התרופה שהופכת ארגון זקן לסטרט-אפ: מש-אפ

כשהייתי בהרצאה מבריקה של שי אגסי, חבר הנהלת SAP ענקית התוכנה העולמית, שאלתי אותו: "למה סאפ לא מפתחת יישומים ארגוניים מהסוג של גוגל?" שי ענה: "היישומים הקלים של גוגל חלשים מדי לארגונים גדולים".

טעותו כפולה: ראשית, תשובתו הייתה נכונה בווב 1.0 אך לא בווב 2.0. שנית, הליבה הלוגית של האינטרנט מנטרלת מערכות הפעלה סגורות גם הדסקטופית ויסטה של מיקרוסופט, וגם הארגונית NetWeaver של סאפ, או Fusion של אורקל. זו הפתוחה של ווב 2.0 נקראת Mashup ומוצגת בסרטון זה.

מהי זמישות (זמינות, זריזות, גמישות) Agility?

הגישה החדשה לגמישות ארגונית נקראת Mashup ובה משתמשת ומפתחת סבתא IBM, תוך כדי שהיא עוקפת את בנותיה, מיקרוסופט ואורקל, ותוך שהיא חוברת לנכדיה כמו גוגל, סיילספורס, וסטארטפים אחרים שהבולט בהם הוא www.Jackbe.com . יבמ מספקת מעין ארגז כלים QEDwiki, פשוט כמו מעבד תמלילים רק שבמקום טקסטים, כל אחד יכול לייצר תהליכים ארגוניים, עסקאות, ואפילו תוכנות.

מש-אפ הוא הרחבה של טכנולוגיות הוויקיפדיה וה-RSS, מתחום התכנים לתחום השירותים. פירוש הדבר הוא שמתחיל להתרחש לא רק שיתוף בתכנים, אלא שיתוף ביישומים, בתהליכים העסקיים, בנתונים, בעסקאות, ואפילו בחומרה, בין ארגונים שונים. כיום יש רק באתר אחד הנקרא "ווב בר-תכנות", מעל ל-300 ממשקי תכנות יישומים API.

"מעבד ארגונים": איך לבנות ארגונים ותוכנות בקלות, כמו כתיבת טקסט ב"מעבד תמלילים"

פעם לפני המחשב האישי, היינו פונים למומחה שנקרא "כתבנית" או "לבלר" שידע להפעיל מכונת כתיבה כדי שיכתוב עבורנו מסמך פשוט. אי.בי.אם מראה בסרטון הנ"ל איך לבנות תהליכים ארגוניים, עסקאות, תוכנות ועוד, בקלות שבה כל אחד יכול להשתמש מעבד תמלילים. בכך נחשפת יותר ויותר הטעות של אגסי ושל ספקי התוכנות הסגורות.

כלי אינטגרציה אלה, מש-אפס, יכולים להיבנות תוך דקות במקום ימים ושבועות במערכות הארגוניות הסגורות. העסקת עשרות עובדים בעלויות פיתוח של אלפי דולרים במערכות סגורות, ירדו להעסקה של עובדים בודדים בעלויות רק של מאות דולרים.

שיתוף זה צריך להיות מנוהל כך שהוא יאפשר לכל אדם ולכל ארגון לתפור לעצמו פתרון ייחודי בהתאם לצרכיו, גם כשהחלקים השונים של הפתרון נמצאים בארגונים שונים לחלוטין. קל וחומר אם מדובר ביחידות שונות של אותו ארגון.

החלוצה של שיטה זו היא חברת Overture שנרכשה על ידי יאהו גוגל שיכללה את השיטה והפכה אותה למקור הכנסות ורווחים שהביא לה שווי שוק של 150 מיליארד דולר. זוהי שיטת הפרסום ההקשרי, שמבינה את המשמעות של הסיטואציה שבה תוכן מסוים מוצג, ומתאימה את הפרסומת באופן ספציפי לסיטואציה.

