כן לשיתוף, להעתקה ולחשיבה ביקורתית: על חינוך בעידן ה-2.0

לפני כמה חודשים נתתי הרצאה למנהיגי פרויקט דומה בישראל, פרוייקט כתו"ם. בהרצאה זו פירטתי את העקרונות של מהפכה חינוכית שתביא לכל ילד מדימונה ועד רמת אביב ורהט, את היכולות החדשות. עקרונות אלה מתבססים על תפיסה חינוכית-פדגוגית שלא מומשה עד כה, על אף שנחזתה בראשית המאה ה-20 על ידי ג'ון דיואי.

באמצע המאה ה-20 סיימור פפרט ניסה לקדם תפיסה זו וכתב: "כשם שליאונרדו דה-וינצ'י לא יכול היה לממש את חזון המטוס שלו לפני 500 שנה, כי לא הייתה לו הטכנולוגיה המתאימה, כך הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית, תוכל להתממש רק כאשר הטכנולוגיה האינטרנטית תהיה בהישג ידו של כל ילד ומורה". עקרונות אלה אני מנסה ליישם מזה ארבע שנים בקורסים שלי באוניברסיטת בר אילן שבה הקורסים שלי מתבססים על אי.לרנינג דרך האינטרנט.

הדוגמה של מהפכה הדפוס

בנדיקט אנדרסון בספרו "קהילות מדומיינות" מצביע על תהליך דומה שהתרחש באירופה מיד אחרי המהפכה הקודמת בטכנולוגיות מידע, מהפכת הדפוס. עד מהפכת הדפוס ב-1457, היו בכל רחבי אירופה רק כ-30,000 ספרים מרוכזים בעיקר במנזרים מהסוג של הסרט/ספר "שם הוורד". שני דורות לאחר מכן בתקופת הדה-רגולציה של מרטין לותר, הנקראת רפורמציה פרוטסטנטית, כבר היו באירופה תשעה מיליון ספרים! ספר בכל בית.

לפני מהפכת הדפוס, סופר סת"מ יכול היה להעתיק כ-2000 דפים בשנה בעלות של כ-100,000 דולר של היום. לאחר מהפכת הדפוס, פועל דפוס ממוצע יכול היה לייצר 200,000 עמודים בשנה בעלות של 1000 דולר של היום. לנוכח מהפכה טכנולוגית אדירה זו האפיפיור אסר על העם הפשוט לקרוא לבד ספרים. הפסיכולוגים של האפיפיור טענו שרק גאונים כמו כמרים יכולים להבין את הטקסט ולהסבירו "לעם הפשוט".

מרטין לותר בדה-רגולציה שלו הכניס חקיקה (פסק הלכה) שכל אדם מסוגל להבין לבד את הטקסט. כך, איטליה, ספרד ופורטוגל פגרו במאות שנים אחרי אנגליה וצפון אירופה שקיבלו את הדה-רגולציה של לותר.

האם ישראל צפייה לגורל דומה בעידן המחשב הנייד והזול לכל ילד בכל כיתה? שאלה זו חריפה במיוחד לאור הנתון של מכון המחקר Pew האומר כי "ילדי דור ה-Y " בגילאי 5-25 יותר יוצרים תוכן מאשר צורכים תוכן. כנראה לראשונה בהיסטוריה.

זהו מימוש של הרעיון של אלווין טופלר מספרו "הגל השלישי" מ-1980 בדבר הופעתו הצפייה של היצרכן (יצרן-צרכן") והיעלמות הצרכן הפסיבי המכור לקניונים ולבתי ספר, כפי שטען איוואן איליץ' בספרו "ביטול בית הספר". אם מהפכת הדפוס הביאה "קריאה לכל פועל", מהפכת ווב 2.0 מביאה "כתיבה לכל פועל".

עשרת הדברות לפדגוגיה 2.0

1. ווב 2.0: המשתמשים הם יצרני התוכן העיקריים ולא חברות המדיה הגדולות. חינוך 2.0: דיואי קרא לזה בראשית המאה ה20 "קונסטרוקטיביזם חינוכי". התלמידים הם יצרני חומרי הלימוד העיקריים ולא המורים ולא מערכת החינוך ולא האוניברסיטאות. ווב 2.0 יקדם אותנו יותר לקראת וויקי-כיתה וויקי-אוניברסיטה.
   
