המרדף להצלת עיט השמש

בעיצומה של פעולת ניטור שקנאים שגרתית בעמק עכו, שנועדה למנוע נזקים לחקלאות באיזור, הבחינו שי קורן, פקח רשות שמורות הטבע והגנים ויפעת דווידסון, האחראית על עופות להקניים ברשות, בנקבת עיט שמש פצועה, שעמדה על גדות נחל מקומי. השניים התקרבו אליה עד למרחק של כעשרה מטרים וגילו כי הכנף הימנית שלה פגועה ושמוטה. 

קורן ניסה לרדוף אחריה, אך היא עפה למרחק של 100 מטרים ונעלמה בשדות. "במהלך פעילות שוטפת שלנו במספר מאגרים בניסיון לספור את השקנאים במקום, זיהינו את העיט. לאחר מרדף קצר היא נעלמה ויידענו את כל הפקחים באיזור על התגלית", סיפר קורן ל-ynet. "מאחר והיה גשם עז באותו יום, החלטתי לצאת לניטור בוקר נוסף באיזור ואז זיהיתי את העיט על אחד ממאגרי המים. לרוע מזלה, דיה שחורה תקפה אותה, כנראה עקב חולשתה הפיזית מהפציעה. רדפתי אחריהם מספר פעמים, אך לא הצלחתי ללכוד אותה".

הפקח שי קורן ונקבת העיט הפצועה (צילום: רשות הטבע והגנים)

קורן נעזר בפקח המתגבר, שמעון להט, שהוזעק לעזרה מקיבוץ עין המפרץ. השניים ניהלו מרדף עיקש אחר נקבת העיט, שלמרות פציעתה, גילתה יכולת תעופה מרשימה. "המרדף התנהל במרחקים מאוד גדולים, בין 100 ל-200 מטרים. היא התרוממה עד כ-10 מטרים באוויר וכך התעופפה משדה לשדה, כשהיא מנצלת את קשיי העבירות בשדות החרושים ובין המאגרים", גילה קורן.

למרות הגשם, שני הפקחים המשיכו במרדף משולב עם רכבים, כאשר מדי פעם אחד מהם טיפס על המאגרים הגבוהים במטרה לתצפת אחר תנועות העיט וניווט את הפקח שברכב. לאחר כשלוש שעות, גם הפקחים החלו לגלות סימני עייפות, אך גילו נחישות רבה במטרה ללכוד את הדורס היומי.

חששם העיקרי היה כי עקב הפציעה, לא יתאפשר לעיט להשיג מזון בכוחות עצמה והיא תהיה חשופה לסכנות מטורפים נוספים באיזור. "היא היתה מספיק חזקה באותו שלב כדי להתנגד לטורפים, אך אם היא לא תשיג מזון, התנים והעורבים היו מנצלים זאת לטרף קל, למרות שלא מומלץ להתעסק איתה בגודלה הנוכחי", סיפר קורן.

"בסופו של דבר, תשו כוחותיה, ולאחר מרדף נוסף בשדה, היא התעופפה למרחקים קצרים שפחתו במשך הזמן. הצלחנו להגיע אליה עם הרכבים, עד שהיא נעמדה ליד הדלת של הרכב שלי. חלון הרכב היה פתוח ותוך שניות, הנחתי עליה את המעיל שלי. ברגע שיש עליה משהו כבד, היא לא תוכל להמריא".

קורן מיהר להצטייד בכפפות מיגון, תפס את נקבת העיט בזהירות מירבית והניח אותה בעדינות בקופסת קרטון. להבדיל מכלובי לכידה, קורן נעזר בקרטונים רגילים, אותם ניתן למצוא בכל מכולת שכונתית. בכל פעם שמיידעים אותו על עוף דורס פצוע, הוא עובר במכולת הראשונה שנקרית בדרכו, מצטייד בקרטון, מחורר בו חורים שיקלו על הנשימה של בעל החיים וממשיך ליעדו.

"הקרטון בעל החורים מונע למעשה פציעות. מאחר וברגע שהעוף הדורס נמצא בסביבה חשוכה, הוא לא יכול לפצוע את עצמו ואז אפשר להעבירו ישירות לטיפול הרפואי, מבלי להזדקק לכפפות כדי ללכוד אותו", מסביר קורן. "לצערי, בחודש האחרון העברתי למרכז הרפואי לחיות בר, שני עיטי חורש, שאחד מהם גם נורה כנראה על ידי ציידים. ואתמול אף העברתי עקב עיטי פצוע".