למשל, אם אני מחפש בגוגל את המושג "סקוטלנד", גוגל תראה לי פרסומות שעוסקות בטיולים לסקוטלנד. אם אני מקבל הודעה ב-Gmail שכותרתה ynet, גוגל תראה לי פרסומות שעוסקות במנויים לעיתונים ובלוחות של דירות ומכוניות.

ההרחבה מתחום התכנים לתחום התוכנות והעסקאות מופיעה כאשר בהתאם לצורך שלי בעסקה מסוימת או בתוכנה מסוימת, המחשב יידע לזהות את הצורך שלי וישלוף לי אוטומטית את התוכנה שבה אני מעוניין או העסקה שבה אני מעוניין.

למשל, אם אני מקבל אי.מייל על כנס באירלנד, המחשב ידע לבדוק עבורי מסלול נסיעה משדה התעופה באירלנד עד לכנס, דרך Google Earth, וגם ידע להזמין עבורי כרטיס טיסה מהאתר של חברת התעופה, בהתאם לשעות הכנס.

סיפורי מקרה אמיתיים של שימוש במש-אפ

רוד סמית, סגן הנשיא של IBM לענייני ווב 2.0 הביא את הדוגמאות הבאות לשימוש במש-אפ:  

יצירת סרטים: מפיק מקבל מIBM "לוח שעונים דיגיטאלי" שבאמצעותו הוא מחבר בין אנשי הסאונד, האפקטים המיוחדים, הדיגיטיזציה, והעריכה ל"ויקי-קולנוע" אחד גדול, בזמן אמת שנעזר ב–Ajax שמאפשר למשתמשי ווב 2.0 להרגיש כאילו התוכנה בווב יושבת על המחשב שלהם.

חנויות לחומרי בניין ומוצרי ביית כמו אייס והום סנטר: מנהל הלוגיסטיקה באחת הרשתות הנ"ל, התבקש לשלוח ציוד לעיירה שעמדה בפני סערת שלג עזה. הוא נעזר ב"לוח שעונים דיגיטלי" שאפשר לו פעילות "גרור וזרוק" פשוטה של נתוני מזג אוויר מאתר האינטרנט של התחנה המטאורולוגית המחוזית, ליישום המפות של גוגל, ומשם לבסיס הנתונים הלוגיסטי של רשת חנויות חומרי הבניין שלו.

כך הוא יכול היה לעקוב בזמן אמת איזו עיירה הוכתה בסערה ולנתב אליה בזמן אמת את הציוד הנחוץ לפי סדר עדיפויות מתוך בסיס נתונים "חי ונושם" בהתאם לצרכים.

בנק: הבנק קיבל מ-IBM "רדאר דיגיטלי" שחיבר בין בלוגים וויקיס של לקוחות, לבין רשימת כתובות, כדי להשיג מערכת המלצות להשקעה בזמן אמת. מצד שני, הבנק יכול היה להפעיל מערכת "מודיעין ובינה עסקית" כדי לבצע "כריית יחסים" Relationships Mining, ולפנות למנהיגות מקומית של רשתות חברתיות, כדי ליצור קבוצות השקעה המבוססות על אמון הדדי.

מגזין בידור: האתר www.actortracker.com משתמש ברשימות מ-eBay, לינקים מסרטים הנמכרים באמאזון, מידע מבסיסי נתונים של סרטים, פורומים ובלוגים של צופים בסרטים ווידאו, כדי לספק ללקוחות שלו מידע "חי ונושם" על המתרחש בבידור בארה"ב.