2. ווב 2.0: הנתונים הם הנכס העיקרי ולכן יש להשביח אותם ולהופכם לייחודיים, כמו השימוש שסקייפ עשה בנתונים שנאספו מקאזה, ולכן הוא נמכר ביותר מ-4 מיליארד דולר. חינוך 2.0: נתוני התלמידים הם נכס מרכזי של המורה ושל בית הספר. באמצעות כריית נתונים, המורה יכולה לדעת על מצבו הפדגוגי-לימודי-קוגניטיבי-רגשי-חברתי בזמן אמת.
   
   אין צורך לחכות עד סוף השליש או סוף השנה. ההערכה היא מעצבת ומתמשכת. הדוגמה של חברת SAS, או הדוגמה של המתחרה SPSS: שתיהן מאפשרות לא רק למורה, אלא גם לתלמיד ולהורה לדעת בזמן אמת על מצבו של התלמיד ועל מגמות כמי היחלשות זמנית בציונים.  
   
3. ווב 2.0: תעל את משתמשיך לתעל את אפקט הרשת (חוק מטקלף האומר כי עוצמת הרשת גדלה חזקתית בעוד שמספר המשתמשים גדל חשבונית) לטובתך, כך שייצרו שיווק ויראלי לשירות שלך. חינוך 2.0: כל תלמיד יכול למנף לטובתו את חוק עוצמת הרשת באמצעות למידה מבוזרת אד-הוקית: חיפוש בגוגל, פנייה לפורומים, פנייה לבלוגים וכו'.
   
4. ווב 2.0: נסה להמיר כל מוצר לשירות. חינוך 2.0: ממשלות צריכות להפוך את כל ספרי הלימוד לשירות ווב, לפי עקרונות של "חינוך פתוח וקוד פתוח". למשל ממשלת ישראל יכולה לרכוש "בכמה גרושים" את זכויות היוצרים מכל המול"ים של כל ספרי הלימוד ולפרסם את זה בחינם בפורטל מערכת החינוך. לא צריך יותר שתלמידי א,ב, יסחבו עשרות קילוגרמים של פסולת עץ (נייר) על גבם לביטים אין מסה, לאטומים יש. 
   
5. ווב 2.0: רק חלק מהזכויות שמורות. עודד שיעתיקו ממך (האקביליות). חינוך 2.0: מותר להעתיק במבחנים ובעבודות. שיתופיות ועבודת צוות הם ערכים חשובים בעידן ווב 2.0.
   
   האינדיבידואלים הקיצוני הבא לידי ביטוי במבחנים הוא נחלת העבר. הוא נחלת סביבת העבודה של צ'רלי צ'פלין ב"זמנים מודרניים". "רק חלק מהזכויות שמורות" בחינוך פירושו שההעתקה היא הכתפיים של אחרים שעליהם אנו עומדים ועושים Re-use, למטרותינו.
   
   טוב להעתיק מהאינטרנט בעבודות לאוניברסיטה. ההעתקה צריכה להיות חלק מהערכת התלמיד ועיצובו. על זה אני נותן ציון 60 בקורסים שלי. אבל כדי לקבל 80, הסטודנטים שלי צריכים להוכיח חשיבה ביקורתית ולבקר את מה שהם קראו. כמו קוראי בפוסטים הקודמים שלי שמרבים לבקרני. כדי לקבל 100 הסטודנטים שלי צריכים לפתח חשיבה יצירתית-חדשנית-המצאתית.  
   
6. ווב 2.0: אין יותר גרסאות שמשודרגות כל כמה שנים. שדרג כל כמה ימים ואפילו כל כמה שעות. חינוך 2.0: אין מה לפתח קורסים באוניברסיטאות ומקצועות לימוד בבית הספר במשך שנים. יש לעדכן בזמן אמת כל כמה ימים או שעות בהתאם לנתוני משתמשי את הקורס, (או המקצוע). בישיבת הנהלת משרד החינוך בה נכחתי לפני כמה שנים, אמר המנכ"ל דאז ד"ר שושני שהוא לא מבין למה צריך שמונה שנים כדי לפתח קורס.
   
