| |
דרוש: ראש ממשלה חלש
לעומת תדמית המסכן, שסייעה רבות לאשכול וגם לערפאת, ה"חוזק" של שרון הפך לעקב אכילס. מחשבות על שיטת הממשל
לפני כשלושה חודשים החליט ראש ממשלת קדימה, כמעט על דעת עצמו, לצאת למלחמה. הספקות והוויכוחים לגבי אופן ניהול המלחמה ותוצאותיה ילוו אותנו עוד זמן רב. כך גם הביקורת המוצדקת לגבי טיב ההחלטה, שנעשתה ללא הערכת סיכונים מראש וללא הכנה של ממש. ואולם, איש אינו טוען שאהוד אולמרט חרג מסמכותו כאשר החליט מה שהחליט. מכאן שהתוצאות העגומות אינן נובעות מחולשת המעמד והסמכות של ראש ממשלה בישראל, אלא אולי דווקא מכיוון אחר. מכאן גם שהטרוניות על כך שראש הממשלה הוא חלש מדי ואינו יכול לפעול, אינן אמיתיות. העלאתן בעיתוי הנוכחי נועדה לשרת צרכים שונים בתכלית, אך לא את שיפור ניהולם של ענייני המדינה.
נשאלת השאלה: מה עדיף, ראש ממשלה חזק או חלש? אין זה מובן מאליו שרצוי ראש ממשלה חזק. ניתוח תקופת שלטונו של אריאל שרון - מנהיג חזק לכל הדעות - מציב סימן שאלה לגבי הנתונים הדרושים לתפקיד ראש ממשלה בישראל. לאורך כל חייו הצבאיים והפוליטיים הוא יצר לעצמו תדמית של אדם כוחני, דורסני, בולדוזר. מאפיינים אלה באו לידי ביטוי בולט במיוחד מאז הפך את עורו ובחר להפעיל את צה"ל נגד אזרחי ישראל. מי שהיו במחנהו כל השנים התריעו שמא יעלה בידו לבצע טרנספר אכזרי של יהודים מבתיהם בארצם. מנגד, יריביו הפוליטיים, אשר כל השנים הביעו שאט נפש מאופיו וממעשיו, הפכו לתומכיו הנאמנים ביותר. דווקא תדמיתו הגדילה את ציפיותיהם ממנו שיעלה בידו לבצע את זממו-זממם, ולכן נתנו לו רוח גבית תקשורתית ומשפטית, במטרה להמריצו בכיוון הרצוי להם. האיש החזק סיפק את הסחורה בקיץ 2005.
השוואת תפקודו והישגיו של ראש ממשלה בישראל לאלה של העומדים בראש הרשות הפלסטינית רק מחדדת את השאלה. מתברר שהציפיות מערפאת ומממשיך דרכו אבו-מאזן, שיצרו לעצמם את תדמית החלש והמסכן, הן נמוכות ביותר: אין לצפות מהחלש להשליט סדר בתחום שלטונו, או להילחם ביריביו מבית. הכל נסלח לו בגלל "חולשתו". העולם כולו מגויס לאסוף כספים למימון מנגנוניו המנופחים והמושחתים. איש אינו דורש ממנו להקפיא את הבניה בתחומו או לממש את התחייבויותיו. הוא הרי חלש! רק עליית החמאס בלמה זמנית את הזרמת הכספים לרשות הטרור.
כן, לא רק
הטרור משתלם, אלא גם ה"חולשה". חולשתם של ראשי הרשות הביאה לאויב את הניצחון במלחמת אוסלו, והתוצאה: צה"ל, הצבא החזק במזרח התיכון, ברח ללא הסכם וללא תמורה. בינתיים ה"חוזק" של ראש ממשלת ישראל הפך לעקב אכילס שלו, ורק הגביר את התיאבון לוויתורים מצד הקהילה הבינלאומית, השמאל הקיצוני והתקשורת המתקרנפת, המגויסת למענו כל עוד הוא הלך בתלם "הנכון". המסקנה: ראש ממשלה "חזק" הוא לחיץ וסחיט.
מלחמת ששת הימים התרחשה בימיו של ראש ממשלה "חלש", מגמגם והססן, אבל דווקא תחת שרביטו של אשכול הושג המזהיר שבניצחונות. 38 שנים מאוחר יותר פעל ראש ממשלה "חזק" למען החזרת מדינת ישראל לאווירת החנק שליוותה אותה ב-19 השנים הראשונות לקיומה. אם זה מצב הדברים, אולי עדיף למדינת ישראל דווקא ראש ממשלה חלש, שלא ניתן לצפות ממנו לוויתורים כואבים ומסוכנים? מכל מקום, אין כל הצדקה להחלטה פזיזה על מהפכה בשיטת הממשל בישראל, ללא הערכת סיכונים מראש וללא הכנה של ממש.
|