נקבת העיט מתאוששת במרכז הרפואי לחיות בר (צילום: שמוליק לנדאו, ספארי רמת גן)

לאחר שהובאה לטיפול ראשוני, נתגלה כי מדובר בנקבה לא בוגרת. "היתה לנקבה פגיעה בכנף הימנית, לא פגיעה ברקמת עצם, שבגללה היא לא יכלה לעוף היטב ובלי יכולת התעופה, קשה לשרוד בטבע לאורך זמן ולכן היא נמצאת בטיפול רפואי". אומר אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים. "המטרה הראשונית והמרכזית שלנו היא לשקם את העוף הפגוע. עיט שמש הנחשב לעוף נדיר בארצנו ומדינתנו הקטנה מהווה אתר חריפה וציר נדידה מרכזי , אולי הגדול בעולם של עופות בהם מינים רבים בסכנת הכחדה עולמית. עיט השמש הוא אחד מהם ובישראל חורפים כמה עשרות פרטים, מתוכם מספר פרטים נפגעים כל שנה על ידי גורמים אנושיים".

לדברי הצופה, בשנת 2005 התחשמלו חמישה פרטים שנמצאו על ידי פקחי רשות שמורות הטבע וחברת החשמל. "אנחנו פועלים יחד עם חברת החשמל למיזעור התופעה ויש שיפור בתקופה האחרונה, אבל חשוב לנו לדעת מה גורם לפגיעה באוכלוסיות של בעלי חיים בישראל. יש פעמים שאנו מבחנים בירי או ביציאות של כדור בגוף בעל החיים, יש פעמים שבעל החיים מתנגש במשהו.

המטרה היא לא להשאיר את בעל החיים הפצוע בשבי, באחד מגני החיות הארץ, אבל אין לנו ברירה, במידה והפציעה לא תאפשר לו לשרוד בטבע. עיטים פגועים רבים עפים ונעצרים בארץ לאחר שנפגעו מירי ציידים שבוצע בדרום לבנון, אך מקרים נוספים של ציד לא חוקי בצפון הארץ פוגע גם הוא באוכלוסיית בעלי הכנף.

בכל שנה נפגעים מיני ציפורים מהרעלות, התחשמלויות וציד לא חוקי, רשות הטבע והגנים פועלת רבות על מנת למזער את הסיכונים ולסכל את הפגיעה בציפורים", אומר הצופה. "מאז שנת 1994 נמצאו בארץ שישה עופות דורסים שבגופם כדוריות עופרת מציד".

שיקום חיות הבר בישראל

המרכז הרפואי לחיות בר הינו פרוייקט משותף של רשות הטבע והגנים והספארי והוקם במאי בשנה שעברה. המרכז קולט בעלי חיים מכל רחבי הארץ במטרה להעניק להם טיפול רפואי, שיעזור להם להיקלט שוב בטבע. "לעיתים תהליכי טיפול הם תהליכים קצרים ולפעמים הם ארוכים ועשויים להתפרש על גבי חודשים רבים", מציין יגאל הורוביץ, הווטרינר הראשי של הספארי. "בעל החיים לא ישוחרר לטבע עד שלא יחזור לאיתנו. כיום למשל, אנו מטפלים בגירית שנתפסה במלכודת רגל. חלק מרגלה נשברה, מספר אצבעות מכף רגלה נכרתו בגלל המלכודת. אנו מטפלים בה, אך רק לאחר שנראה כי היא השתקמה והפצע הגליד, רק אז נחזיר אותה לטבע". 

אחת הבעיות הנפוצות היא שציפורים מגיעות לטיפול רפואי במרכז הרפואי בשיאה של עונת הנדידה. לאחר שהעונה הסתיימה, קיים צורך להחזיק בשבי את הציפורים עד לעונת הנדידה הבאה ורק אז לשחררן שוב. למרות שהמרכז הינו המקום היחיד בארץ לטיפול בחיות בר ארצישראליות, הוא סובל מבעיות מימון קשות, מאחר ואין גורם ציבורי הדואג לתחזוק המבנה והמכשור הרפואי במקום.  

מה יעלה בגורל העיט? אמש (ג') נערכו בדיקות רפואיות נוספות במרכז הרפואי לחיות בר. "מצבה בסדר כרגע, יש לה כנף שמוטה ובבדיקות הרנטגן לא גילינו שבר וזו כנראה פגיעה ברקמות הרכות בכנף", אמר הורוביץ. "אנחנו נחבוש את הכנף מחר ומקווים כי תוך זמן מה, הנקבה תשוב לטבע. אין לנו כרגע אינדיקציה במאה אחוז שזו פציעה הנובעת מירי, מאחר ולא ראינו את כדוריות העופרת בפנים. אני מעריך כי 25 מהדורסים שמגיעים אלינו לטיפול נפצעו מיריות ובמשך השנה אנחנו מטפלים בעשרות דורסים במצב דומה".