משרד הביטחון: המנכ"ל העדיף להשתיק את הפרשה
במשרד הביטחון ביקשו להעביר לחקירת המשטרה פרשה שבה קבלן קיבל תשלומי יתר בסך 5.6 מיליון שקל בפרויקט של המשרד במחנה רבין, אבל המנכ"ל לשעבר עמוס ירון, בחר שלא לעשות כן. עוד בדו"ח: מחדל בפרויקט סודי, והטבות חריגות לעובדים בקריה למחקר גרעיני
בזבוזים וניהול לקוי: משרד הביטחון הקים במחנה רבין מבני משרדים, כשהניהול, הפיקוח והבקרה של הפרויקט היו לקויים. כתוצאה מכך, נגרם בזבוז כספי מיותר.
המבקר מותח ביקורת על מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, עמוס ירון, על שהחליט לא להעביר לחקירת המשטרה פרשה של תשלומי יתר לקבלן שהועסק בפרויקט הבנייה במחנה רבין.
בספטמבר 2003 התעוררו במינהלת תוכנית הקריה ובאגף הבינוי חשדות כי מפקח חשמל מטעם חברת הפיקוח על הפרויקט, שאמור היה לקיים פיקוח צמוד על העבודות שביצע קבלן משנה א', אישר לאותו קבלן תשלומי יתר. חשדות אלה אומתו ומאוחר יותר התברר כי היקפם של תשלומים אלה לקבלן עמד על 5.6 מיליון שקל. מפקח החשמל פוטר מעבודתו והמשרד הקפיא תשלומים עתידיים לקבלן המשנה. בסיכום החקירה שערך האגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) צוין כי מכיוון שמדובר בצורך לחקור חשדות נגד עובדים בחברות פרטיות בעניין קבלת דבר במרמה, יש להעביר את המשך החקירה למשטרה.
אבל בדיון שערך המנכ"ל דאז ירון, באוגוסט 2004, הוא החליט שלא להעביר את הנושא לחקירת המשטרה. זאת מהסיבות הבאות: חשש שחקירה כזו תעכב את המשך הקמת הפרויקט; המפקח שהיה מעורב בפרשה פוטר; כספים עודפים ששולמו לקבלן קוזזו; והיעדר מעורבות של עובדי המשרד בפרשה.
אולם משרד המבקר קובע שהחלטת ירון לקתה בחוסר סבירות, והחליט להעביר את הנושא לפרקליטות המדינה כדי שזו תקבע אם יש מקום להעביר את הנושא לחקירה פלילית.
והיו גם בזבוזים נוספים בפרויקט: לאחר שהחל כבר שלב האכלוס של אחד המבנים בפרויקט בקריה, החליט סמנכ"ל וראש אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים, ויקטור בר גיל, להקים גן בחזית המבנה, בשטח שנועד ל"ריאה ירוקה". המחיר היה 4.5 מיליון שקל נוספים, בעת שהמשרד התלונן על מצוקה בתקציבו ובתקציב הפרויקט. כמו כן ירדו לטמיון כ-700 אלף שקלים שהוצאו על שיפוץ צריפים, שנהרסו לצורך הרחבת הגן זמן קצר לאחר ששופצו.
משרד הביטחון מסר בתגובה כי "שיטת הבקרה שהונהגה ענתה לבעיה של ניהול תקציב ובקרתו וניתן לה פתרון ראוי ברמה טובה אשר הוכחה בדיעבד כטובה. פרוייקט הקמת מבני המשרדים החדשים הגיע לסיומו בהצלחה רבה בפרק זמן קצר של כ-3.5 שנים בלבד. ההחלטה על ביצוע עבודות הפיתוח להקמת הגן, התקבלה במסגרת מימוש הריאה הירוקה, וזאת לאחר שקדמה לה עבודת מטה מקיפה. גם ההחלטה על פינוי הצריפים הרעועים, שרובם היו עשויים מאזבסט, התקבלה לאחר עבודת מטה מקיפה. הריסת המבנים התבצעה רק לאחר הוצאת צווי הריסה חתומים ומאושרים".
פיגורים בתשלומים. המבקר מותח ביקורת על פיגורים בתשלומי משרד הביטחון לספקים שונים. בשנת 2004 למשל נרשמו פיגורים בתשלום יותר מ-110 אלף חשבוניות, בסכום כולל של 1.3 מיליאד שקל. המבקר מציין שמדובר בנושא טעון שבו ספקים ניצבים מול מערכת שלטונית עתירת כוח, ובשל החשש שלהם לאובדן מקור פרנסה הם נאלצים להשלים עם המצב למרות הפגיעה הנגרמת להם. המבקר קורא לפעול לתיקון הליקויים הלו כדי למנוע את הפגיעה בספקים.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "יוכן דו"ח תלת חודשי קבוע שיציג את הפיגורים וירועננו הנהלים הדנים בהליך אישור חשבוניות".
