קלגסבלד בכלא: בגדים מהבית ואוכל חופשי
עורך הדין שנידון ל-15 חודשי מאסר בעוון גרימת מותם של יבגניה וארתור וקסלר, עבר מכלא מעשיהו, שם עבד בספריית הכלא, לבית המעצר אבו כביר, שם התנאים טובים עוד יותר. אחד האסירים קבל: "יש אסירים שפשוט מורמים מעם, אולי שיתנו לו לרצות את המאסר בביתו בכפר שמריהו וזהו"?
האם אנשי השב"ס יוצאים מגדרם כדי להקל על עו"ד דורי קלגסבלד בכל הקשור לתנאי מאסרו? לאחר שהוסע מבית המשפט בניידת משטרה ספיישל לכלא, לאחר שהמיון בכלא ניצן, המוגדר כסיוט של כל אסיר, נחסך ממנו וקוצר פלאים, ולאחר שהועבר לרצות את עונשו בכלא הקל מעשיהו, הוחלט היום (ו') להעבירו להיות אסיר עבודה בבית מעצר אבו כביר.
לפני שבועיים התייצב קלגסבלד בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כדי להתחיל בריצוי 15 חודשי המאסר שנגזרו עליו. זאת לאחר שהורשע בגרימת מותם ברשלנות של יבגניה וארתור וקסלר, אם ובנה בתאונת דרכים.
אסיר עבודה לשעבר בבית המעצר הסביר: "נכון שאבו כביר זה בית מעצר קשה, אבל התנאים שניתנים שם לאסיר עבודה הם חלומיים". ואילו אסיר אחר שמרצה את עונשו באבו כביר לאחר שהורשע בגרימת תאונת דרכים אמר: "יש אסירים שפשוט מורמים מעם, או במילים בוטות - יש שחורים ויש לבנים. הוא לבן. אולי שיתנו לו לרצות את המאסר בביתו בכפר שמריהו וזהו? מישהו שכח כנראה שהוא הורשע בגרימת מותם של אם וילד".
הוא הוסיף: "מישהו דואג לקלגסבלד בגלל שהוא מקורב לשלטון ולצמרת המשפט בארץ. גם אני ללא עבר פלילי, שפוט על תאונת דרכים. גם אני התייצבתי בבית המשפט לריצוי העונש כמעט חודש אחרי גזר הדין אבל לא זכיתי ליחס כמו העו"ד. אותי לקחו בפוסטה מבית המשפט לכלא, הייתי שבועיים במיון בניצן וזה הסיוט והטראומה של החיים שלי. זאת ההוכחה לאפלייה בבתי הסוהר, למרות שאנחנו ב-2006. שנינו אסירים ולא צריך להיות ביננו הבדל".
לדברי האסיר לשעבר, "בדרך כלל עובדים במטבח של השוטרים או בעבודות תחזוקה בבית המעצר. לאסיר עבודה אין קשר או מגע עם העצורים. אין צורך ללבוש את בגדי האסיר החומים ואפשר ללבוש מה שרוצים, אפילו חליפה או בגדי מעצבים. בנוסף, ישנים בחדרים מרווחים ולא בתאים. בכל חדר ארבעה אסירים, אין דלתות ברזל ולא נועלים אותן בלילה".
עוד סיפר: "בבית כלא רגיל יש חמש ספירות מדי יום, אבל באבו כביר ספירה אחת בלילה וזהו, וגם אחריה לא חייבים להשאר בחדר. איפשרו לנו להסתובב בבית המעצר, כל עוד לא יוצאים משערי אבו כביר. פעמיים בשבוע מתאפשרים ביקורים של בני משפחה, לכמעט שעתיים. בכלא אחר הביקורים נערכים פעם בשבועיים לחצי שעה בלבד. כמו כן, אם אתה מעוניין באוכל מהבית או ממסעדות, המבקרים מורשים לעשות זאת. לאסירי העבודה לא היה חסר אוכל בגלל העבודה במטבח השוטרים לדוגמא. בצל ושום בכלא רגיל הם חלום של אסיר, ומי שמשיג אותם נחשב לעשיר".
האסיר לשעבר סיפר כי גם הקשר עם העולם שבחוץ קל יותר באבו כביר, כיוון שהשימוש בטלפונים הציבוריים הוא חופשי. "בטלפונים האלו יכולנו לקבל שיחות מבחוץ. בערב יכולנו להזמין חברים. אחד הדברים הבולטים הוא שמבקרים של אסירי העבודה לא היו צריכים לעבור בדיקות מדוקדקות. סוד קטן: אפשר אפילו להביא לשם בחורה ולקיים איתה יחסים בשקט מבלי שאף אחד ישים לב".
מיון של שבועיים ארך שעתיים
הסיוט שאותו תיאר האסיר שמרצה כעת את עונשו באבו כביר, ביחס לכלא ניצן, אורך בדרך כלל שבועיים. במהלך המיון ועדה בודקת את האסיר וקובעת -באיזה כלא הוא ירצה את עונשו. "המיון בניצן הוא הכי קשה בעולם, הסיוט של כל אסיר. אתה מגיע לתא ויושב עם שמונה אסירים חדשים בחדר. בדרך כלל אין מיטה פנויה אז מי שמגיע אחרון ישן על הרצפה. האסירים בתא יכולים להיות אנסים, עבריינים כבדים או נרקומנים. במיון חייבים לשרוד, ואם לא - אוכלים אותה".
בשב"ס החליטו שקלגסבלד לא יצטרך לעבור את הסיוט שבמיון. תוך מספר שעות החליטה הוועדה היכן ישובץ, זאת להבדיל מההליך הרגיל, בו נדרשים לוועדה כשבועיים כדי להכריע באיזה כלא ירצה האסיר את עונשו. עוד באותו היום הועבר קלגסבלד לכלא מעשיהו ושם הוחלט שהוא יעבוד בספריית הכלא.
אך קלגסבלד ביקש לרצות את מאסרו כאסיר עבודה באבו כביר. "אם כבר להיות בכלא, עדיף להיות במעשיהו. אבל אם אפשר להיות אסיר עבודה באבו כביר, זה עדיף פי מיליון. התנאים שם לא משתווים לשום דבר אחר", סיפר אסיר לשעבר שריצה את עונשו בשני המקומות.
דוברת השב"ס אורית שטלצר, מסרה בתגובה: "האסיר התייצב בכלא מעשיהו לריצוי עונשו בסטטוס של 'מעצר נדחה', ולפיכך תהליך מיונו ארך יום אחד כמו בכל מקרה דומה של מעצר כזה. הוא הגיש מספר בקשות לעבור לבית מעצר אבו כביר ולשמש שם אסיר עבודה בעבודות תחזוקה ונקיון. כשהתפנו שם מקומות כליאה, מויינו לשם מספר אסירים, ביניהם גם קלגסבלד, שעמדו בקריטריונים הנוקשים לשהייה באבו כביר. יש לציין כי אין בשירות בתי הסוהר בימים אלה אף רשימת המתנה של אסירים המחכים לעבור לאבו כביר".