7. ווב 2.0: שתף! אל תשלוט! חינוך 2.0: מרצה ומורה, אל תשלטו בתלמידיכם ואל תפחידו אותם בציונים. שתפו אותם בהערכה, בתכנון הלימודים. תלמדו מהם.
   
8. ווב 2.0: פתח יישומים שטובים לכל מכשיר (סלולר, פי.סי. טלוויזייה, מיקרוגל, וכו). חינוך 2.0: מותר להכניס סלולר למבחנים. הלמידה נעשית בכל מקום.
   
9. השתמש ב"חוק הזנב הארוך": האומר כי אפשר להרוויח יותר ממספר גדול של שירותים (שירים למשל) למספר גדול של קהילות, מאשר מספר קטן של שירותים (להיטים) להמון אנשים. דוגמה: ווב 2.0 מעביר אותנו מעשרה להיטים למיליוני בני אדם, למיליוני שירים לעשרה בני אדם כל שיר.
   
   חינוך 2.0: אין יותר גאונים ומחוננים. אין אינטליגנציה אחת. למבחנים פסיכומטריים אין כל ערך. כל אחד גאון בתחום אחר. ריבוי אינטליגנציות (גרדנר). אינטליגנציה רגשית, אינטליגנציה חברתית, אינטליגנציה גופנית וכו' וכו'. דוגמה: במקום גאון אחד לכל כמה מיליוני אנשים, יהיו מיליוני גאונים כשכל גאון טוב לתחום קטן של כמה עשרות אנשים.
   
10. ווב 2.0: הפסק להתבסס על מותגים להמונים ובמקום זאת עבור לתגים לקהילות. חינוך 2.0: אין יותר חינוך להמונים הנקבע מלמעלה. כל קהילה אחראית על החינוך שלה. אין משורר לאומי (מותג חינוכי). אין היסטוריה לאומית (עוד מותג חינוכי). יש הרבה משוררים: שבזי, ביאליק, סמיח אל קאסם, יש הרבה היסטוריות.
    

ווב 2.0 וחינוך 2.0: יישומים

1. Zimbra: אימייל 2.0. יישום אי.מייל זה מאפשר להעביר את סמן העכבר מעל מספר טלפון שהגיע באי.מייל והיישום יחבר אותנו לשיחה טלפונית דרך סקייפ. או אם אנו מעבירים את הסמן מעל תאריך באי.מייל, היישום יחבר אותנו ישירות ליומן האלקטרוני.
   
   או אם אנו מעבירים את העכבר מעל האי.מייל של השולח, היישום יחבר אותנו עם מערכת ה-CRM של הארגון שלנו, וכו'. כך אימייל 2.0 הוא כלי לקולבורציה מאוחדת (אי.סיקיו יחד עם אימייל יחד עם טלפון VOIP יחד עם האינטרא-נט הארגוני וכו'), לקולבורציה עם יכולת ארגון עצמית עם ניצני בינה מלאכותית ואוטונומיה. 
   
2. בראוזרים סמנטיים ושיתופיים: Magpie הוא בראוזר המאפשר תיוג ידני ואוטומטי. התיוג האוטומטי מאפשר למשתמש לקרוא אותו טקסט בשתי פרשנויות שונות בהתאם לשתי השקפות עולם שונות שהמשתמש מכניס לבראוזר לפני שהוא קרא את הטקסט המסוים. למשל המשתמש יכול לקרוא אותו טקסט ביולוגי, פעם בפרשנות אבולוציונית ופעם בפרשנות בריאתית. Flock הוא בראוזר שמאפשר RSS, בלוג, רישות חברתי, וויקי, בתוך הבראוזר ללא צורך להוריד תוכנה נפרדת. 
   