של מי המורשת הזו?
במשך שנים ארוכות השקיעו משרד הביטחון וצה"ל עשרות מיליוני שקלים במוזיאונים שונים שאמורים להציג ולהנחיל את מורשת הקרב של צה"ל. אבל בפועל, קובע המבקר, לא קיימת הצגה ממלכתית ומקיפה של התפתחות צה"ל. אין יד מכוונת בהקמת המוזיאונים הללו, ואין הגדרת מטרות וכיוונים.
בדרך כלל יוזמות פרטיות מביאות להקמת מוזיאון, והמשרד מאשר אותו בדיעבד. כך קרה שעשרה מבין 12 המוזיאונים שמפעיל משרד הביטחון מציגים למעשה את התפתחות כוחות המגן של היישוב בארץ ישראל לפני קום המדינה.
ויש גם הוצאות כספיות תמוהות. פעילות הקמתו של אתר הנצחה בהר איתן נעצרה בשנת 1996, לאחר שכבר הושקעו בו כ-15 מיליון שקלים. אבל זה לא הסתיים בכך: משרד הביטחון ממשיך לשלם מדי שנה תשלומים לעמותה שהוקמה לצורך הקמת האתר, בעיקר עבור שכר וגמלאות למנכ"לים. עד סוף שנת 2005 הסתכמו תשלומים אלה בכ-11.5 מיליון שקל. משרד המבקר המליץ בפני משרד הביטחון לבחון את ההצדקה שבהמשך תשלומים אלה.
ממשרד הביטחון נמסר כי "החלטת המשרד לקבל תחת אחריותה את מוזיאוני המחתרות השונים, נבעה מצורך חיוני לשמור על הזיכרון ההיסטורי כפי שנאסף על ידי המחתרות. בהר איתן יקודם פרויקט הנצחה שיכלול 220 עמודי הנצחה ועליהם שמות הנופלים במערכות ישראל, ויוקם מרכז הנצחה ממוחשב".
מחדל בפרויקט סודי
משרד המבקר בדק התנהלות פרויקט סודי שעוסקים בו כמה משרדי ממשלה. המבקר מציין שהחליט יחד עם הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת לא להציג את הנושא בפני הציבור, כדי לשמור על ביטחון המדינה, אבל מפזר בכל זאת כמה רמזים. הוא מציין שגילה מחדל בהיערכות למניעת "כשל משמעותי".
הכשל נובע מהתנהלות "בלתי יעילה ובלתי נחושה" ומאי מימוש של הנחיות ראש הממשלה אז, אריאל שרון, מ-2002 ומ-2003. למרות הדחיפות הניכרת במתן המענה, חל עיכוב ניכר של כשנתיים. לדעת המבקר, תנאי להצלחתו של הפרויקט הוא תקצוב מראש של המשאבים עבורו, וקביעת תהליך יעיל לביצועו ולפיקוח עליו, דבר שלא התקיים עד כה.
המבקר מטיל את האחריות לעיכובים על משרדי התחבורה והאוצר, וקורא להם להגיע בדחיפות לפתרונות הדרושים, "ויפה שעה אחת קודם".
משתלם לעבוד בקריה למחקר גרעיני
מה קורה בקריה למחקר גרעיני? המבקר מצא ליקויים "משמעותיים וחמורים" בסדרי הניהול של משאבי האנוש בקריה למחקר גרעיני בנגב (קמ"ג).
בין היתר, הוענקו הטבות כספיות ניכרות לעובדים הפורשים לפנסיה, ללא אישור המונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר. כמו כן אפשרה הקמ"ג לחלק מהעובדים להיעדר מהעבודה לקראת פרישה לגמלאות, במשך ימים, שבועות וחודשים, ושילמה להם שכר עבודה מלא עבור תקופות אלה שכונו "ויתור נוכחות". בנוסף, קמ"ג משלמת משך שנים רבות "תוספת קמ"ג" לעובדים מושאלים המשרתים בפועל מחוץ לקמ"ג, בניגוד להסכם הקיבוצי.
עוד מצא המבקר כי עשרות עובדים שובצו במשרות שאינן תואמות לתקן. כמו כן נתגלו אי התאמות רבות בין דירוג העובדים בפועל, לתקן המשרה שבה הם משובצים. בנוסף, נעשו שינויים ברשומות כוח האדם, שהוסתרו מנציבות שירות המדינה באמצעות "רישומים כפולים", כדי להשיג למועסקים תנאי שכר משופרים.
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה כי "לאור ממצאי הביקורת פנה נציג שירות המדינה לחשב הכללי ולממונה על השכר לצורך התערבותם האישית בהסדרת מדיניות שכר והסכמי עבודה בקריה למחקר גרעיני".
לפנייה לכתב/ת 
ירון. לא העביר את הנושא למשטרה
צילום: אבי כהן
מומלצים
