חיטה משובחת

חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת קליפורניה, הצליחו - באמצעות השתלת גן מחיטת בר לחיטה מתורבתת - להביא להשבחת החיטה, לקצר את זמן ההבשלה שלה ולהעשיר אותה בחלבונים, אבץ וברזל. תוצאות המחקר פורסמו במאמר בכתב העת המדעי Science. מאוניברסיטת חיפה נמסר כי מדובר בגילוי עולמי של החוקרים פרופ' ציון פחימה, מאוניברסיטת חיפה, ופרופ' ג'ורג' דובקובסקי מאוניברסיטת קליפורניה, וכי הגילוי יסייע לשיפור האיכות התזונתית של חיטת הלחם בעולם.

החוקרים הצליחו לשבט גן מחיטת הבר, שמקצר את זמן ההבשלה של גרגרי החיטה ומעשיר אותם בחלבונים, אבץ וברזל. "שימוש בגן שמצאנו יכול להגדיל את תכולת החלבונים והמינרלים של חיטת הלחם בעולם בצורה ניכרת. כך הם יסייעו לשיפור התזונה של אוכלוסיות עניות רבות בעולם שתזונתם דלה בחלבונים ומינרלים, כתוצאה מצריכה מוגברת של מוצרי מזון שמקורם בקמח חיטה", אמר היום פרופ' פחימה.

חיטת הבר - 'אם החיטה' התרבותית המודרנית - התגלתה לפני מאה שנים על ידי האגרונום אהרון אהרונסון בראש פינה. אהרונסון האמין שיום אחד ניתן יהיה להשתמש בתגליתו כדי לשפר את החיטה התרבותית. בהודעה שמסרה אוניברסיטת חיפה עם פרסום ממצאי המחקר, נאמר כי מחקרם של פרופ' פחימה ופרופ' דובקובסקי, לו היו שותפים תלמיד המחקר אסף דיסטלפלד מאוניברסיטת חיפה, תלמיד המחקר כריסטובל יואי מאוניברסיטת קליפורניה, וד"ר אן בלטשל ממשרד החקלאות האמריקאי, הוא ללא ספק צעד משמעותי לעבר מימושו של החזון בן 100 השנים.

כבר ב-1978 גילו מדענים ממכון וייצמן כי גרגרי חיטת הבר עשירים בחלבונים. בעוד שחיטה תרבותית מכילה בין 110 ל-170 גרם חלבונים לכל ק"ג של גרגרים, בחיטת הבר ניתן למצוא בין 150 ל-270 גרם חלבונים לק"ג. לדבריו של פרופ' פחימה, לחיטת הבר פוטנציאל עצום להשבחת חיטה תרבותית, אולם פוטנציאל זה לא נוצל עד היום.

"תוך כדי עבודה גילינו שהגן החדש מעורב בתהליך שאחראי על בקרת ההבשלה של גרגרי החיטה", סיפר פרופ' פחימה. "תהליך זה מלווה בתמותה מתוכנתת של העלים, פירוק חומרי המזון שהם מכילים והעברתם אל הגרגרים על מנת להבטיח את קיומו של הדור הבא. הגן החדש מסייע בהעברה מהירה ויעילה יותר של החלבונים והמינרלים לגרגר, ובסופו של התהליך אנו מייצרים קמח חיטה עשיר יותר בחלבונים, אבץ וברזל".

החוקרים אף מצאו כי הגן הספציפי שגילו נעדר מכל זני החיטה התרבותית בעולם, המשמשים לייצור מסחרי של כל סוגי הפסטות, הלחמים והמאפים השונים. לדבריו של פרופ' פחימה, כנראה שבתהליך הביות של החיטה אבד הגן ולכן מוצרים שיתבססו על זני חיטה מושבחים יהיו מזינים יותר.

פענוח הרצף של הגן ותפקידו יאפשרו להעבירו במהירות וביעילות לזנים תרבותיים באמצעות שיטות של הנדסה גנטית. בנוסף, ניתן יהיה להנדס צורות גנטיות חדשות של הגן אשר יאפשרו השבחה נוספת של החיטה באמצעות הנדסה גנטית והתאמתה לאיזורי גידול שונים.

"מעבר לחשיבות המדעית של גילוי גן המבקר את תהליך ההבשלה וההזדקנות של צמח החיטה, חשיבותו המעשית היא בשיפור האיכות התזונתית של לחם ומוצריו בעולם. מיליארדי אנשים בעולם סובלים כיום ממחסור באבץ וברזל, ולכן יש חשיבות עצומה להגדלת התכולה של מינרלים אלה במזון". מסביר פרופ' פחימה. "בנוסף לכך, הגדלת תכולת החלבון בקמח החיטה תשפר את איכות האפייה של לחם כתוצאה משיפור יכולת התפיחה של הבצק, וכן את איכות הפסטה על ידי הקטנת האיבוד של חומרים מוצקים בזמן הבישול. לסיכום, האוכל יהיה מזין יותר, בריא יותר ואולי גם טעים יותר", ציין פרופ' פחימה.