מהמאה ה-19 ועד היום: סיפורו של אבשלום

הטלטלות הרבות שעברו על משפחת יעקבי - מפוגרום ברוסיה, דרך מלחמת עולם, ועד התעמרות טורקית - לא מנעו מבנה הצעיר לטייל ולאהוב את הארץ, ללון בדמשק ולייסד את קיבוץ מעוז חיים. מסע מצולם בדרכו של אבשלום, חלק ראשון

נדב מן, "ביתמונה"פורסם: 03.11.06 , 09:07

סיפורו של אבשלום יעקבי, ממייסדי קיבוץ מעוז חיים, עובר דרך אתרים וציוני דרך רבים בדרכה של ארץ ישראל, אליה עלתה משפחתו (בגלי העלייה השנייה), עוד לפני מלחמת העולם הראשונה.

יצחק (1874-1954), אביו של אבשלום, שירת בצבא הצאר ועם שחרורו עבר לעיר ניקולייב ברוסיה, התחתן עם רחל מבערשד (1876-1951) ולימד עברית במקום. בראשית מאי 1900, אחרי פוגרום ביהודי העיר, החליטו בני הזוג להצטרף לתנועה הציונית ולעזוב את רוסיה. באותה שנה נשלח יצחק לקונגרס הציוני בלונדון. הזוג נשאר לגור שם. בתמונה: משפחת יעקבי בלונדון.

בשנת 1907 יוצאת רחל עם הילדים לארץ ישראל ושוכרת דירה בנווה צדק. יצחק מצטרף למשפחתו כעבור שנה. תחילה לימד את ילדיו של הד"ר הלל יפה בזכרון יעקב, ובשנת 1909 עבר ללמד במושבה מאיר שפיה. המשפחה עוברת בעקבותיו לגור במושבה. בתמונה: הילדים בגן חסיה סוקניק (אמא של יגאל ויוסף ידין), ברח' החבשים בירושלים.

בשנת 1911 הוא מוזמן ללמד בגימנסיה העברית בירושלים, אשר נוסדה שנה קודם לכן בשכונת זכרון משה. שלוש שנים אחר כך פורצת מלחמת העולם הראשונה. אבשלום נולד (1916) לתוך מציאות של מלחמה, מחסור, רעב ומחלות. אחרי שהגימנסיה נסגרת נודדת המשפחה - הרחק מהמלחמה - לצפת. בתמונה: חבר המורים של הגימנסיה העברית בירושלים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. יצחק (מימין) שימש כמורה וכמזכיר הגימנסיה.

אולם השקט בגליל לא נשמר לזמן רב. יחידות הצבא הטורקי הנסוג הגיעו גם לצפת, החרימו את רכוש התושבים, והמיטו על העיר רעב, הרס ומחלות. אחת מאחיותיו של אבשלום מתה ממחלת הטיפוס. יצחק מחליט לחזור לירושלים, בעזרת סוס ועגלה, עם כל המשפחה והמיטלטלין. בתמונה: בית יעקבי, מהבתים הראשונים בשכונת בית הכרם (שבועות, 1923). יצחק עמד בראש היוזמים להקמת השכונה.

כיתתו של אבשלום בבית הכרם, עם המחנך דוד בנבנישתי.

ליד תחנת הרכבת בזכרון, בטיול בית ספר לזכרון יעקב ושפיה.

בשנת תרצ"ב (1932) עוברים אבשלום וחברים מ"קבוצת החוגים", ללמוד חקלאות בבן-שמן. משם היו יוצאים לטיולים ברחבי הארץ. בתמונה למעלה: טיול לחרמון 1933. מדריכי הטיול התנגדו, אבל המטיילים לחצו והטיול נמשך עד דמשק (צילום למטה). שלטונות סוריה לא אישרו את הטיול והמטיילים הובאו לחצר בי"ס היהודי בדמשק לצורכי לינה (צילום מצד ימין).