השר והש"ג במבחן בני סלע
שרים ומפקדים בכירים לא רואים עצמם אחראיים לביצוע המדיניות. האם הוועדה שמינה דיכטר תחקור גם את חלקו שלו?
מי אחראי לבריחתו של בני סלע מידי המשטרה? עצם הצבת השאלה מניח שמישהו חייב להיות אחראי לעובדת הבריחה, שהיא מעשה פסול ולא חוקי. אכן, לא צריך להיות משפטן מובהק כדי להבין כי מדובר בכשל חמור מאוד שאיפשר לפושע מסוכן - אנס סידרתי - לברוח מהמשמורת בה היה נתון, ובכך להמשיך לסכן נשים שהן קורבנותיו הפוטנציאליים.
בריחתו של בני סלע מידי החוק היא לא אירוע בודד וגם לא חריג בנוף המחדלים הנורמטיביים במציאות הישראלית. נראה שאין לנו מושג אמיתי מהי המשמעות של נשיאה באחריות משפטית או ציבורית. הורגלנו לחשוב כי כישלון בעמידה בנורמה חוקית או ציבורית הוא קודם כל נחלתו של הדרג המבצע, לאמור: דרג הש"ג. כך קרה למשל ב"ליל הגלשונים", שם הש"ג נשא באחריות. לא, אין לנו מושג מהי משמעותה של אחריות פיקודית או מיניסטריאלית. למדנו כי האחריות נעצרת, בדרך כלל, בדרגי השטח או דרגי הפיקוד הנמוכים. מפקדים בכירים או שרי ממשלה אינם אחראים לרוב במתן דין וחשבון לאותו מחדל. די מבחינתם כי נמצאו "אשמים" מידיים לאותה התנהגות.
דוגמה ברורה לכך שהשלטון שלנו לא מבין אחריות מהי, היא בכך שהוא מבקש "לכסות" עצמו בממצאי ועדת חקירה או בדיקה חיצונית-כביכול. הנה, השר לביטחון פנים מינה ועדה חיצונית למשרד - ועדה המורכבת מבכירים יוצאי צבא, להבדיל מקציני משטרה או שב"ס. בכך סבר שהוועדה תיחשב לאובייקטיבית. האמנם ועדה שכזו יכולה להיות אובייקטיבית ולהעביר בשבט ביקורתה גם את אחריותו של השר ? מינוי ועדה כזו, מבלי לחשוד בחבריה, בוודאי לא מעידה על כך שהשר מבקש לבדוק גם את אחריותו שלו, שוב - מסימני התחלואה של חברתנו. האחריות מן הסתם תיעצר שוב מתחת לדרג המיניסטריאלי.
חברה צודקת, האמונה על שלטון החוק, תבקש ממנהיגיה ומפקדיה להבטיח כי יש להם מוטת פיקוד ושליטה ראויים. נכון כי כאשר שר נכנס לתפקידו, אין הוא חייב או יכול לרדת לרמת הפרטים בדרגת השטח. אולם חייב הוא להיות אחראי לכך שהמטרות הראשיות שמשרדו מופקד עליהן יוצאו לפועל; שדרגי הפיקוד שמתחתיו יתנו לו דין וחשבון שוטף; ובעיקר, שיימצא מנגנון פיקוח שיתריע בפניו, מבעוד מועד, על מחדלים חמורים במערכת. לצערי, מפקדים בכירים ושרי ממשלה תופשים את תפקידם בקביעת עקרונות ומדיניות, אך לא רואים עצמם אחרים לפיקוח או לביצוע. אולי קרן אור בחשיכה של ימים אלו ניתן למצוא בכך, שהחברה הישראלית תובעת דין וחשבון ממנהיגיה - גם אם לא תמיד מצליח הדבר.
שלטון אשר חלק גדול משריו חשודים בעבירות פליליות, והפקידות הבכירה שלו נתונה תחת ביקורת של המשטרה או מבקר המדינה, הוא לא ערובה טובה להבטחת המשך קיומנו, נוכח הסכנות האורבות לנו מחוץ ומבית. יחד עם זאת, כדי לאזן את הדברים, צריך לומר כי החברה שלנו היא בריאה ביסודה, ולא כל ליקוי בצבא או בממשלה הוא תמיד או אוטומטית באחריות הרמטכ"ל או השר. צריך לדעת את גבולות האחריות - ולהיות נכונים לשאת בהם.
יש לנו עוד דרך ארוכה ללכת כדי להגשים את חזונם של האבות המייסדים, אך בטוח אני כי יש לנו הכוח לעשות זאת.
פרופ' עמנואל גרוס הוא מומחה למשפט פלילי מאוניברסיטת חיפה
פורסם לראשונה 25/11/2006 23:44
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