3. Dodgeball.com שנרכשה על ידי גוגל ושמאפשרת רישות חברתי (כמו Linkedin ו-Friendster.com) לסלולר. 
   
4. Flickr.com שנרכשה על ידי יאהו ושמאפשרת תיוג ויזואלי ושיתוף של תמונות. 
   
5. Zvents.com ו-upcoming.org שנרכשה על ידי יאהו. שני היישומים הללו משמשים לתיוג סמנטי של אירועים. 
   
6. technorati.com לחיפוש בבלוגים. מנועי חיפוש ותיקים כמו גוגל ויאהו, מעדכנים אחת לכמה ימים. אבל הבלוגים מתעדכנים הרבה יותר מהר. הם דומים לשיחה קולנית ותוססת יותר מאשר לספרייה. לכן יש צורך במנוע חיפוש מהיר בהתעדכנותו וזה מה שטכנורטי עושה. 
   
7. del.icio.us לתיוג בוקמרקים. בוקמרקים היו בווב 2.0 עניין לניהול ידע פרטי. אולם ישום זה מאפשר להפוך את הבוקמרקים לעניין לניהול ידע חברתי וארגוני. אפשר לחפש בתוך בומרקים של אחרים נושאים ספציפיים שמעניינים אותך. 
   
8. writely.com מעבד תמלילים וובי-סמנט. בווב 1.0 ובאי.לרנינג 1.0 היה מסובך לצרף יישומי דסקטופ כבדים כמו מצגות ומסמכי וורד כבדים. בווב 2.0 ובאי.לרנינג 2.0, בגלל התשתית AJAX הנ"ל, אתר הקורס ייראה הומוגני הרבה יותר ללא צורך בצירוף קבצים, אלא הכל אורגני במסגרת אחת. אותו הדבר קיים גם לגבי גיליונות אלקטרוניים ומצגות: NumSum.com הוא מעין אקסל וובי-סמנטי.  S5 הוא מעין פאאור-פויינט וובי-סמנטי. 
   
9. הכלים שנסקרו עד כאן, משתלבים בשלושה יישומים ותיקים ומוכרים יותר שהיו מעין "חלוצי ווב 2.0": הבלוג מאפשר קורס שנראה יותר כשיחה מאשר כספרייה דוממת. הוויקי מאפשר קורס שבו התלמידים עובדים בפדגוגיה קונסטרוקטיביסטית ושיתופית לחלוטין. הRSS מאפשר פרסונליזציה ועדכון מהירים של מה שמתחדש בקורס.
   

ארגון חינוכי 2.0: מבית ספר לקהילה לומדת

זו תהיה טעות להכניס מחשבים לכיתות במבנה הנוכחי של בית הספר. זה כמו להכניס סוס במקום מנוע סילוני לחללית. בית הספר והכיתה צריכים לעבור שינוי ארגוני המפורט להלן במקביל להכנסת הטכנולוגיה. כמו כן שליש מהתקציב לפחות צריך ללכת להכשרת מורים. אחרת זה כמו לתת לעגלון להטיס חללית.

• מאחדות זמן ומקום (למידה בתוך הכיתה מ8.00 עד 13.30), לריבוי זמנים ומקומות דהיינו למידה בכל זמן ובכל מקום
• מתוכנית לימודים מרכזית, לתוכנית לימודים מבוזרת וקהילתית.
  
• ממורה כצינור להעברת תוכנית הלימודים המרכזית, למורה כמנחה ומנהיג של יצירת ידע וביקורת ידע קיים.
  
• מתלמיד כצרכן פסיבי, לתלמיד כיצרכן (יצרן-צרכן).
  
• מהערכה מבחנית להפחדת ומישטור תלמידים, להערכה מילולית מעצבת.
  
• מהורים כספקי סופגניות לחנוכה ומלווי טיולים, להורים כשותפים.
  
• מכיתה של מורה מול 40 תלמידים, לשמונה צוותים של חמשה תלמידים בצוות.
  
• משינון וזכירה (דיסק קשיח אנושי) לחיפוש, ביקורת ויצירה (מעבד אנושי) 
  

מרושתים: לבלוג המלא