אינטליגנציה מלאכותית ואינטליגנציה שיתופית

איך גוגל יודע לעשות פרסומת הקשרית? איך מש-אפ יודע לעשות אינטגרציה הקשרית בין תוכנות לבין עצמן ובין עסקאות שונות? ישנן שתי דרכים לדעת זאת: ווב 2.0 עושה זאת באמצעות רתימת האינטליגנציה הקולקטיבית של הרבה אנשים. ווב 3.0 שנקרא גם ווב סמנטי, עושה זאת באמצעות רתימת האינטליגנציה המלאכותית של בוטים או אלגוריתמים. העתיד טמון בסינרגיה של ווב 2.0 עם האינטליגנציה השיתופית עם ווב 3.0 המבוסס על אינטליגנציה מלאכותית. יש כאן שני כיווני סינרגיה:

ראשית, אינטליגנציה מלאכותית משלימה אינטליגנציה שיתופית דלה ברשתות סגורות: באינטראנט (האינטרנט הפנים ארגוני) של ארגונים רבים שבהם אין מסה קריטית של משתמשים, האינטליגנציה השיתופית דלה מדי ולכן יש מקום לאינטליגנציה מלאכותית שתמלא את מקומה של האינטליגנציה השיתופית המצומצמת. במקרה זה האינטליגנציה המלאכותית תעשה את התיוג והאינדוקס של התכנים והתוכנות כמו שמציעה למשל חברת www.autonomy.com .

שנית, אינטליגנציה שיתופית פתוחה של מיליארד משתמשי האינטרנט מחפה על השלב האינפנטילי עדיין של האינטליגנציה המלאכותית. תוכן של משתמשים, ותוכנות של מפתחים רבים, פזורים בצורה לא מאורגנת ברחבי האינטרנט. כשמתכנתים או משתמשים מתחילים לתייג אותם כמו בפליקר, או בדלישס, או מדרגים אותם כמו בDigg, הם מוסיפים שכבת משמעות מעל התכנים והתוכנות.

שכבה זו, לדעת טים ברנרס לי ממציא ווב 1.0, מאפשרת בשלב ראשון לבני אדם למצוא יותר בקלות חומרים וגם לשתף יותר בקלות משום שדרגת ההבנה וההרמוניה בין בני אדם משתבחת בגלל השכבה הסמנטית, שכבת המשמעות. שכבת משמעות שיתופית זו, מגבירה את יכולותיה המוגבלות עדיין של האינטליגנציה המלאכותית.  

הנקודה המרכזית כאן היא, כפי שאומר מנכ"ל גוגל, שמידט, שהפרסום ההקשרי יוצר תמריץ עצום בכל העולם להשקעות עתק בווב הסמנטי ובבינה מלאכותית, שכל הממשלות והאוניברסיטאות לא העיזו להשקיע במשך 50 שנות אכזבה.

אנטרפרייס 2.0 הוא השם של הארגון החדש של עידן ווב 2.0

אחד מעקרונות היסוד של ווב 2.0 הוא שנתונים משתבחים בבואם במגע עם נתונים אחרים. גם תכנים משתבחים בבואם במגע עם תכנים אחרים, וגם תוכנות משתבחות בבואם במגע עם תוכנות אחרות. זה נובע מחוק מטקלף אודות עוצמת הרשת הגדלה חזקתית ביחס למספר המשתמשים הגדל חשבונית בלבד.

הויקיפדיה מדגימה את השתבחות התכנים. אני תרמתי הרבה ערכים לויקיפדיה, אבל אני כותב לא מסודר ואסוציאטיבית. תמיד היו משלימים אנונימיים שידעו לארגן את הבלגן שלי, לערך אנציקלופדי ראוי. חוק עוצמת הרשת מבוסס בעצם על "הפס הרחב של השכל".

כך מתחיל עכשיו לקרות גם לתוכנות ולנתונים. גוגל תורם מפות, קרייגליסט תורם רשימות ונתונים. גוגל וקרייג ליסט יוצרים שלם הגדול בהרבה מסכום מרכיביו. כך גוגל משתבח וקרייג ליסט משתבח, אבל לשם כך הם צריכים להשתמש בסטנדרט אינטגרציה פתוח שהוא המשאפ.

"מרושתים": לבלוג המלא