חוסר עיצוב באינטרנט זה לא עיצוב
האינטרנט הוא המדיום המגוון ביותר בתחום העיצוב. כל אחד מאיתנו חשוף לכמה עיצובים שונים בכל יום, דבר שקשה להגיד על כל תעשייה אחרת. אחת התופעות המעניינות היא אתרים ואפליקציות רשת אשר בחרו "ללכת בלי" – לוותר על המעצב במצבת כוח האדם. ולא מדובר על אתרים דלי תקציב או גופים חובבניים, אלא על תאגידי ענק. האם זה גם "מרגיש בלי"?
מטרות העיצוב באפליקציות הרשת הן ברורות:
1. הן נועדו לשרת את הממשק ולהקל על המשתמש בתפעול ובספיגת המידע.
2. לקדם את האינטרסים של בעל האתר ולמשוך את העין למקורות הרווח.
3. לחזק את התדמית של המותג, או במקרים מסוימים אף ליצור את המותג.
האם חוסר העיצוב משרת את המטרות? ספק אם מישהו חושב שכן, אלא אם הוא מתייחס למטרה
האחרונה – חיזוק המותג.
גאוני או טיפשי?
לפני כמעט עשור, כאשר רוב מעצבי האתרים ניסו להראות איך הם שוברים את הגבולות ומסווים את הטבלאות המורכבות של הקוד על ידי קשתות והצללות בכל הזדמנות, התעורר אצלנו דיון מקצועי בנוגע לעיצוב אתר Yahoo, או יותר נכון חוסר העיצוב שבו.
הדפדפנים שהגיעו לאתר נתקלו בקוד חסר הגדרות עיצוביות כמו צבעים או גופנים. משתמים שהגיעו לאתר אז נתקלו באתר שעיצובו משתנה לפי הדפדפן איתו הגיעו, ובטקסטים הרבה פחות קריאים מהנהוג היום.
הדיון נע סביב השאלה האם הם מנסים להגיד בזה משהו, האם הם חכמים מדי מכדי שנוכל להבין? הרי לא ייתכן שהם פשוט מזניחים. לא ייתכן שהם לקחו החלטה סתמית ומוטעית.
לא לבלבל
אחת התשובות הטבעיות היא שהעיצוב לפעמים מיותר. "הנה, תראה את google, כמה הם הצליחו בזכות העמוד הפשוט". אז נעשה הבחנה למען הסדר: פשטות היא אמנות. להצליח לעצב משהו כך שייראה פשוט, כאילו הוא נקי
מעיצוב – זו משימה מאתגרת ביותר.
בתקופה האחרונה כולם רוצים את הניקיון ואת הסרת "הקישוטים" כחלק מהמותג, כחלק מהוכחת הרצינות והבגרות. אבל לא לבלבל - הסרת הקישוטים משמעה אינו התעלמות מהעיצוב.
אפשר להבין את ההבדל על ידי הסתכלות על מעצבים שמצליחים לשמר את הפשטות, כמו 37signals המצוינים או Apple.
גם לא כדאי לבלבל עם העיצוב המחתרתי, כזה שמנסה להיות מחוספס ו-LowTech. גם במקרה הזה יש דרכים לבצע את זה נכון, וגם די ברור שזו לא מטרתם של מתעלמי העיצוב הנפשעים.
"על מה הוא מדבר?"
מי הם אותם נפשעים? איפה יש אינטרנט לא מעוצב? מי זה "הולך בלי"? הנה כמה דוגמאות:
Del.icio.us
מוצר מצוין, נרכש בהון עתק על ידי Yahoo (שוב יאהו?), ונראה כאילו המוצר התחיל ונגמר
בשולחנו של המפתח. אפשר להתווכח אם יש כאן מותג עיצובי, אם יש כאן אופי. אפשר לדמיין איך זה היה נראה אם במקום טקסט סגלגל על רקעים בגווני וורוד אפשר היה לשים אייקון של בר קטן המייצג את הפופולריות.
אפשר היה לראות איך אפשר גם היה להחליף את הטקסטים הארוכים כמו "First posted by" באייקון של איש קטן, ואפשר היה לחשוב אם יש כאן היררכיות ולעצב את הטקסטים והקישורים בהתאם.
UseIt
ג'ייקוב נילסן, הגורו של השימושיות, מוחה כנגד כל דבר שאינו נחוץ. ביקור קצר באתר שלו מראה שנחוץ לפעמים לחשוב על המשתמש ועל עימוד שיאפשר למשתמש גם לקרוא את התוכן.
eBay
אותו סגנון מאז ומתמיד. אתר כל כך מצליח וכל כך בהתפתחות מתמדת, ועדיין נראה הפלאייר של האינטרנט. אני יודע שעם הצלחה קשה להתווכח, אבל לא הייתי תולה את ההצלחה בחוסר העיצוב. גם כשידעתי שהאתר
מאד מצליח ושחשוב לי כבעל מקצוע להכיר אותו, לקח לי המון זמן עד שהצלחתי למצוא את הסבלנות להתעמק בו. והכל בגלל חוסר עיצוב.
מי שמכיר אותי ידע שזה צריך לבוא... גוגל דווקא מצליחים להעביר תחושה שהדברים לא כל כך נוראים, אך עדיין יש בהם עיקרון נוקשה להשאיר את האפליקציות עם חצי גוף עירום.
יתרה מכך, הם רוכשים אפליקציה מעוצבת, ממותגת ונעימה ופושטים את עורה. כל האפליקציות שלהם נשענות על אות המעטפת סמי-מעוצבת. קבוצות הדיון, למשל, נראות כמו הבלגן שהיווה הרשאה לדלישס.
"מרושתים": לבלוג המלא
לפנייה לכתב/ת 
