שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה בישראל נמוכים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. המשמעות המעשית של קביעה סטטיסטית זו היא שישראלים לא רבים (רק 56%) בגיל העבודה מועסקים או מחפשים עבודה. ההשתתפות הנמוכה בתעסוקה גורמת לאובדן תפוקה ולבזבוז משאבים, ולכן מיטב כלכלינו מחפשים שיטות לתמרץ את מסורבי שוק העבודה להצטרף אליו. כדי לתאם את התמריצים לצרכים, הגדירו הכלכלנים את קבוצות האוכלוסייה המתאפיינות בשיעורי תעסוקה נמוכים במיוחד, ואלו הן: גברים בעלי השכלה יסודית, ובמיוחד יסודית חלקית, ונשים במגזר הערבי (והחרדי). שיפור תעסוקה בקרב שתי קבוצות אלו יקרב את הממוצע הישראלי למקובל במדינות המערב, אם כי לא לשיא של סקנדינביה וארצות-הברית.
עוד נמצא במחקרים כי דווקא שיעורי השתתפותן של אמהות בכוח העבודה גבוהים יחסית: כ-70% מהנשים הנשואות עם שניים ושלושה ילדים כבר שייכות לכוח העבודה. מחציתן מועסקות בעבודה חלקית, מרצון או מחוסר ברירה. ככל שעולה רמת ההשכלה - והשכר - כך גדלים סיכוייה של אשה נשואה לעבוד. על סמך מחקרים אלו נתגבשו המלצות, למקד את התמריצים ליציאה לעבודה ביצירת "סביבת תעסוקה" נוחה יותר לנשים עם ילדים: פתיחה של מעונות יום נוספים, הארכת שעות השהייה של הילדים בהם, הקלות נוספות בתשלום עבור המעונות והפעוטונים המוטל על ההורים ועידוד המעסיקים להקמת פעוטונים במקומות העבודה עצמם.
לעומת זאת, אין בנמצא מוסד מחקר רציני שהמליץ על מתן הקלות במס לאמהות עובדות, המעסיקות מטפלות בבתיהן. סבסוד של העסקת מטפלות על חשבון מס הכנסה אינו נהוג בעולם והוא נחשב, בצדק, כמתנה לאוכלוסיה מבוססת. הוא לא יגדיל את היצע העבודה של הנשים אלא בשיעור שולי וזניח. על אף זאת החליטה הממשלה לתמוך (לא ברור עד כמה) בהצעת החוק של גדעון סער מהליכוד למתן זיכוי מס מיוחד - כלומר, הפחתת מס - לאמהות לילדים מגיל 3 חודשים ועד 5 שנים, הנעזרות במטפלות או שולחות את ילדיהן למעונות.
החוק אושר במפגן של פופוליזם, אף שהוא מחטיא את מטרתו ועושה זאת בעלות תקציבית כבדה: כשני מיליארדי שקלים בשנה. כדי שאשה עובדת תוכל ליהנות ממנו ולקבל זיכוי ממס הכנסה בגין העסקת מטפלת, היא צריכה קודם כל להגיע לרמת הכנסה ושכר גבוהה - וברמות השכר הללו, הנשים ממילא יוצאות לעבודה, עם או בלי הסבסוד. מבחינתן, הזיכוי הוא מתנה נטו מהאוצר, ולא תמריץ לשינוי התנהגות. רק מדינה מאוד עשירה, שכבר פתרה מצוקות חברתיות וכלכליות אחרות, יכולה להרשות לעצמה לחלק מתנות שכאלה. לא ישראל.
מן הזיכוי במס לא
ייהנו כלל נשים ערביות וחרדיות, בשל הכנסתן הנמוכה ההתחלתית. ה"תמריץ" לא ישפיע על שיעורי התעסוקה שלהן, כי לרובן אין מקצועות המבוקשים בשוק העבודה של ישראל 2006. נשים אלו משוועות ליוזמה ציבורית שתשביח את הונן האנושי באמצעות הכשרה ולימוד, ותקל על יציאתן לעבודה באמצעות רשת של מעונות לילדים, עדיף במקומות העבודה עצמם. אפילו המנגנון של "מס הכנסה שלילי" - תשלום מענק ישיר מקופת האוצר לאם עובדת בשכר נמוך - עדיף לאין שיעור על זיכוי ממס, כפי שמציע החוק שהממשלה החליטה לזרזו.
החוק של גדעון סער לא יחלץ ולו משפחה אחת וילד אחד מהעוני. הוא רק יחמיר את העוני, כי לא יישאר כסף ליעדים חברתיים אחרים. הרי הקופה הציבורית שלנו אינה בלתי-מוגבלת.
עוד בבלוג: כשאמריקה תברח מעיראק
