשר ראיות לכאורה לפעילות מערכת החינוך בנושא, כשמעט מאד נעשה בפועל בצורה מקצועית, עקבית ואפקטיבית על-מנת לחנך ילדים לשימוש נבון ברשת. ממש בדומה לשיווק המיוחצן של "יום אינטרנט הבטוח" שמשמש, כמדומני,
לקידום תדמית יותר מאשר לקידום אמיתי של המטרה.
אבחון רפואי, יקר ומקצועי ככל שיהיה, אינו מרפא. מודיעין משוכלל לא מנצח מלחמה. שניהם מהווים תנאי, כמעט הכרחי, להצלחה של פעולה, אך ללא פעולה מוצלחת דבר לא ישתנה. הקצאת משאבים לסקר שיעלה כמה מיליונים, ללא הפעלת תוכנית מניעה חינוכית רצינית בעקבותיו, מהווה בזבוז משווע.
יתר-על- כן, שום פעולת מניעה חינוכית לא תהיה אפקטיבית באמת כל עוד משפחות לא יהיו מעורבות בה. הורים רבים זקוקים למידע וחינוך בנושא לא פחות מילדיהם, והם למעשה אלו שאמורים להוות את סוכני החינוך האמיתיים, בתיאום ובעקביות עם הנעשה בביה"ס.
לבלוג המלא
