הרצת מניות ברשת: איך נזהרים?

מאז המצאת הכסף אנחנו רגילים שלמוצרים ולחפצים למיניהם יש ערכים משתנים. לזהב ערך משתנה, מחיר הדלק מושפע ממחיר הנפט, שערי מט"ח משתנים וכד'. כך גם לגבי מניות.

מחיר או "שער" מנייה מושפע מכמות האנשים אשר מעוניינים לרכוש אותה. ככל שיש יותר אנשים כאלה, הביקוש עולה ועמו מחיר המנייה. ביקוש עולה בדרך כלל בשל הצלחה של החברה שמנייתה נסחרת. אבל – העלאת שווי המנייה באופן מלאכותי הינה עבירה פלילית, גם אם זה נעשה באינטרנט.

תרמית בניירות ערך – מהי? 

חוק ניירות ערך אוסר על אדם לגרום או לנסות לגרום לאחרים לקנות או למכור מניות באמצעות אמרה או הבטחה שקריות או מטעות או אמירות המעלימות עובדות מהותיות. כמו כן, אוסר החוק להשפיע על שינויים במחיר מנייה בדרכי תרמית. מי שמפר הוראה זו עובר עבירה של "תרמית בניירות ערך" שבצידה קנס ומאסר של עד 5 שנים.

אמירות שמשפיעות על מחיר המנייה יכולות להתבצע בדרכים שונות וגם באמצעות האינטרנט. לאחרונה פורסם כי הוגש כתב אישום נגד חמישה גברים אשר העלו באופן מלאכותי את מחיריהן של מספר מניות בכך שהפיצו ידיעות חיוביות רבות בפורומים עסקיים באינטרנט (כגון: גלובס) על מניות שרכשו.

בהודעות שכתבו ייעצו הנאשמים להשקיע באותן מניות משום שהמדובר ב "מציאה". זאת, למרות שידעו הנאשמים כי לא כך המצב. בעקבות הידיעות, עלו מחירי המניות והנאשמים שמכרו את המניות לקונים הפותים – הפיקו רווח. לאחר זמן קצר, ללא ידיעות חיוביות נפל ערך המניות וכל הרוכשים – הפסידו.

Pump and dump 

העובדה שהאינטרנט מאפשר מעבר מידע באופן מיידי, on-line, הופכת אותו למדיום אידיאלי ל"הרצת מניות".

לאחרונה הופכת שיטת הפעולה, המכונה בלעז “pump and dump” ("נפח וזרוק"), לפופולרית מאוד. וכך עובדת השיטה:

• הנוכל רוכש במחיר נמוך כמות גדולה של מניות שלא מתבצע בהן מסחר חזק.
  
• לאחר הקנייה מפיץ הנוכל ידיעות אודות עלייה גדולה צפוייה במחיר המנייה. לעתים קרובות המדובר באירוע שעומד להתרחש (מיזם, מיזוג) שיביא לעליית הערך.
  
• הידיעה מועברת באמצעות דואר זבל וכן, לעתים קרובות דואר זבל שנחזה כדואל סודי יועד למישהו אחר והגיע אליך "בטעות". 
  
• בעקבות הידיעות רוכשים רבים את המניות, הנוכל מוכר את מניותיו ברווח והרוכשים – מפסידים.
  

עבירות באינטרנט הן עבירות לכל דבר 

נושא עבירות ניירות ערך באינטרנט עלה לדיון בפעם הראשונה בישראל לפני כחמש שנים בעקבות פרשת פודים.

טל פודים הואשם בהרצת מניות באמצעות הודעות בפורום האנליסטים "אנליסט און ליין". בית משפט השלום נמצא פודים אשם בעבירות אך השופט החליט שלא להרשיעו אלא להסתפק בפסיקת 300 שעות שירות לציבור.

אחת הסיבות להחלטה המקלה היתה העובדה שהעבירה בוצעה באמצעות האינטרנט, לראשונה בארץ. בשעתו ציין השופט כי האינטרנט גורם לטשטוש גבולות היוצר תחושה של חופש מחוק וסדר. ובכלל, החוק, כך ציין כבוד השופט ד"ר בנימיני, לא נועד להגן על מי שבוחר להסתמך על טיפים אנונינימיים ושמועות שמופצות באינטרנט.

החלטה זו נהפכה בערעור בבית המשפט המחוזי מפי כב' השופטים ברלינר, המר ואחיטוב, שם ציין ביהמ"ש כי עבירה שמתבצעת באמצעות האינטרנט – הינה עבירה לכל דבר ואין להקל בה ראש. נהפוך הוא, ביהמ"ש ציין כי משום שכל אחד יכול להשתמש באינטרנט, אינטרס הציבור מחייב כי יועבר מסר תקיף בעניין השימוש ברשת לצורך ביצוע פעילות פלילית.

בית המשפט גזר על הנאשם עונש של מאסר וקנס. כך היה גם בפרשת כהני בסוף שנת 2002 שם דן ביהמ"ש את הנאשם למאסר בפועל ולקנס בגין עבירה דומה.

האינטרנט – כלי חשוב בשוק ההון 

היום, חמש שנים מאוחר יותר, האינטרנט משמש כמקור אמין למידע בכלל, ובשוק ההון בפרט. חברות מוסרות דיווחים מיידים בדיווח אלקטרוני והמסמכים מופיעים באתר הבורסה. לאחרונה אף עודד ראש ה-SEC (הרשות לניירות ערך בארה"ב) חברות לפרסם מידע פיננסי מהותי אודותיהן באמצעות בלוגים רשמיים אשר יגיעו לקהל קוראים רחב.

בארץ, פרקטיקה דומה צריכה להיעשות בזהירות על מנת שלא תחשב כהצעת ניירות ערך לציבור ללא תשקיף, שהיא עבירה על חוק ניירות ערך, כפי שקרה בפרשת מונדרגון. הצעה לציבור הינה "פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך...".

מה עושים כדי לא ליפול קורבן לתרמית?  

• כאשר אתם פונים לרכוש מנייה – השתדלו שלא להסתמך רק על מקור אחד, ובוודאי לא על אימייל/הודעה קולית וכד' שקיבלתם מבלי שביקשתם.
  

• לפני ביצוע רכישה עדיף תמיד לשאול, ולהצליב מידע ממספר גורמים ולהסתמך על גורמים מוסמכים, בעלי שם בתחום.
  

• בצעו מחקר אודות המנייה – באינטרנט, באתר הבורסה הרלוונטית, בפורומים מקצועיים.
  

• אם קיבלתם אימייל "אישי" ו"סודי" "לעיניו בלבד" של מישהו אחר, אשר כולל בעיקר תיאור על מניה שמחירה עומד לעלות - התייחסו לכך בחשדנות הדרושה... כמו שהתרגלתם להתייחס להודעות על "חשבון בנק בניגריה" ועל "זכיה בלוטו".
  
• קראו את המייל בעיון וחפשו שגיאות הגהה וניסוח שהינן תופעות שכיחות בדואר זבל. 
  

* עו"ד אודיה קגן היא שותפה במשרד שביט בר-און גלאון צין נוב יגור ושות' ומרכזת את תחום דיני האינטרנט וטכנולוגיות מידע (IT) בו. האמור הינו דעתה של כותבת בלבד, אינו מתיימר להיות מלא או מקיף ואינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לו.