יקב עמק האלה וחודש יינות ארצות הברית
שגיא קופר טועם יינות מיקבי עמק האלה, יקב בינוני בגודלו וצעיר למדי שנראה כאילו הוא כאן כבר בצירים רבים, ומספר על חודש יינות אמריקה בישראל
יקבי עמק האלה
אחת התעלומות הגדולות ביינות של יקבים צעירים, היא השאלה כמה זמן יחזיק היין. התעלומה השניה היא עד כמה יכול להיות היקב עקבי במוצרים, סליחה, היינות שהוא מייצר. שני הדברים הם בעלי אופי צרכני מובהק, שלא תמיד מעניינים את אותו קהל: את התשובה לשאלה הראשונה מחפשים אספנים, שצדים בציר משובח במיוחד ושומרים על היין. על השאלה השניה מחפשים יותר תשובה מי שמחפשים יין להוריד מהמדף ולשתות, בלי להתאכזב (ובלי צורך לקרוא מדורים מהסוג הזה, מן הסתם). במילים אחרות, זהו החוזק התדמיתי של המותג ומה שהוא מייצג.
יקבי עמק האלה, יקב בינוני מבחינת כמות הבקבוקים שהוא מייצר, יקב מטופח מאוד ומושקע מאוד, הוא גם יקב צעיר למדי, למרות שנראה כאילו הוא כאן כבר בצירים רבים.
מאז בציר 2002, מייצרים ביקב יינות זניים ובלנדים שונים, לבנים ואדומים. הענבים באים משלושה כרמים, אחד סמוך למבנה היקב עצמו, בעמק האלה, שני בתחומי מושב אדרת, מעט דרומית ליקב, ובגובה של 400 מטר, ושלישי בסביבות נס הרים, בגובה של כ- 750 מטר. האדמות הן אדמות גיר בחלקן הגדול, והכרמים הם מהמטופחים והשמורים ביותר שתוכלו למצוא, בכל קנה מידה (כורם: ערן רז). הבצירים כולם בצירים לייליים, ידניים, ומרחק הכרמים מהיקב הוא קצר מאוד. כל היינות של היקב כשרים.
דורון רב הון, היינן של הכרם, למד והתמחה בבורגון, דבר שמורגש בכל: מהחביות שהוא בוחר, ועד סגנון היין, מן הסתם. דורון נמצא ביקבי עמק האלה מהבציר הראשון, בשנת 2002. הוא הכין עבורי החודש "טעימת חביות", עם כמה בקבוקים מהארכיון. חלק מהיינות טעמתי שלא ביקב, אלא אצלי.
הסדרה הגבוהה - ויניארד'ס צויס
קברנה סוביניון 2002 ויניארד'ס צויס - הענבים הגיעו מהכרם באדרת, והיין שהה 16 חודשים בחביות ושנה בבקבוק. אם יש לכם בקבוק מאותו בציר – זה הזמן לשתות אותו. צבע מצוין – צעיר ממש. באף יש לו הרבה פרי אדום ופרי כהה. בפה יש קצת "רזון". סיומת ארוכה ויציבה, מתובלת למדי. סימנים קלים של ברט, בסיום. בסך הכל – ליין מבציר ראשון, בשנה בעייתית? מצוין.
קברנה סוביניון 2003 ויניארד'ס צ'ויס - זהו כרגע היין שבשוק. מצוין, עם הרבה מאוד זמן לפניו. החבית (17 חודש) משתלבת היטב בפרי ותומכת ביין בעל סיומת ארוכה מאוד. 3% קברנה פרנק, 14.5% אלכוהול. אם אתם שותים עכשיו, היין דורש דקנטר. המחיר גבוה – 165 שקל.
הסדרה הרגילה של היקב – אלה ואליי
מרלו 2002 - פנטסטי. יופי של יין שהפתיע לא רק אותי בטעימה. אין שום סימני גיל בצבע ובמראה. המון פרי באף, פלפול מאוד עדין שנמשך גם בפה. יין עגול, משובח, עם סיומת בינונית ארוכה. 14% אלכוהול יש ביין, ולא מורגש בכלל. טאניניות טובה וגם היא תשמור עליו הלאה, למי שיש לו בקבוק.
מרלו 2003 - היין היה 15 חודשים בעץ. שנת 2003, אומר דורון רב הון, היתה שנה עוצמתית, עם הבשלה ארוכה וטובה. באף, היין פתוח יותר ומלא יותר מה- 2002. יותר "עולם חדש". בפה הוא ממשיך ומציג תיבול, לצד תחושה חלקה וקטיפתית מלווה בטאנינים טובים. הרבה דובדבנים, פירות יער ופרי כהה. 14.5% אלכוהול. היין עדיין בשוק, סביב 90 שקל לבקבוק, ומומלץ בחום.
קברנה פרנק 2004 - הענב שאולי ישתלט על ישראל? אולי, ניחא, לא יודע. הרבה זנים עושים פה גלים בזמן האחרון, ובראשם הקריניאן. לעמק האלה כבר לא מעט נסיון עם הענב הזה, שלרוב אמור לתת יינות מעט ירוקים, עם הרבה סיגליות, אבל צבע מעט בהיר וצלול יותר מאשר הקברנה סוביניון (הבן הביולוגי של הזן הזה). גירסת 2003 של האלה היה יין מצוין, אבל היה מתוסף ב- 15% קברנה סוביניון. הפעם מדובר ביין זני לגמרי, טוב, שממשיך את החייתיות של 2003, בליווי צמוד ומשתלב היטב של ארומות העץ. לא יין גדול מאוד, אבל טעים. מחיר לצרכן? 120 שקל. ה- 2005, בטעימת חבית, הפגין הרבה ירוק, עם טאנינים בינוניים. לא אתפלא אם הוא לא יהיה זני, אלא יצא שוב בגרסה קרובה יותר ל- 2003.
אז, למה עוד לחכות?
נראה לי שלסובניון בלאן 2006 צפוי עתיד לא רע בכלל: פסיפלורה, הרבה לימון ואשכוליות - גם באף וגם בפה. המרלו 2004 עושה רושם טוב מאוד, ונראה שהוא הולך בעקבות אחיו, בני 2002 ו- 2003. הלוואי.
אמריקה, ורסנו
(כמעט) חודש יינות אמריקה נפתח בתחילת דצמבר. החל ב- 6 לחודש, ועד סופו, יוצעו יינות אמריקאים בהנחה ובמבצעים שונים בחנויות יין בארץ. בכמה חנויות ייערכו גם טעימות של יינות אמריקאים. אלה ייערכו בכל יום שישי על ידי יבואני יינות מארצות הברית.
החנויות שמשתתפות בטעימות נבחרו על ידי שגרירות ארצות הברית, באקט של התערבות בניהולה התקין של מדינה ריבונית, והרשימה היא: חינאווי – יפו; וינו סיגר- קניון עזריאלי; חינאווי – הרצליה; המרתף של רוזנר – כפר סבא; אבי בן – ירושלים; בית המשקאות של שחר – ירושלים; סופר דרינק – רמת השרון; ויין דיפו – רמת החי"ל; יין וסיגאר – חיפה; בית המשקאות של נפתלי – גבעתיים; הכרם בית הטבק; הכרם וויין דרופ; דרך היין תל אביב; דרך היין אור יהודה; דרך היין רעננה.
